נסיגה מגמילה

יאש1

New member
נסיגה מגמילה

שלום עינת, קראתי את מרבית ההודעות בפורום בנושא נסיגה מגמילה, אך נדמה לי כי המקרה אצלי מעט שונה. בתי בת ה-3 וחודשיים נגמלה מחיתולים לפני 4-5 חודשים. לפני כחודשיים לערך החלה לשוב ולעשות קקי בתחתונים (עם פיפי אין לה בעיה והיא ניגשת לשירותים בכל פעם שיש לה), ואבהיר כי לא היה מקרה חריג כלשהו שגרם לנסיגה. במהלך החודשיים הללו פעמים בודדות היא עשתה בשירותים, יתר הפעמים בתחתונים. אציין כי היא יודעת מתי יש לה קקי, שכן היא מחזיקה במכנסיים כאשר זה עומד לצאת לה, ואולם כשמציעים לה ללכת לשירותים היא אינה רוצה ואף אומרת שאין לה, אך לאחר מכן עושה בתחתונים. גם כשהיא משתכעת לשבת שירותים, היא יושבת דקה ויורדת ולאחר מכן עושה בתחתונים. ניסינו מספר גישות להתמודד עם התופעה, אך אף גישה לא צלחה: *לא לומר דבר בעת שזה קורה על מנת לא לעורר יתר תשומת לב ולהחליף את התחתונים המלוכלכות בכל פעם. כמובן שעודדנו אותה מאוד כאשר עשתה בשירותים או אפילו ניסתה לשבת. *לשוחח איתה ולהסביר לה מה המשמעות (לכלוך וכדומה). מדובר בילדה פיקחית מאוד. *הסברנו לה שהאחריות היא שלה והגוף הוא שלה והיא תחליט לבד מתי היא מפסיקה ומתי זה לא נעים לה. *לעיתים גם כעסנו עליה לאחר שהצענו לה ללכת לשירותים והיא סירבה ולאחר מכן עשתה בתחתונים. *לאחרונה אמרנו לה כי לא ניתן יותר להמשיך ולעשות קקי בתחתונים, ולכן יש לה אפשרות בחירה: או שהיא עושה בשירותים או שהיא בוחרת שוב בחיתול, והדגשנו כי זו בחירה שלה, אך גם כשהיא עשתה שוב בתחתונים לא ממש יישמנו את העניין הזה של חזרה לחיתול. כאמור, אף אחת מהשיטות לא עבדה, אולי כי גם לא ממש התמדנו בכל שיטה. בכל פעם ניסינו גישה אחרת, כי איננו בטוחים מה נכון לעשות. קראתי בפורום שאת מציעה להיות קורקטיים בעת שזה קורה, להחליף מבלי לעורר יתר תשומת לב ולגלות אמפטיה לילד. העניין הוא שנדמה לנו כי מאוד נוח לה בסיטואציה הזאת, ואנו משוכנעים כי הדבר לא נובע מחוסר שליטה בסוגרים, כי אם מנוחות או אולי רצון בתשומת לב, על אף שהיא מקבלת המון תשומת לב במהלך כל היום. הערה אחרונה: לבתי הנ"ל אח תאום שגמילתו עברה באופן תקין. אודה לך מאוד על תשובתך המהירה..
 
מנסה להבהיר את התמונה....

שלום לך, את התשובות לשאלותייך את מונה בגוף הפנייה. במהלך חודשיים ניסיתם כל כך הרבה דברים. משמעות הדבר - לא הייתם עקביים. הבהרה: עקביות- זה דבקות בדרך אחת. אחת ולתמיד. יכול להיות שהמטרה של הילדה היא להשיג מיכם תשומת לב (כפי שאת כותבת) ואכן היא מקבלת גם בזכות "סיפור הצרכים" שלה. אז למה שתחדל? כל התנהגות שמתוגמלת על ידי התיחסות(חיובית או שלילית) מגדילה את עצמה. ילדים מתקבעים בנישות בהם הם זוכים להד. והילדה זוכה להרבה הורים בזכות זה. בנוסף, יש אח תאום שנגמל. זו עוד דרך שלה להבחין ביניהם,לבטא ייחודיות, ליצור ולגבש את הזהות הנפרדת ביניהם. (מטרה חשובה ובריאה בפני עצמה) . (בהזדמנות זו אני מציעה לכם להימנע מהשוואות. זה מלחיץ, מקבע, גורם לתחרות, ולקיבוע בנישות נפרדות) בנוסף לאמור, אני חושבת שקצת הסתבכתם איתה במאבקי כוח. במאבקי שליטה. וחבל! האם יש עוד מקומות שהיא עומדת על דעתה בעקשנות? הילדה זקוקה למידה של שליטה על חייה. חשוב לאפשר לה שליטה בתחומים אחרים דרך מתן אלטרנטיבות לבחירה. בדרך זו, היא תוכל לוותר על ההוכחה בשליטה על הסוגרים ותוכל להתפנות למשימות החיים. מה דעתך? עינת
 

