השאלה היא מי אותם "טיפשים" שאליהם התייחסתי ומה הם עשו שזכו להיקרא כך על-ידי, כי אני, בניגוד לאחרים, לא מחלק "ברכות" מנותקות מהמציאות סתם כך מתוך כאב וקנאה כפי מה שהמתנגדים שלי עושים, אלא כאשר אני "מברך" אנשים, מדובר באבחנות אובייקטיביות נטולות פניות, ולמרות שלא ברור לי עד הסוף לאיזה מקרה ספציפי אתה מתייחס, כפי מה שאני מכיר את עצמי, אני יכול להבטיח לך שככל הנראה יש אמת בדבר, אם קראתי לאדם כזה או אחר, או אפילו קבוצה של אנשים, "טיפשים".וגם כאן, אתה מכנה משתמשים בכינוי "טפשים". אינך מתייחס חלילה לטיפש יחיד אלא לרבים. אז כשאתה מתנפל כך, ראוי מאד שתשפוט קודם כל את עצמך = דבר שאינך טורח כלל לעשותו,
אוי, נו די, תפסיק (תמשיך).כי אתה הרי החכם באדם.
האמת שגיגלתי את זה. אין ספר כזה. לרגע חשבתי שהוא מדבר על ספר אמיתי. בכל מקרה, הנקודה שלו, ושלך, מובנת. מה שלדעתי ובעיניי אתם לא מבינים, ומה שעוד הרבה לא מבינים, זה שכל טיפה של זמן, מאמץ, כוחות, אנרגיות, משאבים, כספים וכדומה', שכל אחד משקיע למען אחרים, אלו זמנים, מאמצים, כוחות, אנרגיות, משאבים, כספים וכדומה', שאותו אדם לא משקיע בעצמו ולמען עצמו, והצלחה, ומצוינות, דורשות בראש ובראשונה השקעה בך עצמך, לא באחרים.והיה גם מי שהגיב לך, שהספר שראוי שתקרא הוא "חשוב שגברים ישרתו בצבא". ואתה יודע מה? הוא בהחלט צודק.
כי אם אתה בריא בגופך ובנפשך, אין שום סיבה הגיונית, אנושית וישראלית שתשתמט.
כל זה עוד מלפני מה שדיברנו על כל שאר האנשים במשפחה שלי וכל שאר התרומות שלהם, שגם ליד התרומות שלהם, התרומות שלכם, צבאית לצבא, וכלכלית למשק, מחווירות ונדמות כאין וכאפס, כמו לדוגמה הסבתא הרופאה שהייתה רופאה כשעוד לא הרשו לכל אחד ללמוד באקדמיה, הסבא הגיבור מלחמה, הסבא החורג שיושב בעצמו על הרבה כסף, האמא האשת חברה הגבוהה, האבא הספורטאי האולימפי זוכה הפרסים שכתבו עליו בעיתונים בכל העולם, הדוד שגר בוילה של שלוש קומות פרטית עם חצר ובריכה ומייעץ לבנקים ביותר מ-200 שקל לשעה ויש גם עוד כמה.אבל אתם לא סותמים, וזה כבר עליי, כי כאמור, אני זה שבחר שלא לשבת ולהסביר את הדברים האלו, בטח שלא ברמת עומק כזאת, כי אל"ף כל לא נעים, לא נעים לדבר על הסבא המולטי מיליונר ועל הכסף ועל זה שכמה שחשבתם שאני כלום לידכם בתור גבר ובתור בן-אדם כי לא נתתי לצבא שנתיים ושמונה בעתות שלום, בסופו של דבר סבא שלי עשה מספיק בשביל שכל המשפחה שלי יהיו אחלה גברים ואחלה בני-אדם גם עשר דורות קדימה וגם מבלי לנקוף אצבע אילו היינו רוצים, ככה שבסוף אלו אתם שאתם כלום לידי כגברים וכבני-אדם ולא להפך, וכי בי"ת כל, הסיבה השנייה שמעולם לא הסברתי את כל הדברים האלו, בטח שלא ברמת עומק כזאת, זה כי סבא של כיפה אדומה טיפש כמו נעל בית ולא מבין גם כשמסבירים לו (כמו המומחה לדוגמה ["מומחה", כן? ]) ככה שבנוגע אליו ספציפית, כנראה שלא היה מבין גם כשהיו מסבירים לו את הדברים.
סוג של, כן.טענת שאתה מלך?
לפני אלפי עד מאות שנים. זה לא נהוג יותר חוץ מבבריטניה ואולי עוד מקום אחד-שניים, אבל אלו המקרים היוצאים מהדופן.אז ברור שמלכים שונים מבין מלכי ישראל שירתו בצבא וגם מלכים מארצות אחרות שירתו. אז הנה: זה לא תירוץ.
