נמצאת בדילמה רצינית

ruth over

New member
נמצאת בדילמה רצינית

שלום לכם אני חדשה בפורום ומאוד התרשמתי , אני נמצאת בדילמה רצינית בחיי, לפני כ 8 חודשים נישאתי - (נישואים שניים )לגבר שאותו הכרתי וחיינו יחד 4 שנים , נסענו לחו"ל לעסקים, לא הסתדרנו כאן בארץ מבחינה זוגית רבנו והשלמנו המון. עד להחלטה להתחתן, גם בחו"ל לא הסתדרנו מתח וכעס הציפו את נישואינו, עכשיו חזרתי לחופשת מולדת לבד, הרגשתי משוחררת ,הרגשתי שקיבלתי את עצמי בחזרה !!! קשה לי המחשבה לחזור אליו והתחלתי לדבר על פרידה. לי 3 ילדים בוגרים מנישואים קודמים , לו 2 . עזבנו הכל ונסענו, הקשר עם הארץ היה רצוף ויום יומי ,אני נקרעת בין החזרה ,כי יש לי עסק שם , לבין ההישארות בארץ, עם ילדי , כאן משפחתי,ואני בכלל רוצה להתגרש, רוצה לקבל את עצמי חזרה ,את חיי .לא רוצה אותו עוד בחיי ילדי כועסים על חוסר האחריות שלי ,על הטילטול , והבלגן שנוצר ,ניסיתי להסביר יפה ונחמד ,אך הכעס פורץ מתוכם. הם רוצים אמא מבוייתת , לא ניידת, לא משתנה, אמא אחראית ללא טעויות, ואני בחיי עשיתי מאלה רבות ,אני מרגישה שעלי לפרק את הקשר ולחזור לשקט והשלווה להם לא זכיתי ב 4 השנים האחרונות? מה דעתכם?
 
דעתי היא שיש לך כבר את התשובה

והיא חד משמעית ומוחלטת-לעזוב אותו, לפרק את הנישואין. מה שנשאר זה רק למצוא את הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. לגבי הילדים-אם הם בוגרים דברי אליהם כאל בוגרים. האם אתם הייתם רוצים שאני אתערב לכם בחיים ובבחירות שלכם? כמו שאתם קנאים לפרטיות שלכם גם אני צריכה את המרחב שלי, לעשות את הטעויות שלי ולפתור אותן. אתם רוצים אמא אחרת? זה מה יש. זאת אני וקבלו אותי ככה כמו שאני מקבלת אתכם, על היתרונות והמגרעות שלכם, עם המון אהבה. ואחרי שוך הסערה כדאי לך לעשות חושבים איך לא להגיע שוב לאותה צרה.
 

ruth over

New member
תודה

זהו שנדבקה לי סטיגמה אצל ילדי, הם כבר רוצים לראות אותי מבוייתת ואני לא יכולה להתביית כנראה ,חלק מהאופי הסקרנות והרצון תמיד לחיות במקום הנכון, מביאים אותי למקום של חוסר השלמה. ועם רע לי ואי אפשר יותר במקום אחד ,אני נוטה להסתלק, וחזרתי על זה כ"תבנית" כל 4 שנים בערך ,השינויים האלה שלי משגעים אותם ,ואולי בהבנה - הם מצידם רוצים אמא , לא בולדוזר שדוחף קדימה ,אולי ממקום של האהבה והאגואיזם שלהם ,קודם ניטרקה הדלת האמירה את אף פעם לא תלמדי, את מאמינה במעשייך ושוב קולטת ששגית ,עד מתי ,? ,אבל אני בשלי יודעת שהצעד שאני הולכת לעשות הוא הצעד הטוב לי ,וגם להם כי אהיה קרובה אליהם. כל ילדי מחוברים לבת זוג אחת מהתיכון שנים רבות ,ולא מבינים את התנודות שלי בחיים .
 

