סופר הצללים
New member
נסיון בזוגיות
לילה טוב, אני בן 26. חסר נסיון בזוגיות עם בנות. תמיד הייתי בררן לגבי בנות זוג. תמיד הייתי עסוק בדברים אחרים. התחשק לי נורא להיות עם מישהי. הייתי לי ידידה שהתקרבנו מאוד. שכבנו פעמיים (היא הראשונה שלי). אני מרגיש נורא מוזר לגביה. ותוהה אם הרגשות שלי נכונים. היא "בסדר" מכל הבחינות. היא חכמה. היא נראת סביר (לא הטעם שלי בדיוק). היא בן-אדם טוב. היא אוהבת אותי. אבל היא לא מצחיקה אותי. הקול שלה לא מרגש אותי. אני לא מתרגש לראות אותה. יש לה פגם קטן בפנים שמפריע לי. אני חושב שהייתי שמח להציג בתור חברה בנות אחרות שאני אפילו לא מכיר ורואה סתם ככה. יחד עם זאת, אין לי שום אופציה אחרת נראת לעין. חפשתי באתרי הכריות. בפייסבוק. שלחתי הודעות. נסיתי להפגש. לא יצא מזה כלום. אני נראה טוב. יש לי הרבה תכנות טובות. כל הזמן שומע משפטים כמו: איך בחור איכותי כמוך לא מוצא מישהי. אני תוהה אם להשאר בקשר עם אותה ידידה/יזיזה. בהתחלה חשבתי שעם הזמן אוהב אותה יותר ויותר. אבל נראה שאני לא מחכה לראות אותה או מתרגש משיחות איתה. אח"כ התחילו מחשבות של: אני אצבור נסיון בזוגיות. ואח"כ אחליט מה עושים. ממשיכים או חותכים. אבל אפלו להגדיר אותה בתור חברה, קשה לי. אני גם לא מושלם. וחושב שכמו שלי יש מגרעות, אני צריך לקבל את שלה. אבל מצד שני - היא רוצה אותי הרבה יותר ממה שאני רוצה אותה. אני לא רוצה להתפשר בנושא הזה. אבל אם אמשיך לברור אשר לבד עוד הרבה הרבה זמן... לא יודע אם זו אינטואציה נכונה, או פשוט חוסר בגרות. חוסר הבנה שצריך להתפשר ואולי אח"כ דברים יסתדרו? ברור לי שאין תשובות של "נכון/לא נכון" ואני עושה בסופו של יום את הבחירה, אבל בכל זאת אשמח לתגובות
לילה טוב, אני בן 26. חסר נסיון בזוגיות עם בנות. תמיד הייתי בררן לגבי בנות זוג. תמיד הייתי עסוק בדברים אחרים. התחשק לי נורא להיות עם מישהי. הייתי לי ידידה שהתקרבנו מאוד. שכבנו פעמיים (היא הראשונה שלי). אני מרגיש נורא מוזר לגביה. ותוהה אם הרגשות שלי נכונים. היא "בסדר" מכל הבחינות. היא חכמה. היא נראת סביר (לא הטעם שלי בדיוק). היא בן-אדם טוב. היא אוהבת אותי. אבל היא לא מצחיקה אותי. הקול שלה לא מרגש אותי. אני לא מתרגש לראות אותה. יש לה פגם קטן בפנים שמפריע לי. אני חושב שהייתי שמח להציג בתור חברה בנות אחרות שאני אפילו לא מכיר ורואה סתם ככה. יחד עם זאת, אין לי שום אופציה אחרת נראת לעין. חפשתי באתרי הכריות. בפייסבוק. שלחתי הודעות. נסיתי להפגש. לא יצא מזה כלום. אני נראה טוב. יש לי הרבה תכנות טובות. כל הזמן שומע משפטים כמו: איך בחור איכותי כמוך לא מוצא מישהי. אני תוהה אם להשאר בקשר עם אותה ידידה/יזיזה. בהתחלה חשבתי שעם הזמן אוהב אותה יותר ויותר. אבל נראה שאני לא מחכה לראות אותה או מתרגש משיחות איתה. אח"כ התחילו מחשבות של: אני אצבור נסיון בזוגיות. ואח"כ אחליט מה עושים. ממשיכים או חותכים. אבל אפלו להגדיר אותה בתור חברה, קשה לי. אני גם לא מושלם. וחושב שכמו שלי יש מגרעות, אני צריך לקבל את שלה. אבל מצד שני - היא רוצה אותי הרבה יותר ממה שאני רוצה אותה. אני לא רוצה להתפשר בנושא הזה. אבל אם אמשיך לברור אשר לבד עוד הרבה הרבה זמן... לא יודע אם זו אינטואציה נכונה, או פשוט חוסר בגרות. חוסר הבנה שצריך להתפשר ואולי אח"כ דברים יסתדרו? ברור לי שאין תשובות של "נכון/לא נכון" ואני עושה בסופו של יום את הבחירה, אבל בכל זאת אשמח לתגובות