שכחת אוטו-אנטישמי, עוכר ישראל, סוכן של איראן ומעודד ירידה מהארץ. וזה עוד מלפני הבעיות הפסיכולוגיות.וברוב חוצפתך, טענת טענות רבות נגד כותב כלשהו, שהוא "נפולת נמושות", כי הוא ירד מהארץ.
האמת שסיפר על עצמו לא מעט אז דווקא אני כן יודע. הוא סיפר על עצמו ששירת ביחידה קרבית מובחרת ועד גיל מסוים הכיר את רמאללה יותר טוב מאת תל-אביב, ולאחר מכן שירת עוד שנים רבות במערכת הביטחונית באזרחי, ככה שהביוגרפיה שלו דווקא די תומכת בטיעונים שלך, אבל אם זה העבר שלו, אז הרי מה זה עכשיו, עם כל האוטו-אנטישמיות, עכירת ועקירת הישראל, עידוד הירידה מהארץ, והאקטיביזם האוטו-אנטישמי? מה זה עכשיו? ניתן לדמות את הדבר למילוי דלי חלב ואז בעיטה בו. ואז מה הערך של כל מה שעשה כשעכשיו הוא הורס את זה? כשעכשיו הוא פועל כאקטיביסט אוטו-אנטישמי נמרץ? כשהוא חוזר לגלות ופועל כמחריב החלום הציוני תוך כדי בגידה באבותיו וכל אבות אבותיו לפניהם 2,000 שנה לאחור שכל חלומם רק היה להגיע לפה ולהקים משפחה ובית בארץ ישראל?האם טרחת לבדוק, האם או מה הוא תרם למדינה לפני שהחליט לרדת? האם בדקת מה היה חלקו בכוח כשהיה חייל? האם בדקת, במה הוא עסק כדי לכלכל את עצמו ואת משפחתו (ואת המדינה) כשעבד בארץ, פירנס משפחה ושילם מסים?
ולא. לא אגיד לך שאני יודע, כי איני יודע עליו דבר, וגם לא מעניין אותי לדעת. אבל סביר שגם אתה לא יודע ולכן, כל מה שתגיד עליו, אתה תגיד רק מתוך הזיותיך.
אז הנה, הסברתי את עמדתי. מקווה שזה מספיק.אבל מעבר לכך: באיזו חוצפה, אתה כמשתמט שאינו מתבייש גם בימים אלה להסתובב כציפור דרור בקרב ציבור רב של אנשים, שסיכנו ומסכנים את חייהם למען ביטחון המדינה, ופרנסתם נהרסה, אינך טורח והולך ללשכת הגיוס ואומר: "או קיי. שיחררתם אותי, אבל איני יכול להיות שלם עם עצמי, כשאני רואה ששנה שלמה פלוס, אנו נמצאים במהלך מלחמה בלתי נגמרת, ואני איני פועל בשיט למען המדינה. אז בואו ותנו לי תפקיד, שגם אם לא יהיה קרבי ואהיה פטור מללכת אל לב שטח הלחימה, תימצא עבורי משימה, שבה אוכל לחוש, כי גם אני תורם את תרומתי לגוף הגדול שנקרא צה"ל"!
ואו קיי. לא בא לך ללבוש מדים? אולי אתה גם פציפיסט שאינו מגלה לנו שהוא כזה? אז יאללה. לך ותרום כאזרח מתנדב. גם אזרחים ערבים וגם אזרחים נכים תורמים. אז במה אתה שונה מהם? מה? נגמרה לך הבושה? ? ?
אז הנה, הסברתי את עמדתי. מקווה שזה מספיק.
אתה עוד תראה מה אני אתרום לעולם. כולם יראו. תרומותיי לעולם ולאנושות יכו את העולם בהלם הכבוד, וכשזה יקרה, לאף-אחד לא יהיה אכפת יותר אם כן או לא עשיתי צבא. כבר עכשיו כמעט לאף-אחד לא אכפת.ובוא וספר לנו, מה אתה תרמת לעצמך ולהוריך? כמה מאות אלפי שקלים הרווחת בעמל כפיך, כגבר שמלאו לו זה מכבר 26 שנים? כי בוא. בוא ונגיד שבתור תיכוניסט לא תכננת לעבוד (לפחות בחופשים) ולהרוויח קצת דמי כיס. אבל דחילק! מה עשית במהלך 8 השנים, מגיל הבגרות וסיום התיכון עד היום? שירות? לא שירת. התנדבות? לא נתת. ללמוד? נו. הציונים שלך לא היו משהו. אז למה לא עבדת ועשית למען עצמך וקצת עבור הוריך, שעד היום לא רק שהם מפרנסים אותך, הם גם תומכים בך בדמי כיס נדיבים והרבה יותר מזה? ולמה בכל ה-8 שנים הללו לא שילמת ולו שקל אחד של מס, כי מאפס הכנסה הרי לא משלמים מסים? אז איך אמר פעם פלאטו שרון? "מה עשית בשבית מדינה"??? הוי, כמה שזה מתאים עבורך... עד כמה שאתה פטתי... להקיא!
