עצובה מהחיים
New member
נמאס לי ../images/Emo10.gif ../images/Emo122.gif
אני חדשה כאן בפורום, אפילו אני לא יודעת עם הגעתי למקום הנכון, אני לא אומרת שאני לפני התאבדות אבל הרבה פעמים וזה קורה לעיתי מאוד קרובות אני מתפללת לאלוהים שאני אשן ולא אקום יותר, פשוט נמאס לי מהחיים האלו, כלום לא הולך לי. לא הולך לי התחום העבודה, זוגיות, חברים, משפחה, בית. מאז שיחרורי מצהל, המקום היחיד שעבדתי בו הרבה זמן (7.5 שנים) נסגר לצערי, מאז רוב עבודותי מסתכמות ב- 7-8 חודשים, ללא קביעות ללא הצלחה לחסוך כסף כדי לקנות דירה. מה שקורה זה מאחר ולא הולך לי בכלום ואני נכנסת לדכאונות ולעצבים ולמצבי רוח מוזרים שאותם לעיתים אני מוציאה על אחיי, אני רק אוכלת אם זה ממתקים ואם זה כל מה שבא ליד, ומזה אני משמינה יותר, וזה גורם לי גם לא למצוא בן זוג ולהתחתן ובטח גם לא עבודה. ובמעט הכסף שכול הזמן אני שמה בצד וחוסכת אני מוציאה ומבזבזת וקונה סתם שטויות לכל מיני אנשים ולילדים שאני אוהבת או סתם שטויות שנזרקים בארון לאחר מכן, אני לא מצליחה לחסוך כדי לקנות בית ולהקים משפחה משלי אפילו כאם חד הורית. אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי, כל הזמן אני בבית מול הטלויזיה, לא יוצאת לא מבלה, כל הזמן עם החושך הפנימי שלי, החברות שלי עם רובן אני לאט לאט מנתקת את הקשר, נשארו לי מעט חברות, ועם משפחתי אני לא יכולה לשוחח כי אני בחורה מעט סגורה ולא נפתחת בקלות. לכן החלטתי לכתוב כאן, אני אפילו לא יודעת אם הגעתי למקום הנכון. סליחה מראש על כל העירבוביה של הנושאים, והכתב, יש לי עוד המון מה לומר אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל ומאיפה לסיים, פשוט נמאס לייייי !!!!!!
אני חדשה כאן בפורום, אפילו אני לא יודעת עם הגעתי למקום הנכון, אני לא אומרת שאני לפני התאבדות אבל הרבה פעמים וזה קורה לעיתי מאוד קרובות אני מתפללת לאלוהים שאני אשן ולא אקום יותר, פשוט נמאס לי מהחיים האלו, כלום לא הולך לי. לא הולך לי התחום העבודה, זוגיות, חברים, משפחה, בית. מאז שיחרורי מצהל, המקום היחיד שעבדתי בו הרבה זמן (7.5 שנים) נסגר לצערי, מאז רוב עבודותי מסתכמות ב- 7-8 חודשים, ללא קביעות ללא הצלחה לחסוך כסף כדי לקנות דירה. מה שקורה זה מאחר ולא הולך לי בכלום ואני נכנסת לדכאונות ולעצבים ולמצבי רוח מוזרים שאותם לעיתים אני מוציאה על אחיי, אני רק אוכלת אם זה ממתקים ואם זה כל מה שבא ליד, ומזה אני משמינה יותר, וזה גורם לי גם לא למצוא בן זוג ולהתחתן ובטח גם לא עבודה. ובמעט הכסף שכול הזמן אני שמה בצד וחוסכת אני מוציאה ומבזבזת וקונה סתם שטויות לכל מיני אנשים ולילדים שאני אוהבת או סתם שטויות שנזרקים בארון לאחר מכן, אני לא מצליחה לחסוך כדי לקנות בית ולהקים משפחה משלי אפילו כאם חד הורית. אני לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי, כל הזמן אני בבית מול הטלויזיה, לא יוצאת לא מבלה, כל הזמן עם החושך הפנימי שלי, החברות שלי עם רובן אני לאט לאט מנתקת את הקשר, נשארו לי מעט חברות, ועם משפחתי אני לא יכולה לשוחח כי אני בחורה מעט סגורה ולא נפתחת בקלות. לכן החלטתי לכתוב כאן, אני אפילו לא יודעת אם הגעתי למקום הנכון. סליחה מראש על כל העירבוביה של הנושאים, והכתב, יש לי עוד המון מה לומר אני כבר לא יודעת מאיפה להתחיל ומאיפה לסיים, פשוט נמאס לייייי !!!!!!
