המורי הזקן
New member
נמאס מהמפקדת ומהחברים למשרד
נשבר,באמת שנשבר לי. לפני כמעט חודשיים הגעתי ליחידה קרובה לבית בבסיס פתוח והיה לי ממש סבבה.אנחנו שלושה בחדר,כשאחד מהם משתחרר ואני הולך להחליף אותו בתפקיד.הבעיה היא שהם מתייחסים ממש מגעיל עליי ומתפזמים עליי כאילו אין מחר,עוקצים,לא נותנים בי אמון וחושבים שכל מה שאני עושה כדי שיהיה נעים בחדר זה בעצם כדי למצוא חן בעיניהם.קונה מהשק"ם חטיפים ושתייה כדי למצוא חן בעיניהם,מסדר את החדר כדי למצוא חן בעיניהם וכו'. כבר נמאס לי,מזל שהוא משתחרר ועם השני אולי אוכל לפתח כימייה אחרת. עכשיו בנוגע למפקדת,כבר כמעט שאני חודשיים אצלה והיא מתייחסת אליי כמו עובד רס"ר או עובד זר,אם היא מתייחסת בכלל.אוהבת לזרוק עליי ז*ן.אתמול אחרי שבת מתישה בבסיס ביקשתי ממנה ללכת הביתה קצת יותר מוקדם והיא השאירה אותי סתם,ממש סתם!עד שעות הצהריים. היום קמתי כולי עם בחילות וכאבים בגרון ואמרתי לה שאולי אני אלך אחרי ארוחת הצהריים הביתה לנוח,היא לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן ונתנה לי אופציה לחתום על חצי יום חופש. אתם מבינים?חייל שלה חולה לא מרגיש טוב,והיא נותנת לו לחתום על חצי יום חופש!מה זה היחס הזה?בכלל היא תופסת ממני חפשן מת,כי עקב אירועים משפחתיים בעבר מלא פעמים ביקשתי ממנה להשתחרר יותר מוקדם,אבל להגיע למצב שבשביל לנוח בבית עקב מחלה אני צריך לחתום על יום חופש?לאן הגענו? ובכלל,אני לא אוהב את היחס שלה כלפיי.מתייחסת אליי בתור גלגל חמישי.אני כבר מרגיש לא בנח לדבר איתה,לא מרגיש בנח לבקש ממנה דברים וכאלה.יש בינינו קֶצֶר רציני. רציתי קצת לשתף,מוזמנים לתת דעה בונה וקצת נחמה...כי לי באמת נמאס. החודשיים וחצי הראשונים בצבא היו אגדה,פנטזיה.פתאום הכל התנפץ.
נשבר,באמת שנשבר לי. לפני כמעט חודשיים הגעתי ליחידה קרובה לבית בבסיס פתוח והיה לי ממש סבבה.אנחנו שלושה בחדר,כשאחד מהם משתחרר ואני הולך להחליף אותו בתפקיד.הבעיה היא שהם מתייחסים ממש מגעיל עליי ומתפזמים עליי כאילו אין מחר,עוקצים,לא נותנים בי אמון וחושבים שכל מה שאני עושה כדי שיהיה נעים בחדר זה בעצם כדי למצוא חן בעיניהם.קונה מהשק"ם חטיפים ושתייה כדי למצוא חן בעיניהם,מסדר את החדר כדי למצוא חן בעיניהם וכו'. כבר נמאס לי,מזל שהוא משתחרר ועם השני אולי אוכל לפתח כימייה אחרת. עכשיו בנוגע למפקדת,כבר כמעט שאני חודשיים אצלה והיא מתייחסת אליי כמו עובד רס"ר או עובד זר,אם היא מתייחסת בכלל.אוהבת לזרוק עליי ז*ן.אתמול אחרי שבת מתישה בבסיס ביקשתי ממנה ללכת הביתה קצת יותר מוקדם והיא השאירה אותי סתם,ממש סתם!עד שעות הצהריים. היום קמתי כולי עם בחילות וכאבים בגרון ואמרתי לה שאולי אני אלך אחרי ארוחת הצהריים הביתה לנוח,היא לא הייתה מוכנה בשום פנים ואופן ונתנה לי אופציה לחתום על חצי יום חופש. אתם מבינים?חייל שלה חולה לא מרגיש טוב,והיא נותנת לו לחתום על חצי יום חופש!מה זה היחס הזה?בכלל היא תופסת ממני חפשן מת,כי עקב אירועים משפחתיים בעבר מלא פעמים ביקשתי ממנה להשתחרר יותר מוקדם,אבל להגיע למצב שבשביל לנוח בבית עקב מחלה אני צריך לחתום על יום חופש?לאן הגענו? ובכלל,אני לא אוהב את היחס שלה כלפיי.מתייחסת אליי בתור גלגל חמישי.אני כבר מרגיש לא בנח לדבר איתה,לא מרגיש בנח לבקש ממנה דברים וכאלה.יש בינינו קֶצֶר רציני. רציתי קצת לשתף,מוזמנים לתת דעה בונה וקצת נחמה...כי לי באמת נמאס. החודשיים וחצי הראשונים בצבא היו אגדה,פנטזיה.פתאום הכל התנפץ.
