נמאס לי!

CaSsIe

New member
נמאס לי!

יאללה זה פשוט מפוצץ. אתם זוכרים שאמרתי לכם שאני לא כ"כ אוהבת את אמא שלי? אז אחת מהסיבות היא שליד אנשים (ובמיוחד ליד אבא שלי) היא מתנהגת הכי נחמד וחביב בעולם וכשאין אף אחד היא ת-מ-י-ד מוצאת סיבה לכעוס עליי! זה מפוצץ! לדוגא היום חזרתי מרופא עור ואמא שלי רצתה לצאת לקניות ואמרתי לה שלא בא לי אז היא התחילה לצעוק שלא יהיה לי תבגד לחתונה (בן דוד שלי מתחתן עוד שבועיים) וכו´ אמרתי לה יש עוד זמן והיא המשיכה לצעוק כאילו אני לא יודעת מה בסה"כ מה אמרתי? זה מה זה מעצבן אותי. במיוחד שהיא משחקת אותה תמימה ליד אבא שלי. אבא שלי אמר שהיא בטח תחכה לו איזה חצי שנה (כי היא לא רצתה להתגרש). זהו זה. פשוט הייתי צריכה לפרוק הכל.
 

ש ק ד ב ת

New member
קודם כל אני שמחה

שהרגשת צורך לפרוק הכל,ולשתף אותנו בתחושותייך. אני לא חוויתי אף פעם "צביעות" מצד אחד ההורים שלי בקטע של להיו נחמד לידו אך לכעוס עלי כשהוא לא נמצא בסביבה, נראה שעדיין אמא שלך לא השלימה עם הגירושים,שהיא עדיין כנועה לאבא שלך וכביכול אם היה אפשר לחזור אליו הייתה חוזרת אליו. את עשית איתה פעם שיחה רציני,לאוו דווקא אחרי שזה קורא והיא מעוצבנת ועצבנית,אלא דווקא ליתפוס אותה במצרוח מרומם או סביר ולפתוח שיחה איתה מה מציק לך ביחסים בינכם. אני יודעת שאני מציעה רעיונות בלתי אפשריים(ואני מדברת איתך מנקודת מבט של כשנתיים לאחר שהיחסים עם אמא שלי כמעט היו על סף ניתוק). אבל היא אמא שלך,אין לך אמא אחרת,בתור בת היא יכולה להיות החברה הכי טובה שלך ולא אויבת,היא בסך הכל גם הושפעה מהגירושים בייחוד אם היא לא רצתה להתגרש,ולפעמים צריך להחזיר אותם למציאות. את מטופלת בשיחות עם יועץ כלשהו?! תהיי חזקה
שולחת לך אים ספור חיזוקים
וכאן בשבילך, שקד
 

eranmc

New member
אמממ אני מבין ללבך.

אני מכיר את המצב הגועלי הזה. בכל אופן אמהות בד"כ באות לצד הילדים שלהן. ואם אמא כועסת לפעמים זה לטובתנו גם אם אנחנו לא חשים ככה, אנחנו תמיד נרגיש לא טוב שמטיפים לנו ולפעמים אומרים לנו את האמת. אבל שוב אם אתה מרגיש שההורים שלך "משחקים" עם הרגשות שלך פשוט תפנה לייעוץ או לשיחה עם הוריך. הדברות זה דבר חשוב כל עוד זה אפשרי. בהצלחה ידידי,
 
למעלה