נמאס לי מעצמי וכולם ..
כל מקום שאני פונה לא מבינים אותי..לא את המורכבות של המצב שלי..וגם אם מבינים חלק אז אומרים זה העולם אין מה לעשות.
אז מה אני אומר לעשות? לאמר זה העולם ולשבת בשקט...למות בשקט בשקט....העיקר מה שחשוב שאעשה זאת בשלוה בנחת בקבלת האחר..
יש לי חשק לזרוק הכל בכל מכל...כל הכדורים כל התרופות כל דבר הזה לפח...בית המשפט? לצפצף...הכל לצפצף...
מצד שני מה אני עושה אז? אפילו עם מי ללכת לחגוג לבזבז להתפרע אין לי...מה הטעם אם כך?
ימים הזויים לגמרי נמאס לי מהלבד נמאס מהמטפלים..מכל הליקוקי תחת של אתה גאון אתה וואו אתה ואתה ו..אני תקוע עם החובות...עם הכנסה של כלום..עם בריאות שמתרופפת..
אפילו לתאר מה אני חש אני לא יודע ..אפטיה עם כעס? יש חיה כזו..? ...בלאגן שלם..
כעסתי על כולם....מסתכלים עליי כאילו אני סתם זועק סתם לוחץ..סתם סתם הכל בדמיון שלי אין לי כלום..חתיכות צדקנים יפי נפש שבאו מעולם של דבש באים ללמד אותי מה המציאות ומה לא..
מה הן עברו בחיים ? אמא צעקה עליהם כי שכחו לנגב רגליים בכניסה איזה טראומה.וואו..
קצה הנפש..עד מתי ? עד מתי?..הכל כזה מעוות מגעיל דביק..
לא יודע....מה אני מתכוון לעשות ..נמאס לי מהחוגים וכל הפעילות הזו..שהכל משחק ..ואני חוזר הבית לכפור הפנימי ..
לערער לביטוח לאומי או לא..כבר עייפתי מהם..
לחכות שיעלו קצבאות? כולנו עייפנו ואם תהיה מלחמה עם כל הדיבורים שיש..נשכח מהעלאה תהיה עילת העילות כיסוי ההוצאות שיקום המשק..
אני באוויר..לא לפה לא לשם...
ובכל זאת..תמיד האמנתי ואאמין שהכל לטובה רק להחזיק חזק ביד של אלוקים...ולהתחזק ולהתחזק זה ..מה שנשאר.

כל מקום שאני פונה לא מבינים אותי..לא את המורכבות של המצב שלי..וגם אם מבינים חלק אז אומרים זה העולם אין מה לעשות.
אז מה אני אומר לעשות? לאמר זה העולם ולשבת בשקט...למות בשקט בשקט....העיקר מה שחשוב שאעשה זאת בשלוה בנחת בקבלת האחר..
יש לי חשק לזרוק הכל בכל מכל...כל הכדורים כל התרופות כל דבר הזה לפח...בית המשפט? לצפצף...הכל לצפצף...
מצד שני מה אני עושה אז? אפילו עם מי ללכת לחגוג לבזבז להתפרע אין לי...מה הטעם אם כך?
ימים הזויים לגמרי נמאס לי מהלבד נמאס מהמטפלים..מכל הליקוקי תחת של אתה גאון אתה וואו אתה ואתה ו..אני תקוע עם החובות...עם הכנסה של כלום..עם בריאות שמתרופפת..
אפילו לתאר מה אני חש אני לא יודע ..אפטיה עם כעס? יש חיה כזו..? ...בלאגן שלם..
כעסתי על כולם....מסתכלים עליי כאילו אני סתם זועק סתם לוחץ..סתם סתם הכל בדמיון שלי אין לי כלום..חתיכות צדקנים יפי נפש שבאו מעולם של דבש באים ללמד אותי מה המציאות ומה לא..
מה הן עברו בחיים ? אמא צעקה עליהם כי שכחו לנגב רגליים בכניסה איזה טראומה.וואו..
קצה הנפש..עד מתי ? עד מתי?..הכל כזה מעוות מגעיל דביק..
לא יודע....מה אני מתכוון לעשות ..נמאס לי מהחוגים וכל הפעילות הזו..שהכל משחק ..ואני חוזר הבית לכפור הפנימי ..
לערער לביטוח לאומי או לא..כבר עייפתי מהם..
לחכות שיעלו קצבאות? כולנו עייפנו ואם תהיה מלחמה עם כל הדיבורים שיש..נשכח מהעלאה תהיה עילת העילות כיסוי ההוצאות שיקום המשק..
אני באוויר..לא לפה לא לשם...
ובכל זאת..תמיד האמנתי ואאמין שהכל לטובה רק להחזיק חזק ביד של אלוקים...ולהתחזק ולהתחזק זה ..מה שנשאר.