נמאס לעשן, אבל....

הראל

New member
נמאס לעשן, אבל....

מעשן. לפעמים 2 קופסאות ביום, לפעמים 2 סיגריות ביום. מעשן כבר המווווון שנים. פעם, לפני המון שנים, הפסקתי. לא עישנתי בערך שנתיים. אבל, אז, עמדתי על גבעה מעל העיר בירות, צפיתי... ומישהו הגיש לי סיגריה. בהיסח הדעת עישנתי... ומאז לא יכולתי להפסיק. אני מעשן בעיקר כאשר אני יושב מול המחשב. ומכיוון שכיום אני עובד עם מחשבים, אז כל זמן שאני עובד המאפרה מתמלאת... כשאני קם, אני מרגיש גועל נפש מעצמי. בתוך הבית איני מעשן. אז בניתי פינת עבודה במחסן. שם אני מעשן. למרות שאני מעשן, אני שונא שמעשנים בסביבתי. שונא את ריח עשנם של אחרים. ולכן כאשר אני בחברה, אני לא מעשן. כשאני יוצא מהבית שלא בענייני עבודה, איני לוקח סיגריות. ולרוב לא מעשן שעות ארוכות, לפעמים יום שלם. אם אני יוצא למקום כל שהוא בעניני עבודה, אני יודע שהסגריות יחסרו לי, ואהיה עצבני. אז אני נוטל קופסת סיגריות, ובזמן שאני עןובד באותו מקום, מפעם לפעם, אני יוצא ומעשן. כשאיני מעשן זמן רב (כמה שעות), לעיתים קרובות אני נעשה עצבני רגזן ומתחיל לריב עם כל מי שנמצא בסביבתי. מאידך, קורה לי שיום או יומיים איני מעשן ובכל זאת אני רגוע. אני יודע שההתמכרות היא יותר בראש מאשר באמת גופנית (או שאני טועה). אז מה אתם ממליצים ?
 
למעלה