נסיון ללמוד לקחים..
שלום, ביום חמישי האחרון פוטרתי מהעבודה. זאת אחרי שביקשתי העלאה והבוס שגם ככה התלבט חודשים אם להעזיב אותי, החליט לפטר סופית. במקביל, גם לי היתה התלבטות של חודשים אם לעזוב מיוזמתי. עבדתי שם שנה, בהתמחות של מקצוע מסויים. זו חברה משפחתית של שני אחים ושותף נוסף. האחראית הישירה עליי היא בחורה בגילי שניתן לייחס לה הרבה תכונות שליליות: רכלנית, תככנית, קטנונית, מתנשאת, צבועה. אנו ישבנו באותו חלל יחד עם כל עובדי המקום, כך שניתן לשמוע כל שיחה אישית וכל תהליך עבודה. מה שלא איפשר ממש מרחב להיות עצמאית לחלוטין, ובכל דבר שעשיתי היא "בחשה" אם זה להתקשר ללקוח אחריי או לא לתת לי גיבוי מול הלקוח. תופעה מסויימת שקרתה היא, שמספר עובדות בתפקידי, עם ותק כזה או אחר, אמרו לי שזה מקום שבו העבודה נלמדת טכנית והן חשות שאין להן ידע מעמיק במה שהן עושות. בחורה אחת אף עזבה לאחר כשנה בגלל סיבה זו. בחורה נוספת לא חזרה לאחר חופשת לידה בגלל האווירה שם. האחראית היתה בקשר טוב עם המתמחה הוותיקה ביותר: היא העבירה אליה באמצעות רכילות מידע על המקום, מידע על הלקוחות והקשרים איתם, מה שהשאיר אותי ועוד מתמחות "באפילה". היא אף דיווחה לה, איזו עבודה היא מחלקת בין אלו מתמחות, ונתנה לה תחושה שהיא טובה ואחראית עליהן, למרות שזה לא היה תפקידה באופן רשמי (של המתמחה הותיקה). במקביל, המתמחה הותיקה קודמה (להערכתי העלו לה את השכר) ונתנו לה להדריך מתמחות חדשות שבאו אחריי. במקביל, הקשר שלי עם הבוסים התנדנד: בימים הראשונים לעבודתי שם, האחראית היתה בחופש, ולא היה מי שיעביר לי את התפקיד. מצאתי את עצמי רודפת אחרי הבוס שיתן לי עבודה. הוא התחמק ממני בתירוצים שונים. חודש מאוחר יותר, הוא העיר לי בצורה בוטה על עבודה שעשיתי כ"עבודה גרועה" שבסך הכל היו שגיאות בפונקציות של גליון אקסל מורכב מידי. מה שהסתבר אחר כך כעבודה מיותרת שהאחראית חשבה שיש צורך לעשות והבוס השני כיוון אותה לא נכון. יש לציין שהאחראית עובדת שם 8 שנים, כך שאי ההבנה שלה מול הבוס תמוהה. היא גם אומרת שהיא לא מסתדרת איתו והמצב ביניהם עדין. קרו במהלך העבודה שלי שתי תקריות שבסופן, הבוסים החליטו ללא שיחה איתי, לשכור מתמחה חדשה תוך ימים ספורים: פעם אחת הייתי אצל לקוח, והקשר עם המשרד היה מנותק, המתמחה הותיקה יותר היתה אחראית על התיק, והיא לא הסבירה לי באופן מספק מה לעשות. התוצאה היתה שהעבודה זרמה לאט. הלקוח התלונן, ואז הוחלט כנראה שלא לתת לי להתעסק עם הלקוח הזה יותר. כשחזרתי למשרד, היתה שם עובדת חדשה שהמתמחה הותיקה הכירה אותה בלימודים וכנראה הביאה אותה. הבוס קצת שינה את דעתו כשעובדת חדשה שהיתה איתי אצל הלקוח, פנתה אליו באופן אישי ואמרה לו שאני מלמדת מצויין. בפעם השניה, האחראית היתה היסטרית על כך שעשיתי טעות טכנית בעבודה, והתחילה לצעוק עליי (בחלל הפתוח, בו יושבים 8 עובדים בערך). אנשים ריחמו עליי שם. גם הבוס התחיל לצעוק עליי בקולי קולות. בעקבות כך, נעדרתי למחרת מהעבודה. הצעקות אמנם הפסיקו, אך אחרי יומיים ראיתי עוד מתמחה חדשה במשרד. עדיין לא פיטרו אותי, אך זה נראה באופק. בינתיים המשכתי לעבוד ולא היתה שום העלאה כיאה לוותק. וזה הוביל למה שרשמתי בפתיחה. ושאלתי - ... האם לדעתכם תרמתי במשהו ליחס הזה כלפיי? מה ניתן ללמוד לקראת עבודה במקומות אחרים? הבוס טען בשיחה של הפיטורין שלא השתלבתי חברתית במשרד, מה שנראה לי דיי משונה. אני אמנם דיי ביישנית ושקטה, אך אני כל הזמן עובדת על עצמי, ועם אנשים שעובדים איתי ישירות אני תמיד נחמדה ועוזרת ומלמדת. הבוס גם טען שאני עובדת לאט, ואני הסברתי שכשמלמדים אותך טכנית את העבודה, זה לא נותן בטחון "לזרום" איתה. ושדבר כזה קורה עם נסיון.
