נסיון לתרגום שיר - "אלפונסינה והים"
השיר "אלפונסינה והים" (מאת אריאל רמירז ופליקס לונה, בביצוע מרסדס סוסה, או בתרגומו העברי של אהוד מנור ובביצוע חוה אלברשטיין אם אני לא טועה) הוא אחד השירים האהובים עלי, והחלטתי לנסות לתרגם אותו. אני לא יודעת ספרדית מספיק טוב כדי לתרגם מספרדית בדרך כלל, אבל השיר הזה כתוב בשפה פשוטה דיה. ראשית, צריך להגיד כמה מילים על המקרה שהשיר מבוסס עליו, מכיוון שזה לא מקרה מוכר בישראל, ולמעשה נראה לי שהמתרגם לעברית בכלל לא היה מודע לו, ולכן השמיט מהתרגום שלו את כל ההתייחסויות הרלוונטיות. השיר מבוסס על מקרה ההתאבדות בטביעה של משוררת בשם אלפונסינה סטורני, בשנת 1938. לפני שהתאבדה, כתבה שיר שחלק ממילותיו מאוזכרות בכמה מהשורות התמוהות יותר של "אלפונסינה והים" (שורות שאכן לא תורגמו לעברית, כי מן הסתם כשלא יודעים שזה מבוסס על שיר, לא מבינים מה זה עושה שם). תרגום מילולי של השיר שכתבה הוא, בקירוב (וגם במקור אין חריזה): אלכה לישון, אומנת, השכיביני / ושימי מנורה למראשותי / קבוצת כוכבים; איזו שתרצי / כולן טובות; עמעמי אותה מעט. החריזה והמשקל המקוריים של השיר אינם מוקפדים, וחלק גדול מתחושת החריזה מתקבלת מהצורה שבה הוא מושר, ולאו דווקא מחריזה אמיתית. אני אשמח מאד לקבל תגובות ובעיקר הצעות לשיפור, מכיוון שאני מרוצה מהתוצאה רק חלקית - יש לי הרגשה שיש בה עוד הרבה מקום לשיפור, רק שאני אישית לא מוצאת את השיפורים המתאימים. אלפונסינה והים מאת אריאל רמירז ופליקס לונה במקום בו הים נושק לחול שביל עקבותיה לא שב אחור שביל בודד של צער ודממה מגיע עד עומק המים שביל בודד של צער אילם מגיע עד קצף הגלים. רק האל הכיר את יגונך הכאב הישן שהשתיק קולך עד שנתת לשירן של צדפות הים את ערשך לערסֵל שם לשיר ערש ששרה צדפה במחשך במעמקי ים. אלפונסינה, הלכת לבדך אילו עוד שירים הלכת לחפש? קול עתיק של רוח ומלח את רוחך שובר וקורא לה. כבחלום את הולכת עד שם ישנה, אלפונסינה, עוטה את הים. חמש בנות ים ישאוך אתן בשבילי אצות ואלמוג בים וסוסי-ים מאירים יחוגו סביב לדמותך השוקעת. שוכני המים כולם ישחקו סביבך, יקיפוך כטבעת. את האור עמעמי נא עתה, הניחיני כי אשן בשלווה. ואם הוא יחפשני אמרי שאינני אלפונסינה לא תשוב עוד. ואם הוא יחפשני אל תאמרי לו דבר אמרי שהלכתי. אלפונסינה, הלכת לבדך אילו עוד שירים הלכת לחפש? קול עתיק של רוח ומלח שובר את רוחך וקורא לה כבחלום את הולכת עד שם רדומה, אלפונסינה, עוטה את הים. השיר המקורי:
השיר "אלפונסינה והים" (מאת אריאל רמירז ופליקס לונה, בביצוע מרסדס סוסה, או בתרגומו העברי של אהוד מנור ובביצוע חוה אלברשטיין אם אני לא טועה) הוא אחד השירים האהובים עלי, והחלטתי לנסות לתרגם אותו. אני לא יודעת ספרדית מספיק טוב כדי לתרגם מספרדית בדרך כלל, אבל השיר הזה כתוב בשפה פשוטה דיה. ראשית, צריך להגיד כמה מילים על המקרה שהשיר מבוסס עליו, מכיוון שזה לא מקרה מוכר בישראל, ולמעשה נראה לי שהמתרגם לעברית בכלל לא היה מודע לו, ולכן השמיט מהתרגום שלו את כל ההתייחסויות הרלוונטיות. השיר מבוסס על מקרה ההתאבדות בטביעה של משוררת בשם אלפונסינה סטורני, בשנת 1938. לפני שהתאבדה, כתבה שיר שחלק ממילותיו מאוזכרות