נמאס לי

[HUhybrid]

נמאס לי

מהחיים האלה

 

[טל קרויטורו]

אהלן

תרצה לפרט בנוגע להרגשתך ומה שגרם לה?

 

[HUhybrid]

אני מנהל משק בית משותף

עם מישהו מעל 3 שנים, ניכור מצד הוריי, משפחה קרובה שבאופן כללי בקושי מתקשרת, אני מחפש עבודה כבר חודשים (כל הפריפריה הזאת דפוקה ומשעממת), אין חברים, נמאס.

 

[טל קרויטורו]

אהלן

מכיון שכל אחד מהנושאים שציינת (קשר זוגי , קשיים בקשר עם הורים, העדר עבודה, העדר חברים) יכול בפני עצמו ליצור תחושת מיאוס, וודאי כשכמה מהם משולבים ביחד, התחושה של נמאס מאד מובנת, ועולה השאלה כשנמאס לך מהנסיבות האלו, על מה חשבת כדי לשנות לפחות חלק מהן? כמה מילים בנוגע לשינוי - הרבה פעמים יש אינטראקציות בין המצבים והם לא מבודדים מבחינת השפעה - אבטלה משפיעה על מצב הרוח והערך העצמי וכמובן על המצב הכלכלי, יש קשר בין חברים ואבטלה (אין את החברים שאולי אפשר היה להכיר במקום העבודה, מהכיוון השני אין את החברים שהיו יכולים לעזור להשיג עבודה), יש קשר בין מקום מגורים ואבטלה וכך הלאה.כלומר לפעמים מספיק לעשות שינוי בתחום אחד כדי שזה ישפיע על שאר התחומים.

 

[HUhybrid]

הקשר הזוגי דווקא בסדר

מה שציינת לגבי חברים ועבודה נכון מאוד, בייחוד במעגלים החברתיים המצומצמים והקטנים יחסית בישראל. אני לא יודע איך להכיר חברים לקשר של חברות לשעות פנאי, תחביבים, שיחה וכדומה שגם יהיה ניתן לתחזק ואולי למצוא גם עבודה דרך כך. במקומות העבודה הספורים שיצא לי לעבוד בהם עד היום לא יצא לי ממש להכיר חברים דרכם כי סביבת העבודה היתה מורכבת בעיקר מאנשים המבוגרים ממני בהרבה ובמצב אישי בחיים ששונה מאוד מהווי ואורח-החיים שלי (אנשים בעלי משפחות עם ילדים וכדומה). עברתי לאחרונה עם בנזוגי מהמרכז בחזרה לצפון, ועושה רושם ששינוי זה מקשה דרמטית במציאת עבודה: היצע תעסוקתי נמוך בהרבה, תנאים חברתיים-כלכליים פחות טובים ומספר פניות מועט יותר. גם ביקוש לשיעורים פרטיים שאני מציע אפסי, אני לא יודע מה לשנות ואיך, אני פשוט מרגיש אנמי או אדיש מדיי רק מלחשוב על זה. מיואש, בקצרה.

 

[טל קרויטורו]

אהלן

כשחושבים על שינוי אפשר לחשוב על שינוי בתוך הסיטואציה, ואפשר לחשוב על שינוי של הסיטואציה. בכיוון של שינוי של הסיטואציה כולה- אם המעבר לא עשה עימך חסד, אולי זו היתה טעות לעבור? מעבר דירה אם אכן שגוי זו לרוב טעות הפיכה, בפרט בגילאים צעירים יותר ואם מדובר בדירה שכורה. בכיוון של שינוי בתוך הסיטואציה- כדי שיהיה מעגל חברתי צריך קודם כל הזדמנויות להכיר את יוצרי המעגל. מקומות שמאפשרים הכרות הם מקומות של מסגרת, לפעמים מקום עבודה/לימודים, לפעמים מקום התנדבות , לפעמים מקום של פנאי. איך אתה ממלא את יומך?

 

[HUhybrid]

לגבי מעבר הדירה

אני לא חושב שזאת היתה בחירה שגויה. הדירה לא שכורה, היא מרווחת באזור שקט ונעים, עדיין באחת מהערים הגדולות בישראל ויש גישה נוחה יחסית ממקום המגורים לאזורים שונים כולל המרכז (לכן גם לא פסלתי לחלוטין אופציה של לעבוד מחוץ לעיר אפילו במרכז). לגבי מסגרת להכרת אנשים ויצירת קשר עקבי, מה שאני ממלא את יומי בתקופה האחרונה מבחינת מסגרת זה אולי קצת הלימודים. אבל שוב, אני לומד באוניברסיטה הפתוחה. עיקר הלימוד בבית, וזה שלא- במסגרת של סטודנטים מטווח רחב של גילאים ורקעים, אבל רובו מגילאים המבוגרים ממני בהרבה, ורוב הסטודנטים ככולם עסוקים גם ככה בלאו הכי בלימודים וגם באים ממקומות של פיזור גאוגרפי נרחב, כך שזו עוד בעיה להכיר מישהו ולשמור על קשר בפועל דרך המסגרת הזאת של הלימודים. לגבי התנדבות או פנאי- זה פתח מעניין למחשבה... אבל אני לא יודע מאיפה להתחיל...