יאש1

New member
נסיגה מגמילה-המשך

שלום עינת, ותודה על התשובה המהירה. ראשית, חשוב לי להבהיר כי אנו נמנעים בכל דרך שהיא לערוך השוואות בינה ובין אחיה התאום, ותמיד מודעים לפיתוח הזהות האישית של כל אחד מהם. עם זאת, יתכן כי לאחר שאחיה התאום נגמל, היא אולי רצתה לבדל את עצמה בעניין זה ולכן חזרה אחורה. נראה לי שאבחנתך בעניין מאבקי כוח היא מדויקת, ואכן קצת הסתבכנו עם זה, וגם בעניין חוסר העקביות. אדגיש כי אנו משתדלים מאוד להעניק לה ולאחיה אפשרויות בחירה בנושאים שונים (להתלבש לבד, לעזור בסידור שולחן, לסייע בהכנת ארוחות וכדומה). השאלה היא מבחינה מעשית מה את מציעה לעשות, האם להרפות וכאשר היא עושה את צרכיה בתחתונים, פשוט להחליף מבלי לומר מילה, או שכן יש מקום לומר משהו כאשר זה קורה. נדמה לנו לעיתים כי כאשר זה מתרחש, זה כלל לא מפריע לה, וכשמנסים לומר לה משהו היא כלל לא מקשיבה.. מודה לך מקרב לב על עזרתך.
 

debyg

New member
הייתי אצל פסיכולוגית בנושא זה

הי, לבני גם היתה נסיגה מגמילה רק בקקה. פיפי הוא מקפיד לעשות בשירותים והלכתי לפסיכולוגית לקבל עיצה. היא אמרה שאין מה לדבר עם ההגיון של הילד. יש ילדים גדולים יותר עם הבעיה הזו וההיגיון לא עובד. היא יעצה לי לעשות טבלה של 7 ימים בשבוע ולקנות מדבקות מיוחדות (בצורת כוכב או חייכן). בכל פעם שהילד עושה בשירותים או אפילו חלק בשירותים - מדביקים לו מדבקה באותו יום ורושמים ליד את השעה (למעקב). כל 3 מדבקות נותנים פרס (ממתק אהוב או הפתעה קטנה שהוא בטוח אוהב). אצלי זה עבד. בהצלחה.
 
לעניות דעתי המקצועית....

שלום רב, תודה על העצה והשיתוף. במחוזותינו נהוג לומר שעם הצלחות לא מתווכחים. יחד עם זאת, ברצוני להביע בהזדמנות זו את עמדתי המקצועית. אני יודעת ומאמינה שיש לנו לבני אדם בכלל ולילדים בפרט מנגנון נפשי מובנה לגדול לצמוח ולהתפתח . ילדים שואפים לדמות לנו המבוגרים ובין היתר גם להגמל. אנחנו צריכים לאפשר להם, (ובעיקר לא להפריע למנגנון הטבעי לעשות את העבודה). חינוך מועיל בעיני הוא לעזור לילדים לפתח את המוטיבציה הפנימית לעשייה ולהתפתחות. לכן, איני ממליצה לתגמל ילדים בפרסים, מדבקות וכיו"ב שמעודדים אותם לעשייה תלויה. מה עושים כרגע? מבינים שהילדה רוצה להיגמל אך באופן לא מודע היא עלתה על מכרה זהב להתיחסות. התנהגות היא מטרתית. כל התנהגות שמתוגמלת על ידי התיחסות מגדילה עצמה. לכן, יש לתת לילדה התיחסות כאשר היא מצליחה להתאפק, לדחות סיפוקים, לקחת אחריות בתחומים אחרים. ו... כאשר היא מפספסת לשמור על קור רוח, להחליף באדיבות ובעינייניות, במעשים ובלי דיבורים. כך תקבל הילדה מפה איך כדאי לה להתנהג בביתכם ולזכות ביחס בדרכים מועילות. בברכה, עינת
 

יאש1

New member
תודה

עינת, המון המון תודה... כיוונת אותי לדרך הנכונה... אני מאמינה שמדובר בתהליך שיקח מעט זמן, אך שווה את הסבלנות... זה נפלא בעיניי איך שאת מקדישה מזמנך ומסייעת לאנשים לפתור את בעיותיהם, חזקי ואמצי!!!
 
אני שמחה! תודה לך על הערכה מעודדת...

אני שמחה! ומחכה ומצפה לשמוע בקרוב-(רחוק) על התקדמות מבורכת. תודה לך על הערכה מעודדת. עידוד, אגב הוא מפתח להגברת הדימוי העצמי של הילד והעלאת הבטחון שלו שהוא טוב ומקובל כמו שהוא(גם כשהוא מפשל). הוכחת שיש לך יכולת לעודד. מעודדת אותך להשתמש בה במעגלי החיים עם בנך, אשך, בעבודה, עם הורייך ... ובכלל.... אדלר לימד אותנו ואני מאמינה :" ... כי בחיים הכול יחסים " אז ישר כוח!! הנך מוזמנת להעביר לרשימת התפוצה שלך לינק לפורום ולהמשיך לפנות ולשאול בשמחה!! להשתמע, עינת
 
למעלה