נמאס לי סופית

בדדי

New member
נמאס לי סופית

לא יכולה לשמוע יותר זה בחירה שלי לא יכולה לשמוע יותר זה בידיים שלי לא יכולה לשמוע יותר תתקשרי לפסיכאטר לא יכולה לשמוע יותר מה זה לא עוזר? לא יכולה לתקשר עם אף אחד וזה הורג אותי. אז כן אתם צודקים כולם זו בחירה שלי אני בוחרת להיות עמוק עמוק בתוך החרא אז ביי לכולם עד הודעה חדשה ואם תחפשו אותי אני במיטה!!!!! ואתם יודעים מה לפעמים נראה לי שלהיות מכורה היה הרבה יותר קל!! אף אחד לא ידע, לפחות אף אחד לא שפט,אף אחד לא נתן הצעות ,אף אחד לא חיכה שמשהו יציל אותי.......
 

בדדי

New member
ואולי אני בכלל מכורה לדיכאון?

אתם יודעים ואולי...... ואולי לא מעניין אותי יותר הכותרות. וכן אני אקח אחריות יום אחד אולי........ כי כרגע נמאס לי ודי ובא לי לרחם על עצמי ובא לי לשנוא את עצמי והכי בא לי..... זה ישאר כבר ביני לבין עצמי.....
 
בדד'לה תתעודדי ../images/Emo39.gif

אין מה לעשות, ככה זה אחרי גמילה מרגישים רע, נכנסים לדיכאון ובראש עוברות כל מני מחשבות נוראיות (כמו שלך בערך). כל מה שאת יכולה לעשות זה לנסות לחשוב מחשבות טובות, להעסיק את עצמך, לנסות להעביר את היום בדרך הכי טובה שאפשר ולא לתת לעצמך לשקוע במחשבות רעות כמו אלה.
 
../images/Emo24.gif לא אומרת כלום

לא מבקשת כלום, לא מחפשת כי כבר מצאתי, וכן, אנחנו יודעים מה... והיינו כל כך למטה שאפילו לא ידענו ששפטו, וידעו, ודברו, כן, כן - דברו !!! עוד איך דברו. ונורא קשה, ומעיק. אם אומר שזו תופעה רגילה - תכעסי עלי. אם אומר - שהיציאה אל האור כרוכה בייסורי שאול - תצחקי עלי... אם אומר שאני רק מחבקת חזק, ומעבירה אלייך כוחות מכל שיש בי - תקבלי? מותר לי רק דבר קטן? אל תהיי סופית. אני מאוד לא מסתדרת עם סופיות. מאוד לא. אז בבקשה - אפשר אולי??? זמנית? אני מבקשת רק זמנית או קיי?
 

בדדי

New member
רוצה

רק שיחבקו אותי שלא יגידו לי כלום גם ככה קשה גם ככה כואב והידיעה שאני לא מצליחה להרים את עצמי הורסת ואוכלת אותי מבפנים... לפחות שהייתי למטה.. זה לא כאב כל כך לא יכולה יותר עם החושך והכאב הזה לא יכולה להרגיש את חוסר התקשורת שלי עם אנשים לא יכולה לסבול את זה שאני לא יודעת לתת לאנשים להיות בשבילי כמו שהם יודעים אלא רוצה כל הזמן משהו אחר......משהו חם מהלב. זה כל כך מוגזם לרצות קצת חום בעולם קר שכזה? וסופית...זו ההרגשה שלי שהגיעו מים עד נפש והאור לא נראה בקצה והנר הפנימי הולך וכבה... רוצה זמנית? תבטיחי לי שזה רק זמני...שהתדרדרות הזאת של החצי שנה האחרונה היא זמנית בלבד כי לי היא מרגישה כמו נצח נצחים...... ואני לא צוחקת ואני לא כועסת ומקבלת באהבה את החיבוקים שלך... ובוכה בוכה ובוכה.....
 

שיאור

New member
בדדי

אני קוראת מה שכתבת ומרגישה כאילו את מדברת מתוך הנשמה שלי. לא הייתי יכולה לתאר אחרת את ההרגשה שלי,ומה שעובר עלי. כל כך מזדהה איתך , אין לי מילים.
 
../images/Emo108.gif אני מבטיחה לך...

אני מבטיחה, שזו המלחמה לחיים, אני מבטיחה שלא אומר מילה, רק אנגב את הדמעות, אחבק ואשתוק... ללא מילים כולנו אוהבים, מבינים ויודעים - שמהמלחמה הזאת תצאי מחוזקת... בלי מילים. מנגבת את הדמעות ושותקת.
 

שיאור

New member
התגעגעתי אליכם

מרגישה רע, לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. אבל יודעת שאני זקוקה לכם ומתגעגעת.
 
ואם

אשלח לך חיבוק שמגיע מהלב והנשמה וגם נכנס לשם? ואם אומר לך בפעם המי יודע כמה שאני אוהבת אותך? ואם אעיר אותך כל בוקר בטלפון ואצחק לתוכו? ואם אזכיר לך שאנ תמיד שם ואף פעם לא נעלמת, שאני תמיד צועדת לידך לפעמים בשקט, לפעמים בצחוק, בבכי והכי חשוב תמיד נכונה לדחוף אותך בעליות? האם אז תחייכי? תאמיני שאני תמיד שם ותמיד איתך ותמיד רוצה - למרות שלפעמים קצת פוחדת! אני אוהבת אותך ילדה אני תמיד שם ברקע וכל כך כייף לי לשמוע אותך מחייכת אז האם עכשיו את מוכנה לקחת את ידי ולהאמין בי קצת?!
 

בדדי

New member
ואם

אני אגיד לך שזו הפתעה נעימה לראות את שמך כאן (רק אל תפתחי לי איזו התמכרות..) יודעת שקשה לי לקחת יד כי אני רגילה לקבל סטירה אבל כן מתחילה להאמין שאת כאן למרות שאת בעצם שם....מעבר לים. ואני עכשיו מחייכת(תצלמי את הדף ) אז תודה לך.... אוהבת אותך חזרה גם אם זה לפעמים נראה שאני כל כך רחוקה...
 
למעלה