בכמה מהשורות התמוהות יותר של "אלפונסינה והים" (שורות שאכן לא תורגמו לעברית, כי מן הסתם כשלא יודעים שזה מבוסס על שיר, לא מבינים מה זה עושה שם). תרגום מילולי של השיר שכתבה הוא, בקירוב (וגם במקור אין חריזה): אלכה לישון, אומנת, השכיביני / ושימי מנורה למראשותי / קבוצת כוכבים; איזו שתרצי / כולן טובות; עמעמי אותה מעט. החריזה והמשקל המקוריים של השיר אינם מוקפדים, וחלק גדול מתחושת החריזה מתקבלת מהצורה שבה הוא מושר, ולאו דווקא מחריזה אמיתית. אני אשמח מאד לקבל תגובות ובעיקר הצעות לשיפור, מכיוון שאני מרוצה מהתוצאה רק חלקית - יש לי הרגשה שיש בה עוד הרבה מקום לשיפור, רק שאני אישית לא מוצאת את השיפורים המתאימים. אלפונסינה והים מאת אריאל רמירז ופליקס לונה במקום בו הים נושק לחול שביל עקבותיה לא שב אחור שביל בודד של צער ודממה מגיע עד עומק המים שביל בודד של צער אילם מגיע עד קצף הגלים. רק האל הכיר את יגונך הכאב הישן שהשתיק קולך עד שנתת לשירן של צדפות הים את ערשך לערסֵל שם לשיר ערש ששרה צדפה במחשך במעמקי ים. אלפונסינה, הלכת לבדך אילו עוד שירים הלכת לחפש? קול עתיק של רוח ומלח את רוחך שובר וקורא לה. כבחלום את הולכת עד שם ישנה, אלפונסינה, עוטה את הים. חמש בנות ים ישאוך אתן בשבילי אצות ואלמוג בים וסוסי-ים מאירים יחוגו סביב לדמותך השוקעת. שוכני המים כולם ישחקו סביבך, יקיפוך כטבעת. את האור עמעמי נא עתה, הניחיני כי אשן בשלווה. ואם הוא יחפשני אמרי שאינני אלפונסינה לא תשוב עוד. ואם הוא יחפשני אל תאמרי לו דבר אמרי שהלכתי. אלפונסינה, הלכת לבדך אילו עוד שירים הלכת לחפש? קול עתיק של רוח ומלח שובר את רוחך וקורא לה כבחלום את הולכת עד שם רדומה, אלפונסינה, עוטה את הים. השיר המקורי:
Alfonsina y el Mar de Ariel Ramirez y Felix Luna Por la blanda arena que lame el mar su pequeña huella no vuelve más y un sendero solo de pena y silencio llegó hasta el agua profunda y un sendero solo de penas puras llegó hasta la espuma Sabe Dios que angustia te acompañó qué dolores viejos calló tu voz para recostarte arrullada en el canto de las caracolas marinas la canción que canta en el fondo oscuro del mar la caracola Te vas Alfonsina con tu soledad ¿qué poemas nuevos fuiste a buscar? Y una voz antigua de viento y de sal te requiebra el alma y la está llamando y te vas, hacia allá como en sueños, dormida Alfonsina, vestida de mar. Cinco sirenitas te llevarán por caminos de algas y de coral y fosforescentes caballos marinos harán una ronda a tu lado. Y los habitantes del agua van a jugar pronto a tu lado. Bájame la lámpara un poco más déjame que duerma, nodriza en paz y si llama él no le digas que estoy, dile que Alfonsina no vuelve. y si llama él no le digas nunca que estoy, di que me he ido. Te vas Alfonsina con tu soledad ¿qué poemas nuevos fuiste a buscar? Y una voz antigua de viento y de sal te requiebra el alma y la está llamando y te vas, hacia allá como en sueños, dormida Alfonsina, vestida de mar.
