רקדנית הרוח...
New member
נכתב...מעולם לא נשלח.
כמובן שלא הצלחתי להירדם אחרי מה שדיברנו ביום שישי. אני לא מסכימה איתך . מסכימה איתך שהמצב הזוגי הזה (קרי: נישואין) הוא לא המצב הטבעי לנו אבל ככה העולם שלנו עובד, נרצה או לא ואף אחד לא מכריח אותך להתחתן, אף אחד לא מכריח אותך להביא ילדים לעולם וברור שאף אחד שבעולם לא יכול לגרום לך להיכנס מרצון ל"כלא" הזה כמו שקראת לו, אלא אתה עצמך בלבד!!! ואם עשית זאת אז רצית.נקודה. אולי לא חשבת מספיק לפני שעשית זאת , אולי לא היית בוגר מספיק , אולי היית חלש מכדי לעמוד בקשיים שמתלוים לכך אבל זו בהחלט בעיה שלך. איך אמרת: אני אוכל סטייק כל יום... אני מרחמת עליך..על השיגרה הזאת שלך ואל תזבל לי בשכל: ככה זה אצל כולם אתה חושב שאתה כזה מבין גדול... אין לי מושג באיזה חברה אתה מסתובב אבל ליבי אליכם.. ואתה יודע מה?- אני בכלל לא בטוחה שאתה כל כך אוהב את אשתך. אתה התרגלת אליה.. היא חשובה לך אז אתה לא רוצה לפגוע בה. וכמובן יש את הילדים והבית וכל הדברים...חוץ מאהבה כמובן... אז להישאר עם מישהו רק כי לא רוצה לפגוע בו????????? נשגב מבינתי. אני לא מבינה את זה, ולא יעזור אם תסביר. אני מכירה אנשים אחרים לגמרי. איך אמרת?- יש הרבה אהבה בעולם ...בלה בלה בלה זה לא נכון, חומד!!!!!!! יש מעט מאוד אהבה בעולם , אהבה כמו שצריכה להיות. אתה קורא למשהו אחר לגמרי בטעות "אהבה". אני לא אגיד מה ואני גם לא ממש יודעת בדיוק, אני יכולה רק לשער כי באמת שאין לי יכולת להיכנס לנשמתך או לראשך אבל אתה טועה בגדול. אהבה זו זכות, יקירי, ולא כל אחד זכאי לה. השאר אכן מקבלים את ה- "תלות" "הרגל" וכל מה שציינת. אני, כמאמינה מושבעת באגדות ( שלפעמים גם מתגשמות, תתפלא) רוצה להאמין שאני מאלה שזכאים לקבל את ה"אהבה" וכל דבר אחר הוא לא מספיק טוב בשבילי. וכשאני אקבל את אותה אהבה אני אעשה הכל כדי לשמור עליה, להחזיק אותה ברשותי כי אנשים לא ראויים מאבדים אותה. איבדת את התמימות שלך... ואני יכולה להבין שזה ייתכן אני לא ממש מכירה אותך או את החיים שלך או את כל מה שסובב אותך אז לא מתיימרת אני יכולה "להבין"- לא "לקבל", בחיים לא. אני נאיבית , יקר שלי?- אולי כן.. אני לא כמוך עם לב ענק ורחב שמלא אהבה לכולם הלב שלי קטן קטן , האהבה שיש בו מספיקה רק לאדם אחד.. לכל הזמן. ואני יודעת שאני כותבת ככה קצת פוגע ואני מתנצלת אבל זה מה שאני חושבת, בטח לא היית רוצה שאשקר לא? יצא לי כזה מייל מבולבל כי הראש שלי מלא במחשבות ואני לא מצליחה לכתוב את הכל מה שרציתי להגיד הוא שאני לא מאמינה ל"אופטימיות" הזאת שלך כמה שלא תנפנף בה. אופטימיות מזוייפת.. לא טוב לך, מותק. נקודה. גרמת לי לבכות