אז בוא ונסכם: אם אתה מוגבל? בסדר. זו לא בושה. יש מוגבלים, שלא די בכך שאינם עובדים, אינם מתפרנסים ואינם משלמים מס; להפך. הם אפילו מקבלים קצבאות שונות, כי לצער כולם, מצבם הביאם לידי כך ואנו הלוא מדינה סוציאלית.
אבל אם אינך שייך לקטגוריה זו? מה? מה הקטע שלך? האם כל הקטע שלך הוא להתגורר תדיר בפורומי תפוז, להעתיק לעצמך אינספור תגובות ושרשורים, שכן או לא שייכים לענייניך, כשתוך כדי כך, אתה גם מכפיש משתמשים אחרים על ימין ועל שמאל? ומה עוד אתה עושה בזמנך הפנוי שעדיין נותר בידיך? אתה שוקד להפיץ עוד ועוד סיפורים הזויים וארוכים כאורך הגלות, שאיש אינו טורח כלל לבזבז את זמנו ולקרוא אותם? כל זאת, כדי לא להשקיע זמן בלימודיך! אבל להוריך אתה בטח אומר: "ראו! הנה אני יושב מול מסך המחשב ומפעיל כל תא במוחי, כדי לשנן את חומר הלימוד היומי שלי". אה?
תתבייש!
מה דעתך לגבי התפיסה של ניטשה לגבי "אדם-העל"?אתה עוד תראה מה אני אתרום לעולם. כולם יראו. תרומותיי לעולם ולאנושות יכו את העולם בהלם הכבוד, וכשזה יקרה, לאף-אחד לא יהיה אכפת יותר אם כן או לא עשיתי צבא. כבר עכשיו כמעט לאף-אחד לא אכפת.
השם שלי הוא מאור פז, ואני לא רק עומד להיות גדול בני-האדם במאה ה-21. אני עומד להיות גדול בני-האדם באלף השלישי לספירה כולו, ולמעשה גדול בני-האדם מאז גדול בני-האדם בכל הזמנים, הנגר מנצרת.
צפה בקובץ המצורף 120828
ואם אנחנו כבר פתחנו שרשור של כתיבה מחדש וצירוף מחדש של תמונות של דברים שמחקו לנו אז החורזת באהבה מחקה לי תגובה אליך בפורום חורזים וכותבים בטענה ש"הקפצתי שרשור ישן שלא לצורך", אז הנה היא, ואני שמח שמצאתי הזדמנות מתאימה לצרף את זה ושעבודתי הקשה על התגובה הארוכה ההיא לא תרד לטמיון:
צפה בקובץ המצורף 120829
זה מצחיק שאתה שואל את זה, כי לא מזמן עשיתי את מבחן סוף הקורס ב"בעיות בפילוסופיה של המוסר", ובחלק של המושגים היה את מושג "אדם-העל" של ניטשה, וזה גם אחד מהמושגים שבחרתי להסביר עליהם (היו חמש מושגים. היה צריך להסביר שלוש מתוכם).מה דעתך לגבי התפיסה של ניטשה לגבי "אדם-העל"?
צפה בקובץ המצורף 120891
נשמע שהתעמקת יותר ממניתגיד לי לאיזו פרשנות למושג "אדם-העל" של ניטשה אתה מתכוון, ואענה על שאלתך.
ים של מלל על כלום ושום דבר!כל זה עוד מלפני מה שדיברנו על כל שאר האנשים במשפחה שלי וכל שאר התרומות שלהם, שגם ליד התרומות שלהם, התרומות שלכם, צבאית לצבא, וכלכלית למשק, מחווירות ונדמות כאין וכאפס, כמו לדוגמה הסבתא הרופאה שהייתה רופאה כשעוד לא הרשו לכל אחד ללמוד באקדמיה, הסבא הגיבור מלחמה, הסבא החורג שיושב בעצמו על הרבה כסף, האמא האשת חברה הגבוהה, האבא הספורטאי האולימפי זוכה הפרסים שכתבו עליו בעיתונים בכל העולם, הדוד שגר בוילה של שלוש קומות פרטית עם חצר ובריכה ומייעץ לבנקים ביותר מ-200 שקל לשעה ויש גם עוד כמה.
