נמאס לי כבר מהעבודה (ומהבוס...)
שלום! אני חדש בפורום, ואני מקווה שתוכלו לתת לי טיפ... אני השתחררתי בספטמבר 02, ומאז אני עובד בקיבוץ שלי, ברפת. התחייבתי לשנה שלמה כאשר חצי מתוך הזמן(והעבודה והכסף...) הזה מיועד להחזיר חוב לקיבוץ שלי, וחצי מיועד לחסוך לטיול לדרום אמריקה. אני עובד עם בוס שעולה לי על העצבים כל הזמן. כלומר על כל דבר הוא דופק צעקה, (בעיקר על דברים שלא נמצאים בשליטתי, או שאני לא אחראי עליהם), החבר'ה שאני עובד איתם הם לא כולם שיא האנושיות (יש אחד שכל הזמן חוטף קריז עצבני על כל מיני דברים, בחורה אחרת שעושה בעיקר בלגאנים ועבודת צוות זה מושג זר לחלוטין בשבילה ועוד...) אני אומר לעצמי עוד מעט... ב-15 לאוקטובר אני מסיים כאן והולך... אבל עם כל רגע שעובר שם יותר ויותר קשה לי להחזיק את עצמי עם התירוץ הזה. אני משחק אותה הרבה "פוליטיקל קורקט"... כאשר מצד אחד אני יכול לשבת עם בן אדם ולדבר איתו בסבבה, ובלב לדעת שהוא חרא של בן אדם, ולקלל אותו כל רגע... ולסיכום - מאוד קשה לעבוד ברפת... *יש את הריח, והעובדה שכל הזמן מלוכלכים ומסריחים. וכאשר הולכים לאכול בחדר אוכל של הקיבוץ, צריך לשבת בשולחן נפרד, כי כ-ו-ל-ם מתלוננים על הריח. *אנשים שלא יודעים לעבוד, וגורמים לכך שאני אצטרך לעשות את העבודה שלהם במקומם בנוסף למטלות שלי. *אנשים עם קריזות ועצבים שדי קשה להסתדר איתם לפעמים. * איש אחזקה/תחזוקה שלא מתפקד, וגורם לכמעט כל דבר הכי פשוט להיראות כמו סיוט בלהות. *בוס ש"מחליק" דברים ולא יודע איך לטפל בהם בצורה יעילה. * הכי חשוב - אני יש לי בעייה שאני תמיד "ראש גדול", תמיד חושב על כל מיני דברים, כל הזמן מנסה לעזור. בתכל'ס - מצב מסובך. אני יודע שאין לי הרבה ברירה. כלומר הבוס שלי לא יעסיק איש תחזוקה אחר, אין אפשרות לפטר את החבר'ה שלא יודעים לעבוד (קיבוץ...) ואני פשוט צריך להתעסק רק בעניינים שלי, ולהפסיק לעזור לכל העולם. עוד שלושה חודשים הכל יגמר, ואני יוכל לנוח...
שלום! אני חדש בפורום, ואני מקווה שתוכלו לתת לי טיפ... אני השתחררתי בספטמבר 02, ומאז אני עובד בקיבוץ שלי, ברפת. התחייבתי לשנה שלמה כאשר חצי מתוך הזמן(והעבודה והכסף...) הזה מיועד להחזיר חוב לקיבוץ שלי, וחצי מיועד לחסוך לטיול לדרום אמריקה. אני עובד עם בוס שעולה לי על העצבים כל הזמן. כלומר על כל דבר הוא דופק צעקה, (בעיקר על דברים שלא נמצאים בשליטתי, או שאני לא אחראי עליהם), החבר'ה שאני עובד איתם הם לא כולם שיא האנושיות (יש אחד שכל הזמן חוטף קריז עצבני על כל מיני דברים, בחורה אחרת שעושה בעיקר בלגאנים ועבודת צוות זה מושג זר לחלוטין בשבילה ועוד...) אני אומר לעצמי עוד מעט... ב-15 לאוקטובר אני מסיים כאן והולך... אבל עם כל רגע שעובר שם יותר ויותר קשה לי להחזיק את עצמי עם התירוץ הזה. אני משחק אותה הרבה "פוליטיקל קורקט"... כאשר מצד אחד אני יכול לשבת עם בן אדם ולדבר איתו בסבבה, ובלב לדעת שהוא חרא של בן אדם, ולקלל אותו כל רגע... ולסיכום - מאוד קשה לעבוד ברפת... *יש את הריח, והעובדה שכל הזמן מלוכלכים ומסריחים. וכאשר הולכים לאכול בחדר אוכל של הקיבוץ, צריך לשבת בשולחן נפרד, כי כ-ו-ל-ם מתלוננים על הריח. *אנשים שלא יודעים לעבוד, וגורמים לכך שאני אצטרך לעשות את העבודה שלהם במקומם בנוסף למטלות שלי. *אנשים עם קריזות ועצבים שדי קשה להסתדר איתם לפעמים. * איש אחזקה/תחזוקה שלא מתפקד, וגורם לכמעט כל דבר הכי פשוט להיראות כמו סיוט בלהות. *בוס ש"מחליק" דברים ולא יודע איך לטפל בהם בצורה יעילה. * הכי חשוב - אני יש לי בעייה שאני תמיד "ראש גדול", תמיד חושב על כל מיני דברים, כל הזמן מנסה לעזור. בתכל'ס - מצב מסובך. אני יודע שאין לי הרבה ברירה. כלומר הבוס שלי לא יעסיק איש תחזוקה אחר, אין אפשרות לפטר את החבר'ה שלא יודעים לעבוד (קיבוץ...) ואני פשוט צריך להתעסק רק בעניינים שלי, ולהפסיק לעזור לכל העולם. עוד שלושה חודשים הכל יגמר, ואני יוכל לנוח...
