נמאס לי

[11161]

נמאס לי

אולי פעם יהיה טוב. אולי זו רק תקופה זמנית שנמשכת כבר חודש וחצי, בכל מקרה נמאס לי. ושיר: הרוגע לאחר שינה ארוכה הארמון על החוף, והים בשקיעה המרץ בתחילת היום השמחה, והיכולת להגשים חלום המאמץ שלבסוף הוכיח את עצמו הדברים הטובים שהתחילו לבוא ההתלהבות מהשינויים שקורים השמחה מדברים שגרתיים ועוד אכזבה, ושוב קשה ויותר ושוב התבוסה, והרצון לוותר וגם עוצמת הייאוש המוכרת ואיך להמשיך, אם אין לאן ללכת ובחזרה לגלי הייאוש, ולדיכאון ולסבל שלא ניתן לשאת, ולאובדן הרצון ולצער שלא ניתן לזעוק ואם פעם גם היה טוב, זה כל כך עמום ורחוק וארור היום שבו התחילו לי החיים והרגע הזה וגם האחרים והלב שפועם לו מבלי לעצור ושבשקט של המוות, בעייתי בשבילי לבחור

 

[עוד יבואו ימים]

זה שיר שאתה כתבת? כל כך מדויק, כל כך כואב, כל כך זועק, ומצד שני - מראה כל כךהרבה כוחות ואופטימיות למרות הפסימיות שמנסה להשתלט. לבחור במוות- זה ממש לא הדבר הנכון. זו תקופה, וזה עובר. ואני אומרת את זה כמי שעוברת בימים האלה סאגה לא נגמרת של טעויות רפואיות, שהביאו אותי פעם אחת לכמעט מוות, ופעם שנייה- למצב שאינ צריכה לעבור מחדש ניתוח שלם, פשוט כי.. הם לא עשו את הניתוח במקום הנכון... אבל .. לרגע, אני אומרת לך בכנות, לרגע לא חולפת בראשי המחשבה על מוות. יש דברים יפים בחיים האלה, וצריך לראות אותם. וצריך להיאחז ב הישגים. ואינ יודעת, שזה מה שאומריםלךרופאים, או קרובים ואני יודעת שאין לך כוח לשמוע אתזה, כי זהנראה לך שכולם לא מבינים את הסבל שאתהעובר,ושאילוהיו מבינים אותו - הרי היו מבינים גם את זה שאתה רוצה שזה ייגמר, אבל .. אני מבינה את הסבל שלך. בגופי ממש. ו.. אולי צריך לפנות עכשיו לעזרה? אולי לעזרה תרופתית בכל זאת? האם אתה בטיפול ? פסיכולוגי? רוצה לדבר טלפונית?

 

[11161]

וואוו. איזה תגובה מקסימה. תודה

כן. אני כתבתי. חבל שאין "תחרות השיר הדכאוני" - הייתי שולח לשם את השיר הזה, ועוד כמה שכתבתי בסגנון כזה (דווקא לדעתי יש אחד יותר יפה מזה). חוץ משירי בי"ס אף פעם לא כתבתי שירים, פשוט היה לי רעיון שרציתי לבטא במילים. בשנה האחרונה מינון של 80 מ"ג רסיטל עזר לי מאוד להתמודד עם הכאב. ובזכות זה הצלחתי לסיים שנה ראשונה של לימודים באוניברסיטה (הפתוחה). וסוף סוף נהייתה לי הרגשה של שליטה בחיים האלו. בחודש וחצי האחרונים הייתה החמרה של הכאב, שפגעה לי ביכולת לתפקד, ובינתיים די הרסה לי את הסמסטר. לצערי יש טווח של כאב בעוצמה משמעותית מדיי, שבו היכולת שלי ללמוד בעייתית (עוצמה כזו של כאב, שתופסת את תשומת הלב, למרות המון מוטיבציה). ולכן בבית השני של השיר יש אופטימיות והתרגשות של ניצחון וחוויות חדשות, ולאחר מכן אכזבה. אני בטיפול תרופתי. לפני שבועיים הייתי אצל פסיכאטר, והוחלט לנסות גם את הסימבלטה. בינתיים אין שינוי של ממש, מצד שני צריך לתת זמן שאני במינון של 120 מ"ג, כך שאני צריך לחכות בסבלנות. אין ספק שהתרופות שאני לוקח (מינון משמעותי של סרוטונין במוח) מאוד מקלות, בלי זה היה הרבה יותר קשה. בטיפול פסיכולוגי - אבל החלטתי כנראה לסיים אותו משיקול כלכלי. (יקר כל הדבר הזה). תודה רבה על ההצעה לדבר טלפונית. אם אני אצטרך אני אשלח מסר. שוב תודה. בכל מקרה אחרי יאוש של כמה שבועות. הגעתי אתמול בערב למסקנה שיש לי עוד כמה שפנים להוציא מהשרוול. קשה לי לתפקד עם כמות כזו של כאב? אז אני אתעסק בפרויקטים שכבר הרבה זמן אני רוצה להתעסק בהם, ושיחסית אני יותר יכול להתעסק בהם גם עם כאב בולט יותר, ובשבילי הם ההסחת דעת/מיקוד במטרות הכי טובה שאני יכול להגיע אליה (בשבילי זו הסחת דעת יותר טובה מסרט/ספר טוב). בסך הכל להתעסק בחודש הקרוב דברים שאני רוצה, זה יכול להיות גם דבר מגניב. (וקורס אחד שאני אוהב במיוחד אני מתכנן לעשות בכל מקרה, כדי שלא תהיה לי הרגשה שלא למדתי כלום הסמסטר).

 

[Sigal H]

מכיר את

פסטיבל שירי דיכאון של הגשש החיוור? זה בשביל הפסקה הראשונה שלך, בחיוך: http://www.planetnana.co.il/festivaldikaon/festival.mp3 ו...

 

[11161]

תודה

 

[עוד יבואו ימים]

אני מסכימה. אתה צריך באמת לנסות למקד את תשומת הלב במה שאיננו הכאב. עם כל כמהשזה קשה. אין דרך אחרת. ולחכותשגם התרופות יתנו מענה. אתה לא לוקח כלום עכשיו שאמור לטפל ישירות בהקלת כאב? אולי כדאי לבדוק גם תוספת כזאת, מלבד הסרוטונינים? ולהתעסק בדברים שאתה אוהב ורוצה - זה אחלה צ'ופר שהכאב יכול לתת לך. קח אותו וחבק בשתי ידייים. ו.. אל תשכח. אנחנוכאן. ושוב,אם תרצה, אתה מוזמן לכתוב תמיד, ואתקשר.

 

[11161]

תודה

תרופות "קלות" כמו טרמדקס ואלגוליזין לא השפיעו לי על הכאב. אני יכול לנסות לקבל משככי כאבים חזקים יותר, אבל מכיוון שכרגע הכיוון שנבדק עם הפסיכיאטר זו הסימבלטה, לדעתי זה יכול קצת להיות לא נוח לפסיכיטאר שבמקביל נבדוק משככי כאבים חזקים יותר. בכל מקרה באמצע ינואר יש לי תור למרפאת כאב (רמב"ם).

 

[עוד יבואו ימים]

בוא נדבר על זה במסרים

לפני שאתה מגיע לשם...

 

[11161]

זה בדיוק מה שתכננתי...

 

[עוד יבואו ימים]