כל זה עוד מלפני מה שאמרנו שכאשר יש אנשים שמרוויחים ככה, ולכן הם למעשה תורמים ככה לחברה ולמשק (ובעצם גם יותר מזה) ולכן מקבלים כזאת כמות של כסף בחזרה, אז הם גם מבזבזים ככה ומניעים בכמות הזאת וברמה הזאת את הכלכלה, החברה והמשק בעצם צרכנותם לבדה. הבגדים שלי, היקרים, עם כמה שהם עלו, ועם הכסף שניתן עבורם, הכסף הזה ישמש לקנות האוכל של הילדים של מישהו לא לארוחה הקרובה, כמו הכסף שאתה וסבא נתתם בשביל הבגדים שלכם, אלא הכסף הזה ישמש לקנות את האוכל של הילדים של מישהו למשך מאות הארוחות הבאות שהם יאכלו. בכל פעם שאני אוכל במסעדה, לא במקדונלד'ס כי הם מסודרים אלא לדוגמה מסעדה רגילה, שאולי נמצאת בקשיים בגלל המיתון, בטח בגלל המלחמה, זה עוזר להם שלא להיסגר כשאני מגיע לשם ואוכל ארוחה ב-200 שקל, ובטח ובטח אם אנחנו הולכים כולנו כמשפחה ושמים 500-600 שקל, כמו לדוגמה ביום רביעי הקרוב במסעדת ויטושה בתל-אביב שאותה הכיר לי ג'ו כששאלתי איפה אפשר לאכול מוח. הרכב הראשון שלי לא יהיה רכב יד שנייה בן עשר שנים שהכסף עבורו יהיה שני המשכורות הבאות של מישהו, כמו הרכב הראשון שלך או של סבא, הכסף שישולם עבורו יהיה לפחות שלושים המשכורות הבאות של מישהו מבחינת שווי וערך כפסי.
זה אני. אלו המשפחה שלי, הגרעינית והמורחבת. זה מי שאנחנו. זה מה שאנחנו תרמנו ותורמים לעולם הן בעבודה והן בצרכנות. אז אני לא גבר בעיניכם ולא בן-אדם "וואו" ולא בן-אדם ראוי כי לא נתתי לצבא לזיין אותי בתחת שנתיים ושמונה כמוכם, כאילו שאפשר לחשוב איזה כבוד זה שהצבא מזיין אותך בתחת שנתיים ושמונה וכאילו אפשר לחשוב מה עשיתם כבר ומה הערך של התרומה שלכם, שאפילו צה"ל היקר שלכם מזלזל בכם ושלח אותכם לקיבינימט בלי תרומה ראויה כשסיים להשתמש בכם?
תסתמו את הפה שלכם. פאקינג תסתמו את הפה שלכם.
אין לכם מושג על מה אתם מדברים ואני פי אלף יותר גבר ויותר בעל ערך ממה שאתם אי-פעם תהיו, רק בגלל הרקע שלי והצרכנות שלי ועוד לפני מה שאני בעצמי אעשה למען העולם בעבודה, ואני מצליח לעשות את זה ולהיות ככה מבלי להתהפך על הבטן ולתת לצבא לזיין אותי באמצעות שירות סתמי, לא עוזר ולא מועיל במשך שנתיים ושמונה בעתות שלום בתפקיד שלא היה מקדם לשום מקום לא אותי ולא את הצבא כאשר יש לי, בטח ובטח לי, עם הרקע המשפחתי שלי ועם היכולות הגבוהות שלי, דברים טובים יותר לעשות, למען עצמי ודרך כך גם למען העולם לאחר מכן, במקום לבזבז את הזמן שלי בצבא.
ועכשיו, יותר ומעבר למה שאפילו האנשים האנוכיים בסופו של דבר תורמים לעולם כי הם יוצאים לשוק העבודה בשביל לעשות למען עצמם (להרוויח שכר) אבל דרך כך כמובן גם תורמים לעולם (ובעושם זאת הם תורמים יותר מאנשים ששמו אתחילה כל אחרים לפניהם עצמם), עוד האנשים הכי אנוכיים, אגואיסטים ואגוצנטריים הם לבסוף אלו שהתרומה שלהם היא הכי גדולה, כי יש גם גבולות, ברמה הפסיכולוגית והמעשית, לכמה אדם יכול לעשות בשביל עצמו, וכאשר אתה עושה למען עצמך כל-כך הרבה, עד כדי כך שלא נותר לך מה לעשות למען עצמך, במצב הזה ובשלב הזה, אתה לא רק הבן-אדם הכי משופר שאתה יכול להיות, אלא באמת לא נותר לך מה לעשות למען עצמך ואתה מתחיל לעשות למען אחרים, שבסוף-בסוף, זה הדבר האחרון שאפשרי ושנותר עבורך לעשות למען עצמך-לעשות למען אחרים כדי לא להיות המניאק שכל החיים עשה רק למען עצמו. כדי שתוכל לדעת שעשית משהו למען העולם. כדי שתדע שאתה בן-אדם טוב. כדי להגשים את עצמך פילוסופית ורעיונית ותיאורטית ומעשית כבן-אדם בתור השלב האחרון של ההתקדמות שלך וההתפתחות שלך. קוראים לזה השלב האחרון של מדרג הצרכים של מאסלו. קוראים לזה אגואיזם אתי. קוראים לזה מוסריות. זה ההכי הרבה שאדם יכול לתת לאחרים-כשלא נשאר לו מה עוד לתת לעצמו.
