נכנסת יוצאת (על משקל של מכבסת תולה)

Rakefetsagman

New member
נכנסת יוצאת (על משקל של מכבסת תולה)

שוב שלום לכולכן, מידי כמה חודשים אני נכנסת לפורום, קוראת פסיבית מספר שבועות, כותבת, מתחייבת ו--נעלמת כלעומת שבאתי. פיתאום לפני שבועיים היתה לי תובנה, כל פעם שאני יורדת ומגיעה קרוב ל-66ק"ג אני שוברת את הדיאטה קרה לכם פעם דבר כזה? אני עדיין מנסה להבין למה אבל לא מצליחה...
 

חן123

New member
מוכר ומובן

גם לי קורה שכשאני מתקרבת ליעד אני מתחילה לחפף. למה? לא יוגעת אולי השומן כבר לא מספיק מציק כדי להמשיך להתאמץ?
 

Rakefetsagman

New member
שומן כמגן

אני חושבת על זה ה-מ-ו-ן לאחרונה ורק היום ניזכרתי בתחושת הרווחה שהייתה לי כשהבטן התחילה להציץ, פיתאום לא הייתי בחורה אלא אמא בהתהוות והתגובות הגבריות (אני עובדת בעולם של גברים) היו שונות מרגיל -- זה נתן לי מין הרגשת ביטחון. האם זה נישמע ממש מטורף? שומן כמגונן?
 

אתי אתי

New member
בדיוק !!!

אני שמחה שהעזת לכתוב את זה
לרדת במשקל זה לא רק בגוף, זה גם (ובעיקר) בראש. המשקל והאוכל משמשים לכל מיני דברים, כמו הגנה, ביטחון, הלקאה עצמית, התמרדות, ועוד. השינוי חייב לבוא בשני המישורים, אחרת הוא לא יחזיק מעמד
 

אורלי14

New member
בגלל זה נכנסתי עכשיו. :(

גם אני ככה. אחרי שאני שוברת את מחסום ה-5 כלפי מטה, אני מתחילה לזלזל משומה. אוף. למה זה קורה? איך מתגברים על זה? הרי זו לא סוף הדרך עדיין?!
 
למעלה