באותה שיחה כי הבהלת אותי. לרגע חשבתי שאולי אני טועה וכל מה שראיתי עד היום אולי קיים רק בדמיון שלי. אבל היה לי קצת זמן לחשוב (הרבה בעצם) ולדבר עם הרבה אנשים שאני מכירה הרבה יותר ממך וזה לא ככה .. ממש לא ככה. ופתאום עכשיו קופצת לי לראש התובנה.. יש לי הארה. זה מאוד פשוט.. עולם המושגים שלי ושלך שונה בתכלית. אנחנו לא קוראים לאותם דברים באותם שמות, זה כל העניין. האמת.. אני מרחמת עליך, ועל אחרים עם אותן תחושות. לי זה לא יקרה (אני מרשה לך לצחוק) כמו שזה לא קרה לרבים אחרים, טובים לא פחות. אני באמת מאחלת לך מכל הלב שתמצא שקט.. שקט ואושר בנשמה.. כי היא לא רגועה הנשמה הזאת שלך. אתה "מחפש".. בלי להעליב ..לא התכוונתי ל****** (למרות שאולי גם זה, אין לי מושג) אבל אתה מחפש את אותו הדבר הלא מוגדר ..את מה שישרה עליך רוגע ושלוה..מה שאני קוראת לו ה"אהבה". ויש לי עוד כל כך הרבה מה להגיד אבל אני יודעת שלא ממש יעזור מה אני אומרת אתה תישאר בדעתך ובטח לא תצליח לשנות את דעתי. אני רק יכולה לאחל לך באמת מכל הלב שתמצא את מה שאתה מחפש ושיהיה לך רק טוב ואושר בחיים שתגיע אל המנוחה והנחלה - הנפשית אני מתכוונת. יא אללה.. אני באמת מזילה דמעה בשבילך.. דמעה של השתתפות בצער. אני אוהבת אותך ואתה יקר לי ( לא תנחש אפילו עד כמה) והייתי באמת רוצה לשמוע שאתה מאושר. אוהבת אותך תמיד,
כמובן שלא הצלחתי להירדם אחרי מה שדיברנו ביום שישי. אני לא מסכימה איתך . מסכימה איתך שהמצב הזוגי הזה (קרי: נישואין) הוא לא המצב הטבעי לנו אבל ככה העולם שלנו עובד, נרצה או לא ואף אחד לא מכריח אותך להתחתן, אף אחד לא מכריח אותך להביא ילדים לעולם וברור שאף אחד שבעולם לא יכול לגרום לך להיכנס מרצון ל"כלא" הזה כמו שקראת לו, אלא אתה עצמך בלבד!!! ואם עשית זאת אז רצית.נקודה. אולי לא חשבת מספיק לפני שעשית זאת , אולי לא היית בוגר מספיק , אולי היית חלש מכדי לעמוד בקשיים שמתלוים לכך אבל זו בהחלט בעיה שלך. איך אמרת: אני אוכל סטייק כל יום... אני מרחמת עליך..על השיגרה הזאת שלך ואל תזבל לי בשכל: ככה זה אצל כולם אתה חושב שאתה כזה מבין גדול... אין לי מושג באיזה חברה אתה מסתובב אבל ליבי אליכם.. ואתה יודע מה?- אני בכלל לא בטוחה שאתה כל כך אוהב את אשתך. אתה התרגלת אליה.. היא חשובה לך אז אתה לא רוצה לפגוע בה. וכמובן יש את הילדים והבית וכל הדברים...חוץ מאהבה כמובן... אז להישאר עם מישהו רק כי לא רוצה לפגוע בו????????? נשגב מבינתי. אני לא מבינה את זה, ולא יעזור אם תסביר. אני מכירה אנשים אחרים לגמרי. איך אמרת?- יש הרבה אהבה בעולם ...