על שביל ארוך
New member
נמאס לי
אני רוצה לעזוב את הלימודים,
זה לא בשבילי ללמוד,
זה לא בשבילי לחיות...
אז חייתי בסרט שאני מסוגלת,
השלתי את עצמי,
תכלס אני לא מסוגלת לכלום,
אני אפס מאופס,
אין בי שום צורך בעולם הזה, כלום.
אני יכולה להתנדף מפה ורק יהיה יותר טוב לעולם הזה.
אני פגועה מידי ולא חושבת שזה ממש הפיך...
למה אני צריכה את הסבל והמאבקים האינסופיים האלה?
למה אני חייבת לעבור את הגהינום הזה? מה עשיתי??
נמאס לי להיות חריגה,
נמאס לי להיות דפוקה
נמאס לי להכשל
אין לי מוטביציה
נמאס לי לחיות
אין לי טעם בחיים ואין לי עניין בהם
חבל שנולדתי
אני רוצה לעזוב את הלימודים,
זה לא בשבילי ללמוד,
זה לא בשבילי לחיות...
אז חייתי בסרט שאני מסוגלת,
השלתי את עצמי,
תכלס אני לא מסוגלת לכלום,
אני אפס מאופס,
אין בי שום צורך בעולם הזה, כלום.
אני יכולה להתנדף מפה ורק יהיה יותר טוב לעולם הזה.
אני פגועה מידי ולא חושבת שזה ממש הפיך...
למה אני צריכה את הסבל והמאבקים האינסופיים האלה?
למה אני חייבת לעבור את הגהינום הזה? מה עשיתי??
נמאס לי להיות חריגה,
נמאס לי להיות דפוקה
נמאס לי להכשל
אין לי מוטביציה
נמאס לי לחיות
אין לי טעם בחיים ואין לי עניין בהם
חבל שנולדתי