נסיגה בגמילה

bnatali02

New member
נסיגה בגמילה

בתי בת השלוש גמולה מזה עשרה חודשים כאשר בתחילה הראתה רצון ונכונות והיתה גמולה לחלוטין כולל הלילה . לפני כחצי שנה סבלה מדלקת בשתן שהתגלתה די מאוחר מחוסר ידע כיוון שמעולם לא חוויתי זאת והתסמינים הנראים לעין הופיעו מאוחר מדי . הדלקת טופלה באמצעות אנטיביוטיקה וכמובן שבזמן הדלקת פיספסה שתן פעמים רבות גם ביום וגם בלילה . לפני שידעתי כי זאת דלקת הייתי מרבה לשאול אותה מה קרה ולמה היא לא הולכת לשירותים בזמן וזה ממש הפריע לי וכמובן שלאחר שהבנתי שזו היתה דלקת וכי זה קשה מאוד לילדה בגילה ובכלל להספיק להגיע לשירותים מאוד הצטערתי שהצקתי לה והרגשתי נורא וכמובן שלא הערתי יותר רק כשהגיע החורף והפספוסים בלילות הפכו להיות פעמיים בלילה והילדה היתה קמה בוכה ומתוסכלת נורא הצעתי לה להשתמש שוב בטיטול במהלך הלילה והיא הסכימה ( גם בגלל מזג האוויר החורפי פחדתי שתחלה ולכן הצעתי את הטיטול ) . שהדלקת עברה ונערך צילום ווידאנו שהכל בסדר מבחינה רפואית אך הילדה המשיכה להתאפק במהלך היום והולכת לשירותים רק אחרי שבורח לה במכנסיים והיתה מסתכלת עליי ואומרת לי שיש לה פיפי ובכל זאת לא היתה הולכת מיד לשירותים ומתמהמהת . אני הרגשתי שהיא עושה זאת בכוונה ומאז ועד היום לא מפריע לה להרטיב את המכנסיים חלקית ולהגיד לי שאחליף לה והיא עושה זאת בחיוך . אינני יודעת מה לעשות ניסיתי להתעלם , ניסיתי להסביר כי זה יכול לגרום לה לאודם וגרד באזור ( מה שבאמת קרה ) , הסברתי לה שהריח הוא לא נעים אך היא ממשיכה בשלה . אני מודעת לכך שעצם התייחסותי הרבה לנושא הגמילה מההתחלה פעלתי באופן שגוי שהראתי כמה זה חשוב לי והיום או שהיא משתמשת בזה ככח נגדי או שהיא פשוט מתעצלת ללכת לשירותים ולא מפריע לה להרטב . אנא עזרי לי ואמרי לי כיצד עלי לפעול על מנת להשיב את הדברים לקדמותם מכיוון שזה גורם לה לאודם מקומי , לריח חריף והיא עולה השנה לגן עירייה ושם יותר קשה לבקש שיחליפו לה כל היום כיוון שבגן עירייה מקבלים ילדים גמולים . ( בנושא הקיבה אף פעם לא היתה בעיה ) .
 
ובכן, מה עושים?

ובכן, מה עושים? שיחה אחת קצרה ידידותית ועניינית עם הילדה. שיחה בה מספרים לה שהיא גדלה, הקיץ היגיע, הדלקת חלפה עברה ואת/ם סומכים עליה שהיא יכולה לקחת אחריות על יציאת הפיפי כמו על יציאת הקקי. לכן, החלטתם להעביר לה את השליטה הבלעדית בנושא. ומאותו רגע תפקידכם להתנהג באופן עקבי כמו "שלושת הקופים" לא ראינו, לא שמענו, לא הרחנו, ואנחנו גם לא מדברים. עליכם לשמור על קור רוח, לא להאיץ, לא ללחוץ, לא לבקר, לא להציע לה ללכת לשרותים, לקבל את הפספוסים שלה כחלק מתהליך של למידה. נחישות, ענייניות, רגישות ועקביות הם המפתחות להצלחה. בהצלחה עינת
 
למעלה