בלה בלה בלה זה לא נכון, חומד!!!!!!! יש מעט מאוד אהבה בעולם , אהבה כמו שצריכה להיות. אתה קורא למשהו אחר לגמרי בטעות "אהבה". אני לא אגיד מה ואני גם לא ממש יודעת בדיוק, אני יכולה רק לשער כי באמת שאין לי יכולת להיכנס לנשמתך או לראשך אבל אתה טועה בגדול. אהבה זו זכות, יקירי, ולא כל אחד זכאי לה. השאר אכן מקבלים את ה- "תלות" "הרגל" וכל מה שציינת. אני, כמאמינה מושבעת באגדות ( שלפעמים גם מתגשמות, תתפלא) רוצה להאמין שאני מאלה שזכאים לקבל את ה"אהבה" וכל דבר אחר הוא לא מספיק טוב בשבילי. וכשאני אקבל את אותה אהבה אני אעשה הכל כדי לשמור עליה, להחזיק אותה ברשותי כי אנשים לא ראויים מאבדים אותה. איבדת את התמימות שלך... ואני יכולה להבין שזה ייתכן אני לא ממש מכירה אותך או את החיים שלך או את כל מה שסובב אותך אז לא מתיימרת אני יכולה "להבין"- לא "לקבל", בחיים לא. אני נאיבית , יקר שלי?- אולי כן.. אני לא כמוך עם לב ענק ורחב שמלא אהבה לכולם הלב שלי קטן קטן , האהבה שיש בו מספיקה רק לאדם אחד.. לכל הזמן. ואני יודעת שאני כותבת ככה קצת פוגע ואני מתנצלת אבל זה מה שאני חושבת, בטח לא היית רוצה שאשקר לא? יצא לי כזה מייל מבולבל כי הראש שלי מלא במחשבות ואני לא מצליחה לכתוב את הכל מה שרציתי להגיד הוא שאני לא מאמינה ל"אופטימיות" הזאת שלך כמה שלא תנפנף בה. אופטימיות מזוייפת.. לא טוב לך, מותק. נקודה. גרמת לי לבכות באותה שיחה כי הבהלת אותי. לרגע חשבתי שאולי אני טועה וכל מה שראיתי עד היום אולי קיים רק בדמיון שלי. אבל היה לי קצת זמן לחשוב (הרבה בעצם) ולדבר עם הרבה אנשים שאני מכירה הרבה יותר ממך וזה לא ככה .. ממש לא ככה. ופתאום עכשיו קופצת לי לראש התובנה.. יש לי הארה. זה מאוד פשוט.. עולם המושגים שלי ושלך שונה בתכלית. אנחנו לא קוראים לאותם דברים באותם שמות, זה כל העניין. האמת.. אני מרחמת עליך, ועל אחרים עם אותן תחושות. לי זה לא יקרה (אני מרשה לך לצחוק) כמו שזה לא קרה לרבים אחרים, טובים לא פחות. אני באמת מאחלת לך מכל הלב שתמצא שקט.. שקט ואושר בנשמה.. כי היא לא רגועה הנשמה הזאת שלך. אתה "מחפש".. בלי להעליב ..לא התכוונתי ל****** (למרות שאולי גם זה, אין לי מושג) אבל אתה מחפש את אותו הדבר הלא מוגדר ..את מה שישרה עליך רוגע ושלוה..מה שאני קוראת לו ה"אהבה". ויש לי עוד כל כך הרבה מה להגיד אבל אני יודעת שלא ממש יעזור מה אני אומרת אתה תישאר בדעתך ובטח לא תצליח לשנות את דעתי. אני רק יכולה לאחל לך באמת מכל הלב שתמצא את מה שאתה מחפש ושיהיה לך רק טוב ואושר בחיים שתגיע אל המנוחה והנחלה - הנפשית אני מתכוונת. יא אללה.. אני באמת מזילה דמעה בשבילך.. דמעה של השתתפות בצער. אני אוהבת אותך ואתה יקר לי ( לא תנחש אפילו עד כמה) והייתי באמת רוצה לשמוע שאתה מאושר. אוהבת אותך תמיד,