שלום, ביום חמישי האחרון פוטרתי מהעבודה. זאת אחרי שביקשתי העלאה והבוס שגם ככה התלבט חודשים אם להעזיב אותי, החליט לפטר סופית. במקביל, גם לי היתה התלבטות של חודשים אם לעזוב מיוזמתי. עבדתי שם שנה, בהתמחות של מקצוע מסויים. זו חברה משפחתית של שני אחים ושותף נוסף. האחראית הישירה עליי היא בחורה בגילי שניתן לייחס לה הרבה תכונות שליליות: רכלנית, תככנית, קטנונית, מתנשאת, צבועה. אנו ישבנו באותו חלל יחד עם כל עובדי המקום, כך שניתן לשמוע כל שיחה אישית וכל תהליך עבודה. מה שלא איפשר ממש מרחב להיות עצמאית לחלוטין, ובכל דבר שעשיתי היא "בחשה" אם זה להתקשר ללקוח אחריי או לא לתת לי גיבוי מול הלקוח. תופעה מסויימת שקרתה היא, שמספר עובדות בתפקידי, עם ותק כזה או אחר, אמרו לי שזה מקום שבו העבודה נלמדת טכנית והן חשות שאין להן ידע מעמיק במה שהן עושות. בחורה אחת אף עזבה לאחר כשנה בגלל סיבה זו. בחורה נוספת לא חזרה לאחר חופשת לידה בגלל האווירה שם. האחראית היתה בקשר טוב עם המתמחה הוותיקה ביותר: היא העבירה אליה באמצעות רכילות מידע על המקום, מידע על הלקוחות והקשרים איתם, מה שהשאיר אותי ועוד מתמחות "באפילה". היא אף דיווחה לה, איזו עבודה היא מחלקת בין אלו מתמחות, ונתנה לה תחושה שהיא טובה ואחראית עליהן, למרות שזה לא היה תפקידה באופן רשמי (של המתמחה הותיקה). במקביל, המתמחה הותיקה קודמה (להערכתי העלו לה את השכר) ונתנו לה להדריך מתמחות חדשות שבאו אחריי. במקביל, הקשר שלי עם הבוסים התנדנד: בימים הראשונים לעבודתי שם, האחראית היתה בחופש, ולא היה מי שיעביר לי את התפקיד. מצאתי את עצמי רודפת אחרי הבוס שיתן לי עבודה. הוא התחמק ממני בתירוצים שונים. חודש מאוחר יותר, הוא העיר לי בצורה בוטה על עבודה שעשיתי כ"עבודה גרועה" שבסך הכל היו שגיאות בפונקציות של גליון אקסל מורכב מידי. מה שהסתבר אחר כך כעבודה מיותרת שהאחראית חשבה שיש צורך לעשות והבוס השני כיוון אותה לא נכון. יש לציין שהאחראית עובדת שם 8 שנים, כך שאי ההבנה שלה מול הבוס תמוהה. היא גם אומרת שהיא לא מסתדרת איתו והמצב ביניהם עדין. קרו במהלך העבודה שלי שתי תקריות שבסופן, הבוסים החליטו ללא שיחה איתי, לשכור מתמחה חדשה תוך ימים ספורים: פעם אחת הייתי אצל לקוח, והקשר עם המשרד היה מנותק, המתמחה הותיקה יותר היתה אחראית על התיק, והיא לא הסבירה לי באופן מספק מה לעשות. התוצאה היתה שהעבודה זרמה לאט. הלקוח התלונן, ואז הוחלט כנראה שלא לתת לי להתעסק עם הלקוח הזה יותר. כשחזרתי למשרד, היתה שם עובדת חדשה שהמתמחה הותיקה הכירה אותה בלימודים וכנראה הביאה אותה. הבוס קצת שינה את דעתו כשעובדת חדשה שהיתה איתי אצל הלקוח, פנתה אליו באופן אישי ואמרה לו שאני מלמדת מצויין. בפעם השניה, האחראית היתה היסטרית על כך שעשיתי טעות טכנית בעבודה, והתחילה לצעוק עליי (בחלל הפתוח, בו יושבים 8 עובדים בערך). אנשים ריחמו עליי שם. גם הבוס התחיל לצעוק עליי בקולי קולות. בעקבות כך, נעדרתי למחרת מהעבודה. הצעקות אמנם הפסיקו, אך אחרי יומיים ראיתי עוד מתמחה חדשה במשרד. עדיין לא פיטרו אותי, אך זה נראה באופק. בינתיים המשכתי לעבוד ולא היתה שום העלאה כיאה לוותק. וזה הוביל למה שרשמתי בפתיחה. ושאלתי - ... האם לדעתכם תרמתי במשהו ליחס הזה כלפיי? מה ניתן ללמוד לקראת עבודה במקומות אחרים? הבוס טען בשיחה של הפיטורין שלא השתלבתי חברתית במשרד, מה שנראה לי דיי משונה. אני אמנם דיי ביישנית ושקטה, אך אני כל הזמן עובדת על עצמי, ועם אנשים שעובדים איתי ישירות אני תמיד נחמדה ועוזרת ומלמדת. הבוס גם טען שאני עובדת לאט, ואני הסברתי שכשמלמדים אותך טכנית את העבודה, זה לא נותן בטחון "לזרום" איתה. ושדבר כזה קורה עם נסיון.