צפה בקובץ המצורף 120824
כל זה, כל זה, כל מה שאמרנו, אפילו עוד מלפני מה שאמרנו שהיום כבר אחד מתוך כל ארבע בנים לא משרת, אחת מתוך כל שתי בנות לא משרתת, רק אחד מתוך חמש משלים שירות מלא בצה"ל, יש הסכם שלום עם מצרים וירדן, סוריה היא אוסף עיי חורבות, לבנון וחזבאללה כנועים ומוכנעים, והחמאס מפורק. האיום האחרון הוא איראן, ואפילו בו צריך לטפל באמצעות בעיקר חיל האוויר, ובשביל זה לא צריך גיוס חובה.
המלחמה בעזה היא גם לא כזאת מלחמה אמיתית, כי מלחמה אמיתית היא בין מדינות. לא בין מדינה לארגון טרור. חרבות ברזל היא לא מלחמה, חרבות ברזל היא מבצע צבאי מתמשך. זה שהחלטנו לקרוא לזה "מלחמה" זה חמוד מאוד, אבל זאת לכל היותר השאלה של המושג.
עוד חשוב לציין שממילא לאף-אחד לא אכפת יותר מי משרת ומי לא חוץ ממבוגרים שעבר זמנם ושלא מבינים את העולם החדש ושזה לא מעניין יותר כמוך וכמו סבא, ואולי גם "פטריוטים מורעלים".
כל מי שאינו פטריוט ברמה של "מורעל" או בגיל השלישי רק אמר לי איזה תותח אני שככה הצלחתי לצאת מזה וישר להתחיל את החיים.
סוג של, כן.
צפה בקובץ המצורף 120825
לפני אלפי עד מאות שנים. זה לא נהוג יותר חוץ מבבריטניה ואולי עוד מקום אחד-שניים, אבל אלו המקרים היוצאים מהדופן.
שכחת אוטו-אנטישמי, עוכר ישראל, סוכן של איראן ומעודד ירידה מהארץ. וזה עוד מלפני הבעיות הפסיכולוגיות.
האמת שסיפר על עצמו לא מעט אז דווקא אני כן יודע. הוא סיפר על עצמו ששירת ביחידה קרבית מובחרת ועד גיל מסוים הכיר את רמאללה יותר טוב מאת תל-אביב, ולאחר מכן שירת עוד שנים רבות במערכת הביטחונית באזרחי, ככה שהביוגרפיה שלו דווקא די תומכת בטיעונים שלך, אבל אם זה העבר שלו, אז הרי מה זה עכשיו, עם כל האוטו-אנטישמיות, עכירת ועקירת הישראל, עידוד הירידה מהארץ, והאקטיביזם האוטו-אנטישמי? מה זה עכשיו? ניתן לדמות את הדבר למילוי דלי חלב ואז בעיטה בו. ואז מה הערך של כל מה שעשה כשעכשיו הוא הורס את זה? כשעכשיו הוא פועל כאקטיביסט אוטו-אנטישמי נמרץ? כשהוא חוזר לגלות ופועל כמחריב החלום הציוני תוך כדי בגידה באבותיו וכל אבות אבותיו לפניהם 2,000 שנה לאחור שכל חלומם רק היה להגיע לפה ולהקים משפחה ובית בארץ ישראל?
סבתא שלי כמו מה שסיפרתי לכל חברי הפורום, "התאבדה" על להגיע לפה ולהיות ציונית. הוא "התאבד" על לעזוב ולבגוד.
הסיפור של lemner40 והסיפור של סבתא שלי, אחד ליד השני, להנאתכם. | תפוז פורומים
אפילו קיבלתי לייק מ-ai27, שלא מחלק לייקים בקלות ועל כל פוסט כמו כל אידיוט כמו לדוגמה החרדי המפגר.
אז הנה, הסברתי את עמדתי. מקווה שזה מספיק.
ברור שאין ספר כזה, כי עוד לא קם הסופר שיכתוב ספר עבור משתמט שרואה עצמו כמלך או כלמך. אבל ראוי שתפנים כי ספר כזה הוא הספר שנחוץ לאנשים שכמותך גם אם טרם נכתב. די בהכרה בשמו כדי שתכיר בנכותך הקשה מנשוא.השאלה היא מי אותם "טיפשים" שאליהם התייחסתי ומה הם עשו שזכו להיקרא כך על-ידי, כי אני, בניגוד לאחרים, לא מחלק "ברכות" מנותקות מהמציאות סתם כך מתוך כאב וקנאה כפי מה שהמתנגדים שלי עושים, אלא כאשר אני "מברך" אנשים, מדובר באבחנות אובייקטיביות נטולות פניות, ולמרות שלא ברור לי עד הסוף לאיזה מקרה ספציפי אתה מתייחס, כפי מה שאני מכיר את עצמי, אני יכול להבטיח לך שככל הנראה יש אמת בדבר, אם קראתי לאדם כזה או אחר, או אפילו קבוצה של אנשים, "טיפשים".
אוי, נו די, תפסיק (תמשיך).
