נמאס לי...

נמאס לי...

אני באפיסת כוחות.. אני רוצה חופש, אני רוצה מנוחה
אני לא רוצה להיות הפראיירית שכולם דורכים עליה. כ"כ נמאס לי, כ"כ אבל כ"כ שבוזה.. מהחיים, מהחברים, מהסביבה... הכל
ה-צ-י-ל-ו
פשוט נמאס לי.. שמישהו יעיר אותי מהסיוט הזה ויגיד לי שהכל היה בצחוק..
כ"כ לבד אלוהים...
 
נו - מה יהיה?

עם הודעות הנמאס לי? קחי חופש, תנוחי, אל תהיי פריירית - את כל זה את יכולה לעשות בעצמך ואת לא צריכה אותנו בשביל זה.
 
אז איזה אופציות יש

למי שנמצא בצבא ונמאס לו? שתי אופציות בלבד - להמשיך אפילו שנמאס או לעזוב. אין משהו שאנחנו (או כל זולת אחר) יכול לעשות מול 'נמאס לי' של מישהו. באמת שלא.
 
לעזוב זה לא הפתרון כאן..

והתגובה שלך לא היתה ממש במקום לדעתי, נאמר בפורום הפמ"ח שאת הודעות הצומי נעביר והעברתי לפה, התגובה של "נו מה יהיה עם הודעות הנמאס לי, את לא צריכה אותנו בשביל זה" היתה לא במקום לצערי.. אני בצבא, ואני מרגישה רע, ההודעה היתה בשביל עזרה ולא כדי שיגידו לי לעזוב את הצבא, כי זה לא הפתרון.. בריחה זה פחדנות
לאמשנה... פעם ראשונה שאני מרגישה פה לא רצויה.. אלוהים מה יהיה איתי
החיים זה זוועה..
 

ToryMaster

New member
לא במקום?

ממתי יעל תגיד לך משהו שהוא יותר מהאמת הצרופה? עזרה, טל? איך אנחנו יכולים לעזור לך לקחת הפסקה או לקבל חופש ושקט, כשאת חיילת ולא מוכנה לשמוע על לצאת מהצבא? את רוצה רק להתלונן? לפרוק? לגיטימי בעיני, אבל אולי כדאי להבא לציין את זה בראש ההודעה, במקום לתקוף את יעל על שהיא מגיבה כמו שהיא רגילה.
 
כי לצאת מהצבא זה לא הפתרון../images/Emo70.gif

לא בשבילי. אבל אני כן צריכה עזרה בכלים להתמודדות, בהרגעה של לחצים.. וזכותי לחשוב שנאמרו דברים לא במקום, אף אחד לא מחייב אותי לחשוב כמו אף אחד.. אני צריכה עזרה, אבל הצבא בסופו של דבר זו המסגרת שמחזיקה אותי בחיים.. ומי כמוך יודעת את זה ויק.. יעל, אני מצטערת אם תקפתי אותך, אבל התגובה שלך פשוט באה בזמן הלא נכון במקום הלא נכון... לכולם נמאס ממני... והנה עוד..
 
אז זהו

אישית, בכלל לא נמאס ממך - למרות שמאוד קל להשליך עלי או על אחרים את רגשותיך, בבחינת נמאס לי -> נמאס לכם. לעומת זאת, כשאת אומרת "אני צריכה כלים בהתמודדות" או "אני צריכה ללמוד איך להוריד לחצים" זה הרבה הרבה יותר ברור ומזמין תמיכה אמיתית מ"נמאס לי". באמת ובתמים שמול "נמאס לי" אין לי מה לעשות או להגיד, אבל אם את רוצה - פתחי שרשור חדש ובו תני דוגמה אופיינית למשהו מלחיץ שדורש ממך התמודדות - ותגידי לנו אילו תגובות זה מעורר בך, ומה את עושה. כלומר, ספרי פה באילו כלים את כבר משתמשת שאולי אינם יעילים מספיק - ואז אני מבטיחה לך לעזור ולתמוך. אני גם מבטיחה לך שהעזרה הזו תהיה הרבה יותר מועילה מ"יוווו איזו מסכנה, קבלי חיבוקי".
 
חוצ מזה מי אמר שאני מדברת

דווקא ורק על הצבא? מי כמוך יודעת מה עובר/עבר עליי בשבועיים האחרונים
הצבא נשאר עוד איכשהוא מקום שפוי.. עם כל האי שפיות שבו הוא זה שמחזיק אותי איכשהוא..
 

ToryMaster

New member
אני לא אגיב הכל כאן

אבל אני רק אזכיר שאני תוהה האם להגיב לזה בכלל, בעיקר אחרי השיחה שקיבלתי אתמול.
 
חבל שאת מכלילה

על "החיים" מתגובה אחת קטנה בפורום שהיתה לא לרוחך. מה שכן, כנראה שמדי פעם צריך לרענן אולי את ההגדרה לגבי מהי "תמיכה". אני בהחלט יכולה לקבל שיש פה ושם ציפיות שונות מהפורום או ממני. חשוב לי להגיד שבעיני להגיב ב: "יווו איזו מסכנה! קבלי חיבוק" זו לא תמיכה. א ב ל!! אם זה בדיוק מה שנחוץ לך, (והבה נודה, לפעמים זה כל מה שנחוץ), אנא התריעי מראש - כמו שאמרה יעל - ואני מבטיחה לך שזה מה שתקבלי. חוצמזה שעשיתי קצת טררם על הודעות "נמאס לי" שפשוט לא האמנתי שהנה הופיעה עוד אחת. ולא - אני לא חושבת שאין מקום לתחושות "נמאס לי" ברפרטואר האנושי - מה שאני חושבת הוא שאין באמת איך לתמוך במישהו שנמאס לו. מי שנמאס לו צריך להחליט או לבחור ולזוז לבד מהתחושה הזו.
 

yoooni

New member
לעזור לך אף אחד לא יכול

וגם לי אף אחד לא יכול לעזור
האמת שאין לי עצות אני סתם מזדהה איתך. עובר תקופה ממש קשה כרגע ומקווה שיום אחד אני אקום מהסיוט הזה. את יודעת מה? עצה קטנה כן יש לי; תעזי לעשות יותר תעזי לעשות כל מה שתמיד פחדת (לכולם יש משהו כזה) תעזי לעשות מה שלא האמנת שתעשי וכל פעם שאת עושה משהו כזה תזכרי את התענוג שהיה לך תחייכי יום יומיים מהסיפוק ואז תחזרי להיות שבוזה, עד הדבר הבא שיעשה לך טוב לחצי שעה. אני יכול להעיד על עצמי שבכמה שבועות האחרונים עשיתי המון דברים שלא האמנתי שאני אעשה דברים ששינו לי את הגישה מקצה לקצה דברים שאני יודע ששווה לחכות בשבילם את הסיוט של להיות בבסיס וכיף לי. ועכשיו אני יודע שאני מחר בבוקר קם לבסיס כרגיל בהרגשה חרא הולך להיתקע שם יומיים ואז ביום שלישי לחזור הבייתה מחוייך ולסיום איחלתי לחייל בהצלחה
 
למעלה