נמאס לי

נמאס לי

... נמאס לי לעבוד, נמאס לי מכאבי מחזור, נמאס לי לעבוד בכאבי מחזור (לא מומלץ!), נמאס לי להתווכח על פמיניזם ובכלל מכל סוגיות החברה והמוסר באשר הם, נמאס לי מכורים גרעיניים, נמאס לי שעבדתי שבועות על סרט סטופ מושן שלא יצא טוב כמו שקיוויתי, נמאס לי ממשמעות היקום ומהמין האנושי באשר הוא (חוץ מרונה, כמובן). ממה נמאס לכן?
 
אה והכי נמאס לי

לקום בשש וחצי בבוקר
מי המציא את השעה הזאת בכלל
 
נמאס מ

מהצבא, מהמפקדת, ובכלל מהעובדה שלמישהו יש זכות להגיד לי מה לעשות...לא להגיד, לצוות!, גם לי נמאס מכאבי מחזור ומלקבל פקודות כשאני במחזור (כשבראש שלי רק מחשבת כמה שעות נותרו לי עד שאוכל לקחת אקמול נוסף בלי לחטוף מנת יתר..), מלבכות, מהרגשה של חוסר שייכות, של חוסר אונים, מההרגשה שאני לא מי שחשבתי שאני, אין לי מושג מי אני כרגע ( ומי שזאת לא תיהיה - מההרגשה שאף אחד לא יקבל את זהותי החדשה שהולכת ומתגבשת לה....) והכי גרוע...בשביל להרגיש כל יום מחדש את כל הדברים האלה (הו ג'וי! ) , אני מכוונת שעון 5:50! לא האמנתי שאנשים ערים בשעה כזאת... ובנימה אופטימית זו....ערב נעים ומלא רונה לכולכן :)
 
../images/Emo24.gif מכירה את זה

גם לי ממש נמאס שאומרים לי מה לעשות. ואני זוכרת את ההרגשה של איבוד הזהות בצבא, אני הייתי בורחת בהפסקות צהריים לבית אריאלה או למוזיאון במקום לאכול, רק כדי שלמשך שעה אני אוכל לשכוח שאני חיילת ולזכור מי אני מתחת.
 

הדר 0

New member
מישהו יהייה חייב להסביר לי יום אחד על מה כולם

מדברים, כשהם מדברים בכאב כל כך גדול על להיות חייל.... באמת, זה קשה, ויש רגעים ששנאתי כככככלללללל דבר שקרה סביבי וסבלתי ובכיתי וכעסתי וכל תחושה רעה שרק אפשר להרגיש, ובאמת שסללתי לעצמי דרך בצבא כך שהסבל רק קיבל עוד ועוד נפח. אבל אותן תחושות יכלו לעלות גם בהרבה מקומות אחרים מלבד בצבא (ואכן זה קרה) למה כולם מאשימים את הצבא בכאב שלהם ומחפשים לצאת ממנו עוד לפני שהם הבינו לאן הם נכנסו?.... באמת אני שואלת, זה מעניין אותי, בעיקר בתור בחורה שקיללה ומקללת את הצבא, אני רק חושבת שאצלי זה מתוך מקום אחר לגמרי.
 
לא כולם מאשימים את הצבא בכאב שלהם

יש אנשים שנהנים בצבא או לפחות לא סובלים ממנו כל-כך. אחד מהדברים שהכי קשים בצבא הוא הידיעה שבמשך שנתיים או שלוש מהחיים שלך, יגידו לך מה לעשות, מתי לעשות, מה לאכול, מה ללבוש, מתי מותר לך ללכת הביתה וכו' ולרוב זה נובע מכל מיני נהלים מטומטמים שאין להם באמת משמעות.
 

הדר 0

New member
כן, אבל מה גרם לך להרגיש כל כך חנוקה שהעדפת

ללכת לבית אריאלה מאשר לאכול? לרוב יש משמעות מאחורי הנהלים, את באמת חושבת שיגידו לך לעשות דברים רק לשם שעשוע מפקדייך? מאחורי כמעט כל פקודה יש איזשהו היגיון שנועד ע"מ לעזור לך בהמשך. (יצאתי מפקדת.....)
 

הדר 0

New member
חיבוק

+ תלמדי לאהוב את הקימה בשעות האלה, אם מצליחים לעשות את זה, היום יכול להתחיל מדהים. ובכללי תנסי להינות מהדברים הקטנים שקורים. ותחשבי שהמפקדת אומרת לך מה לעשות כי היא רוצה שיהייה לך טוב בסוף. (רגע,בעצם באיזה שלב את בצבא?...) ובקשר לגיבוש זהות, אם תקבלי את עצמך האנשים מסביבך יקבלו אותך, ככה שאל תניחי למחשבות על איך אנשים אחרים רואים אותך להטריד אותך, אלא תתעסקי במחשבות איך לפתח את עצמך ואת מי שאת רוצה להיות וכמובן לעשות מה שעושה לך טוב. ומי שעדיין לא מרוצה שיחפש את החברים שלו בסיבוב.
 

הדר 0

New member
וואי אחות, איזו דרך קודרת לעורר את הפורום....

המגילה קצרה מלהכיל את הנמאס-ליים שלי. רק אומר שאני מזדהה איתך כמעט בהכל.
 

groishir

New member
סטופ מוושן

זה אחד המגניבים!!על מה את עושה? ולא נמאס לי מכלום כרגע... צריך לקחת דברים בלי הרבה לחץ. למשל הסרט - העשייה שלו אמורה להיות כייפית, זאת כל המטרה. אל תתני לזה להפוך לדבר מעצבן!:)
 
כשזה יהיה מוכן אולי אעלה לכאן

ברור שהעשייה אמורה להיות כיפית, אבל גם התוצאה. לשבת שעות בחדר חשוך ולהזיז חתיכות פלסטלינה במילימטר כל פעם ולצלם שוב ושוב זו עבודה די סיזיפית אם בסוף לא יוצא שום דבר.
 

תמרוש5

New member
..

נמאס לי מהצבא. נמאס לי מהאטימות הנוראית של המערכת הזאת, ומאיך הם הפכו אותי ממישהי שיש לה הכי הרבה מוטיבציה ורצון ו100% מהכל למישהי שפשוט לא רוצה לקום בבוקר. חוץ מזה שגם בכלליות נמאס לי מזה שמה שמעסיק אותי זה החרא הזה.
 
לחופש אין מחיר אבל יש לו תאריך...

קלישאת עולם, אבל מה לעשות שקלישאות התחילו ממשהו נכון - אל תשכחי שלא משנה כמה רע ומתסכל ומעצבן, יש לך תאריך סיום. ואת עוד תראי כמה חצי שנה, שנה אחרי כל מה שהיה ברומו של עולם מאבד משמעות.
 

daniel ben ari

New member
../images/Emo23.gif

האמת שהבעיה שלי היא הפוכה, הכל כבר עכשיו נראה כ"כ חסר משמעות שאני מפחדת לא להתייחס לשום דבר כחשוב בחיים..
 
למעלה