צפה בקובץ המצורף 120818
האמת שגיגלתי את זה. אין ספר כזה. לרגע חשבתי שהוא מדבר על ספר אמיתי. בכל מקרה, הנקודה שלו, ושלך, מובנת. מה שלדעתי ובעיניי אתם לא מבינים, ומה שעוד הרבה לא מבינים, זה שכל טיפה של זמן, מאמץ, כוחות, אנרגיות, משאבים, כספים וכדומה', שכל אחד משקיע למען אחרים, אלו זמנים, מאמצים, כוחות, אנרגיות, משאבים, כספים וכדומה', שאותו אדם לא משקיע בעצמו ולמען עצמו, והצלחה, ומצוינות, דורשות בראש ובראשונה השקעה בך עצמך, לא באחרים.
יש כלל שנקרא "כלל עשרת אלפים השעות", שמדבר על איך שכדי לרכוש מיומנות אמיתית בתחום מסוים, אתה צריך להשקיע עשרת אלפים שעות בתחום הזה. הכלל לא מדויק לחלוטין ויש להרחיב ולשכלל אותו, כי עבור כל תחום, דרושה כמות שונה של אלפי שעות כדי להגיע לכדי "מיומנות", אבל אם לחפש מספר אחד, כללי, ממוצע, עשרת אלפים עלול להתאים, אבל אני כמובן לא מתחייב לכך, לפחות לא בשלב הזה.
ועכשיו, אם ככלל אצבע, דרושות עשרת אלפים שעות כדי להגיע לכדי מיומנות בתחום מסוים, אז תאר לך לאיזו דרגה של מיומנות עשרים אלף שעות של השקעה, או שלושים אלף שעות של השקעה, יכולות להביא אדם מסוים בתחום מסוים. מן הסתם לדרגת מיומנות שהיא יותר מאשר סתם "מיומנות".
עכשיו תאר לך שאדם מסוים משקיע עשרת אלפים שעות, לא בדיוק-בדיוק בתחום מסוים, אלא בעצמו. עכשיו תאר לך שהוא משקיע יותר מעשרת-אלפים שעות. תאר לך שהוא משקיע בעצמו עשרים אלף שעות. שלושים אלף שעות. חמישים אלף שעות. מאה אלף שעות. רבע מיליון שעות. חצי מיליון שעות.
עכשיו, כל שעה שאדם משקיע באחרים, זאת שעה שהוא לא משקיע בעצמו. אם אני משקיע באחרים, אז זאת השקעה שאני לא משקיע בעצמי, ועל כך, חבל, כי בסוף אני יוצא נפגע.
שלוש שנים? אתה וסבא ועוד כל מיני מבוגרים ו"מורעלים" הייתם רוצים שאני אתן שלוש שנים? ומה היה יוצא לי מזה ברמה האישית? האם המדינה יודעת לתגמל כראוי את אנשיה ואת חייליה? וודאי שלא.
סבא של כיפה אדומה לצורך הדוגמה נתן שלוש שנים, עוד כמה שנים במצטבר במילואים כאשר שירת עוד ועוד חודשים במשך עשרות שנים, והשתתף בארבע מלחמות.
רק לשם ההשוואה, סבא שלי עצמי, לא זה החורג שעדיין חי ויושב על שמונה ספרות, ולא זה המולטי מיליונר שנפטר, אלא זה השלישי, זה שהיה גם כן חייל, גם כן נלחם במלחמות, היה סוג של גיבור מלחמה, ומאחת המלחמות הוא חזר קצת "בהלם" שממנו יצא לאחר זמן מה, רק לשם ההשוואה, אפילו הוא לא שירת, ולא נלחם בכמות של מלחמות, כמו סבא של כיפה אדומה.
כעת, סבא של כיפה אדומה לצורך הדוגמה, ולעת זקנתו, מספר על עצמו שהוא קונה חולצות ב-20 שקל לחולצה, שכבד לו לקנות שלוש מנות פלאפל ושכשהוא הולך למכולת הוא לוקח איתו את הבקבוקים המשומשים כדי לקבל עוד כמה שקלים בפיקדון. בא לי להקיא. ולא מהעוני. בא לי להקיא מהצורה שבה מצבו מעיד בדיוק על רמת היחס והכבוד לה זוכים חיילי צה"ל, ועוד כאלו ששירתו כל-כך הרבה, ועוד במלחמות. אבל בסופו של דבר, זה רק מראה ומעיד מהו סופו ומהו תגמולו של כל אדם ששם אחרים לפני עצמו, ומשקיע באחרים לפני בעצמו. אנשים צריכים להשקיע קודם כל בעצמם, וצדקה מתחילה בבית. אחרת, כך נראה סופם. הקטע הכי מצחיק הוא שסבא כה שבוי בקונספציות של מה שלימדו אותו שנכון וצודק, עד כדי כך שאפילו באחרית ימיו, ולאחר שהוא רואה מה יצא ממנו ומה מצבו, ועם כל עליבותו, הוא לא משתחרר מקונספציות אלו, וחושב שהוא זה שעשה טוב ונכון, ואני זה שלא בסדר ושחי לא נכון ולא טוב, בשעה שהוא אנחנו רואים אותו עם כל עליבותו, ואני מצידי מיועד לגדולות.
