אני הלכתי לאיבוד פעם אחת
כשהייתי בת 3, באיזה אירוע בישוב, אבל אמא של ילד מהגן שלי מצאה אותי וכרזה לאמא שלי ברמקול. אחותי ידועה בהיעלמויות שלה, כשהייתה קטנה נעלמה לנו לא מעט, תמיד הצליחה לברוח כשאמא נחה (אבל תמיד היו שכנים נחמדים שמצאו אותה ושמרו עליה עד שאמא הגיעה). והייתה פעם שהלכה לאיבוד בחוף הים. אני לא חושבת שאני מודעת להרגשה שהייתה לאמא שלי באותה שעה שהיא לא ידעה איפה אחותי וחיפשו אותה בכל החוף ו-בים, ובסוף מצאו אותה בצד השני של החוף. הייתה גם פעם שהיא יצאה לה לטייל והגיעה למגרש כדורסל שלא מאוד רחוק מהבית, אבל מספיק רחוק בשביל שהבחורים הצעירים ששיחקו שם יבינו שילדה קטנה לא אמורה להיות שם לבד. אחד מהם הביא אותה לשכנים שגרו קרוב שחשב שאולי היא שלהם, והם זיהו אותה והתקשרו להורים שלי - רק שאז לא היו פלאפונים וההורים שלי לא היו בבית, הם חיפשו אותה ברחבי היישוב...