נמאס לי

נמאס לי

לא יכולה לסבול יותר! אני שונאת את החיים האלה, רוצה למות! לא יכולה להתמודד יותר עם הלבד הזה ועם כל המטומטמים שאומרים לי לטפל בעצמי ולהיות חזקה כי אני לא! אני לא יכולה להפסיק לחשוב על המוות וכמה שהוא ישחרר אותי מהסבל הזה
 
טריגר מעליי


היי ליקוי חמה, ברוכה הבאה לפורום שלנו.
אני מבינה שזה כואב לשמוע מאחרים שאת צריכה לטפל בעצמך ולהיות חזקה, אבל אני בטוחה שזה בא ממקום טוב, שהם רוצים שיהיה לך טוב ודואגים לך.
זה תהליך ארוך, קשה להתחיל להיות פתאום חזקה או לטפל בעצמך. את צריכה להרגיש תמיכה ולדעת שיש לך על מי להישען במהלך הדרך הזו.
את לא לבד, אנחנו פה. לכולם כואב ולפעמים הם חושבים שמוות הוא הפתרון, אבל אנחנו נלחמים בכאב הזה, מנצחים את המחשבות הרעות האלה והופכים את החיים שלנו להיות מה שאנחנו רוצים שהם יהיו. הם יהיו טובים ומוצלחים ואנחנו נעשה ונפעל בשביל שיהיה לנו טוב, כי מגיע לנו. מגיע לך.
אנחנו כאן איתך, ליקוי חמה
 

Lady Stark

New member
היי (טריגר מעלי)

קודם כל, ברוכה הבאה. פה אף אחד לא יגיד לך להיות חזקה, כי אנחנו יודעים שזה לא מה שעובד ותכלס, זה גורם לנו להרגיש חלשים ועצלנים. מה שלא נכון, כי בואי נראה אדם ממוצע עובר את הסבל הזה ליום אחד בלבד, ואז מעז להגיד לך להיות חזקה.

אני מציעה ככה: אם את רוצה, תספרי קצת על עצמך ועל מה שאת עוברת. יכול מאוד להיות שיש פה כמה אנשים שיכולים להזדהות איתך ולתת לך קצת מניסיונם.ואולי משהו מבין מה שתשמעי פה ידבר אליך וייתן לך גישה להרגיש יותר טוב.
ואם את לא רוצה לספר בינתיים, גם בסדר. עדיין יש לך פה קהילה קטנה וחמודה.

אני רוצה כן להתייחס לתסכול שלך ולהבטיח לך שיש דרך להרגיש יותר טוב ושלא קיים אדם שאי אפשר לטפל בו.

הצעד הראשון להרגיש טוב יותר, לדעתי ומניסיוני, היא להפחית את הכעס שלך על זה שאת סובלת מדיכאון. לא בחרת בו ואין לך סיבה לכעוס על עצמך. והרבה מהתחושות האלה, במיוחד בימים סוערים יותר, הן לא נשלטות. אני אישית מנסה לעשות הכל כדי להרגיע את הראש ואחרי שהסערה עוברת, כשהראש יותר בשליטה, לצמצם עד כמה שניתן בדברים שמגבירים את הדיכאון או החרדות.

בינתיים, תרגישי טוב. ממש נשמח לשמוע ממל עוד.
 
קצת עליי

סובלת כבר שנים, ההתפרצות הכי קשה היתה לפני כמעט 8 שנים (אחרי לידה), מטופלת כמה שנים תרופתית ודי מאוזנת, לאחרונה חלה התדרדרות בגלל מצב כלכלי קשה, אין לי תמיכה מאף אחד, החברות לא מבינות אותי ורק מעיקות עליי... אין לי למי לפנות ואני לא מרגישה שיש תקווה
 

Lady Stark

New member
אז קודם כל

את יכולה למצוא פה אוזניים מבינות.
מלבד טיפול תרופתי ניסית גם טיפול פסיכולוגי? יש אפשרויות מסובסדות בקופת חולים וגם יש אפשרות לטיפול בחינם במרפאות לבריאות הנפש.
וגם, אמרת שאת אמא. את מצליחה למצוא נחמה בילד/ה שלך?
 
טיפול

הייתי בטיפול פסיכולוגי שדי עזר לי אבל כרגע אין לי בכלל אפשרות, איך מגיעים למרפאות שדיברת עליהן? לגבי הילד, לצערי לא... למרות שהמצפון כלפיו זה הדבר היחיד שמשאיר אותי בחיים מצד שני, הוא גם מחמיר כי מרגישה חרא של אמא
 
אם כת לא מרגישה חזקה

תבקשי עזרה,
תדאגו שאחרים ישמרו עליך.
אל תכנעי להרגשה הקשה הזו, היא עוברת בסוף, ואם אין לך כוחות משל עצמך,
תעזרי בכוחות של האחרים.
 
למעלה