אז מי עושה לא טוב ולא נכון? אנשים כמוני או אנשים כמו סבא? כל החיים נתן ונתן. מה יצא לו מזה? היום איך הוא חי?
אז אני עצמי אהיה מסודר ולא משנה מה, אבל זה לא משנה, זה העיקרון. קודם כל אנשים צריכים להשקיע בעצמם.
ועכשיו, מה אני בעצם אומר בכל זה? שבגלל שאין תגמול ראוי או כבוד ראוי או מה שלא יהיה, אז זהו זה ואני לא אתרום את חלקי ואני בוחר להיות אנוכי וזהו? לא. זה דווקא לא מה שאני אומר. כי דווקא מתוך האנוכיות הכי גדולה, צומח לבסוף האלטרואיזם הכי משמעותי, והתרומות הכי גדולות.
אני לא "לא תורם" כי לא שירתי בצבא. אני פשוט אתרום אחרת.
יש תיאוריה במדע המדינה שנקראת "תיאוריית הפרסה", שמדברת על איך שהימין הפוליטי והשמאל הפוליטי למעשה קרובים יותר זה לזה ממה שנהוג לחשוב ולהאמין.
התיאוריה למעשה טוענת שהצדדים הפוליטיים המנוגדים הם לא קו ישר. הם פרסת סוס שיש לה התחלה של חזרה לאותו מקום ואז היעצרות בנקודה מסוימת, כך שהימין הקיצוני והשמאל הקיצוני יותר קרובים זה לזה מאשר הימין הרגיל והשמאל הרגיל, במקום רק להיות רחוקים יותר:
תאוריית הפרסה – ויקיפדיה
התיאוריה בכללה היא נכונה, אך לא מדויקת. האמת היא שזאת לא באמת פרסה. זה מעגל. לקראת נקודות הקיצון המוחלטות, אין סתם "התקרבות". יש חזרה לאותו המקום.
כמו מה שאם תלך ישר ישר ישר עד "סוף העולם", לא תגיע קרוב לאותה הנקודה שבה התחלת, אלא תגיע בדיוק לאותה הנקודה.
אלו בעצם הימין והשמאל הפוליטיים.
מה כל זה קשור לעניינינו?
העניין הוא שתיאוריית הפרסה, או בגירסתה הנכונה והמדויקת יותר, הגירסה שלי, תיאוריית המעגל, היא תקפה לא רק בנוגע לפוליטיקה, אלא גם בנוגע לכל שאר הדברים, כולל פסיכולוגיה.
דווקא מתוך האגואיזם והאגוצנטריות הכי גדולים, הכי קיצוניים, הכי נוראים, הכי מזעזעים והכי מעוררי שאט נפש, תצמח וצומחת לבסוף ההקרבה העצמית הכי גדולה, והאלטרואיזם הכי גדול, טהור ואיכותי.
וזאת מכיוון שמי שלדוגמה ישקיע תחילה כל בעצמו ורק אז באחרים, יהיו לו עצמו יכולות טובות יותר וגדולות יותר לעשות למען אחרים ולמען העולם, בניגוד ללדוגמה סבא של כיפה אדומה, שלא רק מגיע מהלמטה של הלמטה של העולם הזה והחיים האלו ככה שמלכתחילה לא הייתה לו התחלה טובה, אלא הוא גם לא השתדל לפצות אחר-כך ועוד נתן משמעותית יותר מאחרים, בסופו של דבר הוא חי את כל חייו וגם מסיים את חייו כאדם ברמה נמוכה, בעל יכולת נמוכה לתרום, ותרומה ממשית נמוכה באופן יחסי.
מה הוא עשה בעולם הזה? מה הוא עשה בחיים האלו? חייל במלחמה? כל אחד יכול להיות חייל במלחמה. כמוהו יש עוד הרבה. מה הוא עשה חוץ מזה? טכנאי מחשבים? זה בסדר אבל לא "וואו".
דווקא אנשים כמוני, שמתרכזים בראש ובראשונה בעצמם, בהמשך יוכלו לתרום יותר.
אבל זה רק בנוגע לאיך לאנשים כמוני יש את היכולת התיאורטית לתרום יותר. עוד לא ענינו על השאלה המרכזית והחשובה. איך ולמה שאנשים כמוני יתרמו משהו בחזרה לעולם מלכתחילה? איך מאנוכיות אנחנו מגיעים לזולתנות? איך מאגואיזם אנחנו מגיעים לאלטרואיזם?
וובכן, אלטרואיזם אמיתי הוא יחסית נדיר. אנשים עושים בדרך כלל כדי לקבל משהו בחזרה. ואני מדבר על אנשים אנוכיים ולא אנוכיים כאחד.