ראם5

New member
הילדים שלך זה לא את

בני אדם חושבים שכל בני משפחתם צריכים להתנהג בדיוק כמותם, או לפחות לפי איזה דגם שיש להם בראש על איך צריכה להיות אמא, איך צריך להיות אבא, איך צריך להיות בן וכו'. את לא אחראית לדגם של האמא האידיאלית שיש להם בראש. את גם לא צריכה לקחת מהם דוגמה. אם הם חיים עם אותה בת זוג כל החיים, זה לא מחייב אותך. בגילך את צריכה לעשות מה שטוב לך, ולא לנסות למלא ציפיות של הורים, ילדים או בן זוג. תהיי עצמך ותהני מזה. בהצלחה.
 

SweetHoney

New member
אני מאמינה

שכל אדם צריך לעשות מה שהלב שלו אומר, ז"א מה שטוב לו! הילדים שלך בוגרים וכניראה קשה להם שאת לא מבוייתת, אבל מה לעשות הם צריכים לחיות את חייהם ואת את חייך. אם את נמצאת במקום שלא עושה לך טוב - זה לא המקום עבורך. ומה לעשות שזה לא מצליח? אני בטוחה שלא תיכננת להתגרש כשהתחתנת.... רק במבט לאחור (עפ"י הסיפור שלך) כל הכתובות היו כבר על הקיר ואתם בחרתם להתעלם. נישואין זה לא תרופה למערכת יחסים קלוקלת, אבל את זה את בטח כבר יודעת. אז תלכי עם ה
ושיהיו לך רק ימים מאושרים! מי יודע, אולי יום אחד תמצאי את החצי השני שלך ותזדקנו יחד?!
 
ruth over את צריכה לשקול היטב מה

הביא אותך להנשא לו אחרי 4 שנות חברות עם מריבות ופרידות. לשקול אם את מוכנה לוותר גם על העסק שלך? אני משערת שאם תפרדו זה גם בעסק. את רוצה להשאר כאן. משך את תשומת לבי באחד המשפטים את כותבת שילדיך רוצים אמא אחראית האמנם אינך אחראית, אולי ילדיך מכירים אותך טוב יותר ממך ויודעים שלא טוב לך להתגרש? בתגובה של ילדיך , בין השורות, אפשר לראות 2 דברים אחד שטוב להם שאת שם והם כאן לכן הם מנסים להסביר לך שתשארי במקומך והשניה שאינם סומכים עליך כאמא יציבה. אין אדם חף מטעויות אך עליו ללמוד מהן.
 

ruth over

New member
איך ילדינו משפיעים עלינו

הייתי נחושה בהחלטתי להשאר בארץ ולסיים את הנישואין ואת העסק לפרק, לאחר תגובת ילדי וכעסם,הם ניסו להראות לי פלוסים ומינוסים ושלא מפרקים חבילה כי יש מלא סיבות שבגללם צריך לתקן לטפל , לא קמים כך סתם, ואני לעומתם אחרת רע לי אני נותשת , לא נשארת, הם טוענים לטיפול לליבון בעיות, ואני איפה שלא הצלחתי 4 שנים לתקן ולמצא נחלה בחיי קמה והולכת , עכשיו התערערו כ למחשבותי ,הם רוצים שאלך לנסות ואני רוצה קודם הסכם גירושים חתום ורק אחר כך לנסות .בן זוגי די מסכים לזה ,ואולי כך הדרך תהיה קלה יותר ,, מה דעתכם?
 
לדעתי תעשי מה שמרגיש לך נכון

לגשר פערים של 4 שנים זה כמעט בלתי אפשרי. כדי להפוך את זה לאפשרי צריך שניים שמחוייבים ומוכנים לעבוד קשה ולשנות. אם את לא שלמה, לא תעמדי בזה.
 

גפן27

New member
נראה שבסיפור הזה חסרים פרטים

לא ברור למה ילדיך דוחקים על השארותך בקשר.(אולי הם יודעים דברים שאנחנו לא)? הסיפור נשמע הרבה יותר מורכב ממה שסיפרת אותו. מערכת יחסים שבה הילדים לוקחים החלטות לגבי ההורים? אולי בוגרים יותר מהם? אולי מרשים לעצמם יותר מדי? שוב, נדמה לי שחסרים הרבה פרטים
.
 
תלכי אם הלב. מה שאת מרגישה

אם את חושבת שיש מקום לשינוי ולשיפור הזוגיות אז תפעלו על מנת להציל זאת.
 
למעלה