 

[טל קרויטורו]

אהלן

כמה רעיונות לא מחייבים לאיפה להתחיל, שאולי יביאו השראה לרעיונות שתמצא אותם מענינים לך. א. בצפון יש בחיפה (לא אמרת לאן עברת בצפון אבל אמרת שהמקום נגיש תחבורתית) את 'הפורום החיפאי'. יש שם מפגשים, פעילויות וגם משמרות והכנות למצעד החיפאי. מבחינת גיל (אם הגיל בכרטיס נכון) אתה יכול להשתתף בקבוצת בוגרים של איגי (ארגון הנוער) אם יש כזו באזורך, או לבקש להדריך קבוצה צעירה. ב. לקחת באוניברסיטה הפתוחה קורס בנושא שמענין אותך ושונה ממה שאתה לומד. קולנוע, מוזיקה, אמנות, YOU NAME IT. ג. אתר שמרכז גם מקומות עבודה וגם מקומות התנדבות בעמותות - www.shatil.org.il (אפשר גם לקרוא על עמותות באזורך ולפנות, וגם להענות לבקשות ישירות למתנדבים) ד. אומנות לחימה? מחול? טיסנים? קדרות? נגרות? טיולי ניווט? תאטרון חובבים? ריקודי עם? ברייקדאנס? לימודי יפנית? כל אופציה כזו שתבחר יכולה להיות מהנה בפני עצמה, וכבונוס מכירים אנשים עם התענינויות דומות... מה דעתך?

 

[HUhybrid]

אהממם...

א. אני לא אוהב התארגנויות כאלה עם נטיות פוליטיות-מדיניות. לא שאני מתנגד עקרונית לדברים מעין אלה, ההיפך, אבל זה פשוט לא עושה לי את זה להשתתף בדברים כאלה של פוליטיקה מקומית. ב. אהממם... טוב, יש אפשרות לקחת כ"קורס מרחיב דעת" שלא קשור ישירות לתחום הלימודים שבו אני מתמקד... אבל לא הבנתי איך זה אמור לתת לי אופציות להזדמנויות חדשות במעגל חברים-עבודה. ג. אני שוקל אולי להתנדב למתנ"ס אם יש צורך ואמצא עניין, כי הוא גם נמצא מרחק יריקה מהיכן שאני גר (מבנה סמוך, למען האמת). ד. כל מה שקשור לספורט שמצריך תיאום עין-יד וחדות ראיה יש לי מראש בעיה... לגבי תחביבים אפשריים אחרים... לא יודע... אין לי מוטיביציה להתחיל תחביב חדש שכרוך בתקשורת עם עוד אנשים. וגם אם זה עולה כסף, אני "קצר" במזומנים עכשיו יותר מתמיד...

 

[טל קרויטורו]

אהלן

אני לא יכולה בהכרח לקלוע לטעמך על סמך כמה הודעות בפורום, אני יכולה להציע סוגי פעילויות שונות כדי "לעורר השראה" בנוגע למרחב הענק שאפשרי מבחינת פנאי ודרכים להכיר אנשים, כשזה התפקיד שלך להתענין, לנסות, להחליט. בנוגע לקורס שמענין אותך בפתוחה- זו עוד הזדמנות, אם תהיה מעונין בה, לפעילות פנאי ולהכרות עם אנשים עם תחומי ענין דומים. כתבת שאין לך מוטיבציה להתחיל תחביב חדש שכרוך בתקשורת עם עוד אנשים. ובכן, דיברת על פנאי ועל העדר חברים, זה דבר שיכול , אם תהיה מעונין בכך, לסיע בשניהם. לא חובה לכל אחד שיהיו חברים נוספים על המצב הקיים כמובן, אבל מי שמעונין בקיומם, צריך קודם כל לפגוש באנשים חדשים, אתה זה שתחליט עד כמה זה חשוב לך, ואם לפגוש אז באיזה מסגרות. בנוגע לספורט- יש הרבה סוגי ספורט שאינם תחרותיים, אז אין צורך בהכרח בחדות ראיה או תיאום עין יד. כל מה שפירטתי רלוונטי לעוגמת נפש מהסוג של 'החיים שלי הם לא כמו שהייתי רוצה, איך משנים'. אם לא זו הסיטואציה ומדובר לא בדכדוך אלא בדכאון, אז מה שציינתי פחות רלוונטי, וקודם צריך לטפל בדכאון כדי שתחזור התקווה והמוטיבציה.