סבא של כיפה אדומה, לדוגמה, האלטרואיסט הגדול כביכול, החייל המעוטר שנלחם בארבע מלחמות ללא קבלת תרומה הולמת ומתוך הפטריוטיות שלו, טוב, שם פחות או יותר זה נגמר.
כי מה נראה לך? שהוא היה עובד כל החיים כפי שעבד מבלי לקבל שכר? גם אם השכר לא גבוה?
בדיוק כך, גם אנשים אנוכיים, אגואיסטים ואגוצנטריים, לדוגמה אני, יוצאים לעבוד בסופו של דבר, וכאשר זה קורה לבסוף, התרומה שלנו גדולה יותר, חשובה יותר, וכן, אולי אנחנו מקבלים יותר שכר, אבל לא יותר שכר כפי מה שאנחנו תורמים יותר ערך, וכך, ולדוגמה, זאת דווקא האנוכיות הגדולה ביותר, שמסתיימת בתרומות הגדולות ביותר, כי לבסוף, כולם עובדים. השאלה היא כמה אנוכי ומרוכז בעצמו היה לפני כן כל אדם שמתחיל לעבוד כדי שילך וישתפר כבן-אדם ויתרום יותר ויותר תרומה לעולם בהמשך הדרך.
מן הסתם, לתת שלוש שנים לצבא, שזה לא דבר שמקדם אנשים ברמה האישית, זה לא היה עוזר לזה, נכון?
שלוש שנים? אתה יודע כמה שעות זה של השקעה של אדם בעצמו? שזאת כאמור השקעה ותרומה שלבסוף אחר-כך חוזרות בחזרה אל המדינה, החברה והעולם?
אנשים שלא משרתים בצבא, הן במדינות בלי גיוס חובה והן במדינות עם גיוס חובה, אלו בסה"כ אנשים שיתרמו את חלקם, את אותו חלק שאותו יתרום החייל ואפילו יותר ממנו, בשוק העבודה לאחר מכן. בוודאי ובוודאי בעתות של שלום יחסי, כמו לדוגמה העשורים הראשונים של המאה ה-21.
אתה וסבא של כיפה אדומה תופסים ממני בן-אדם פחות וואו ופחות גבר ופחות איכותי כי לא שירתי בצבא שנתיים ושמונה חודשים בעתות של שלום, בין 2016 ל-2019, מתי שהייתי אמור להיות חייל? צחקתי שנתיים.
אם לא היה לא נעים ואם לא הייתי מרחם עליכם ממזמן הייתי מושיב אתכם לשיחה ומסביר לכם לאט וברור ככל האפשר (בשביל סבא בעיקר) שכשסבא שלי זכרונו לברכה הוא איש עסקים מולטי מיליונר, שאם זה ההון שלו אז זאת רמת התרומה שלו ובעצם גם הרבה יותר מכך כי אנשים לא באמת משתכרים כפי רמת התרומה שלהם כי צריך להיות ערך עודף שמחולק לכל שאר העובדים והאנשים ושמריץ את המשק והכלכלה, אז סבא שלי עשה למען המשק הזה, הכלכלה הזאת, החברה הזאת והמדינה הזאת יותר מאשר מה שאתם, הצאצאים שלכם וצאצאי הצאצאים שלכם יעשו למען המדינה הזאת גם ברמת הצבא וגם ברמת העבודה והתרומה למשק והתרומה לכלכלה גם עשר דורות קדימה, אבל אתם בוכים לי שלא שירתתי שנתיים ושמונה בעתות שלום. עדיף שתסתמו את הפה שלכם.
אבל אתם לא סותמים, וזה כבר עליי, כי כאמור, אני זה שבחר שלא לשבת ולהסביר את הדברים האלו, בטח שלא ברמת עומק כזאת, כי אל"ף כל לא נעים, לא נעים לדבר על הסבא המולטי מיליונר ועל הכסף ועל זה שכמה שחשבתם שאני כלום לידכם בתור גבר ובתור בן-אדם כי לא נתתי לצבא שנתיים ושמונה בעתות שלום, בסופו של דבר סבא שלי עשה מספיק בשביל שכל המשפחה שלי יהיו אחלה גברים ואחלה בני-אדם גם עשר דורות קדימה וגם מבלי לנקוף אצבע אילו היינו רוצים, ככה שבסוף אלו אתם שאתם כלום לידי כגברים וכבני-אדם ולא להפך, וכי בי"ת כל, הסיבה השנייה שמעולם לא הסברתי את כל הדברים האלו, בטח שלא ברמת עומק כזאת, זה כי סבא של כיפה אדומה טיפש כמו נעל בית ולא מבין גם כשמסבירים לו (כמו המומחה לדוגמה ["מומחה", כן? ]) ככה שבנוגע אליו ספציפית, כנראה שלא היה מבין גם כשהיו מסבירים לו את הדברים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.