נמאס לי - לא מסוגלת להחליט
אני צריכה להחליט אם לעשות השתלת מח עצם או לא. הרופאים שמטפלים בי ממליצים באופן חד משמעי לעשות את ההשתלה, אבל אני מפחדת מפגיעה בכבד (שכבר פגוע מההשתלה הקודמת) ומפגיעה בפוריות. בשבוע שעבר כבר כמעט השתכנעתי מהם שההשתלה לא תגרום נזק משמעותי לכבד, ושאולי הפגיעה האפשרית בפוריות שווה את שיפור סיכויי ההחלמה מ 30% (טיפול כיומטרפי רגיל) ל 70% (אחרי השתלה). כדי להרגיש יותר שלמה עם ההחלטה התקשרתי לרופא מבי"ח אחר שהעלה את הנושא לדיון מחלקתי וחזר אלי עם דיעה שונה לחלוטין. מה שהפך את כל הקלפים מחדש. השתלה נוספת עלולה לגרום לנזק מיידי וקשה לכבד שלי (מה שבעצם לא יביא אותי להחלמה, אלא רק להעברה של הבעיה למקום אחר...). בנוסף, מאחר וזו השתלה שניה בחיים שלי, הכמויות הגדולות של הכימוטרפיה עלולות לגרום בעצמן ללוקמיה משנית. חוץ מזה, הם מסתכלים על סרטן חוזר אחרי 10 שנים כמו על מחלה חדשה, ולכן סיכויי ההחלמה שלי עם טיפול רגיל הם הרבה יותר מ 30%. יוצא שכמו שהם רואים את זה הסיכון בהשתלה גדול מאוד, ולא בטוח שהתועלת גדולה. חזרתי לרואי כבד שמטפלים בי, הם אומרים שאני יכולה לעשות השתלה ויש להם כלים לטפל בנזק שעלול להגרם. והאמת היא שההתיעצות עם הרופאים בבי"ח השני היתה רק טלפונית (למרות, שהיתה מפורטת מאוד מבחינת נתונים ובדיקות, הרי גם כאן, רק רופא אחד רואה אותי ובדיון המחלקתי יש רק את הניירות, בדיון כמו שהיה שם). אבל, עכשיו אני ממש מבולבלת. אומרים לי ללכת לשמוע דיעה שלישית, אבל אני לא רואה טעם בלעשות את זה כי זה לא עניין של 2 מול 1. אני יכולה להמשיך ולשמוע גם 100 דיעות, ומן הסתם הן לא תהיינה זהות. הלוואי ויכלתי פשוט למצוא רופא/ה ולסמוך עליה/ו בעיניים עצומות. ההתלבטות הזו הורסת אותי, ובינתיים אני צריכה להחליט. המועד המועדף להתחיל את ההשתלה היה אתמול... ואני עוד לא החלטתי. אם אחליט לעשות את ההשתלה יקח לפחות שבוע וחצי עד שזה יצא אל הפועל. מצד שני, אני לא מסוגלת להחליט ככה. הייתי כבר אצל פסיכולוגים ומתקשרים והתת מודע שלי והרוחות דווקא בעד השתלה. יש לי הרגשה שהדילמה הזו תסתיים בסוף בהטלת מטבע...
אני צריכה להחליט אם לעשות השתלת מח עצם או לא. הרופאים שמטפלים בי ממליצים באופן חד משמעי לעשות את ההשתלה, אבל אני מפחדת מפגיעה בכבד (שכבר פגוע מההשתלה הקודמת) ומפגיעה בפוריות. בשבוע שעבר כבר כמעט השתכנעתי מהם שההשתלה לא תגרום נזק משמעותי לכבד, ושאולי הפגיעה האפשרית בפוריות שווה את שיפור סיכויי ההחלמה מ 30% (טיפול כיומטרפי רגיל) ל 70% (אחרי השתלה). כדי להרגיש יותר שלמה עם ההחלטה התקשרתי לרופא מבי"ח אחר שהעלה את הנושא לדיון מחלקתי וחזר אלי עם דיעה שונה לחלוטין. מה שהפך את כל הקלפים מחדש. השתלה נוספת עלולה לגרום לנזק מיידי וקשה לכבד שלי (מה שבעצם לא יביא אותי להחלמה, אלא רק להעברה של הבעיה למקום אחר...). בנוסף, מאחר וזו השתלה שניה בחיים שלי, הכמויות הגדולות של הכימוטרפיה עלולות לגרום בעצמן ללוקמיה משנית. חוץ מזה, הם מסתכלים על סרטן חוזר אחרי 10 שנים כמו על מחלה חדשה, ולכן סיכויי ההחלמה שלי עם טיפול רגיל הם הרבה יותר מ 30%. יוצא שכמו שהם רואים את זה הסיכון בהשתלה גדול מאוד, ולא בטוח שהתועלת גדולה. חזרתי לרואי כבד שמטפלים בי, הם אומרים שאני יכולה לעשות השתלה ויש להם כלים לטפל בנזק שעלול להגרם. והאמת היא שההתיעצות עם הרופאים בבי"ח השני היתה רק טלפונית (למרות, שהיתה מפורטת מאוד מבחינת נתונים ובדיקות, הרי גם כאן, רק רופא אחד רואה אותי ובדיון המחלקתי יש רק את הניירות, בדיון כמו שהיה שם). אבל, עכשיו אני ממש מבולבלת. אומרים לי ללכת לשמוע דיעה שלישית, אבל אני לא רואה טעם בלעשות את זה כי זה לא עניין של 2 מול 1. אני יכולה להמשיך ולשמוע גם 100 דיעות, ומן הסתם הן לא תהיינה זהות. הלוואי ויכלתי פשוט למצוא רופא/ה ולסמוך עליה/ו בעיניים עצומות. ההתלבטות הזו הורסת אותי, ובינתיים אני צריכה להחליט. המועד המועדף להתחיל את ההשתלה היה אתמול... ואני עוד לא החלטתי. אם אחליט לעשות את ההשתלה יקח לפחות שבוע וחצי עד שזה יצא אל הפועל. מצד שני, אני לא מסוגלת להחליט ככה. הייתי כבר אצל פסיכולוגים ומתקשרים והתת מודע שלי והרוחות דווקא בעד השתלה. יש לי הרגשה שהדילמה הזו תסתיים בסוף בהטלת מטבע...