נסיעות לחו"ל מהעבודה

[חביף]

מסכים אתך לגמרי, וגם כתבתי זאת

בפסקה השניה.

 

[מיתר פורט על אהבה]

תשמע

סיפורים כמו שאתה מספר וכמו שאני מספר יש בלי סוף.
חלקם מסתיימים טוב חלקם רע בשני הצדדים, שלי ושלך.
ברור שיש קשרי ידידות שעלולים להגיע למיטה ויש כאלה שלא.
יש נסיעות לחו"ל שיכולים להגיע למיטה במלון בלילה של בדידות ויש כאלה שלא.
השאלה האם אתה תומך במשטר האיראני / דאע"ש שגורס שאשה תכסה את פניה חוץ מהעיניים ותלבש בגדים לא מחמיאים שחלילה לא תגרום לגירוי לאנשים שעוברים לידה ברחוב.
ברצינות: תשאל את עצמך, האם אתה סומך על בת זוגתך? ועל פניו לא ניראה לי שהתשובה חיובית.
זה לא מסתכם בנסיעות לחו"ל.
זה גם השאלה האם אתה רואה בעין יפה שהיא יוצאת עם חברות בערב בלעדיך ?
האם אתה רואה בעין יפה שהיא יוצאת להתאמן בחדר כושר שכידוע מלא בהורמונים?

בנוגע לכסף ולקריירה. אינני מכיר את אשתך, אבל לא כל השיקולים של אנשים קשורים רק לכסף.
סיפור אמיתי: יש לי חבר שירש לפני חודשיים 50 מליון שקלים מאביו שניפטר והוא ממשיך לעבוד משרה מלאה כשכיר. כניראה שהוא אוהב את עבודתו.
אף אחד לא מבטיח לאף אחד בחתונה שהוא ישאר בדיוק כפי שהכירו. זכותה של בת זוגתך לפתח קריירה ולהתקדם בחיים.
תחשוב הפוך: מה היה קורה אם אתה היית מקבל הצעה שאי אפשר לסרב לה?
האם היית מוותר על קריירה מספקת כי אשתך עוצרת אותך ולא מפרגנת?
בהצלחה

 

[מיתר פורט על אהבה]

לי יש רעיון

תקבע כמה פגישות עם יועצת זוגית טובה (או יועץ)
אתה לא חייב לעדכן את אשתך. זה בינך לבינך.
אני חושב שבראש ובראשונה אתה צריך לעבוד על הביטחון העצמי שלך.
לקבל טיפים כיצד להתנהל מול אשתך בחוכמה על מנת שלא תגרום לה לאנטגוניזם
לשיטתה, אתה מדבר שטויות. ביהא בסףך הכל רוצה להתקדם בקריירה ואתה עוצר אותה.
זה לכשעצמו עלול לגרום לכם משבר בנישואין.
אני הייתי כועס מאוד על אשתי אם היתה עוצרת אותי לעשות משהו שחשוב לי.
ברור שיש לי חלומות שלא מתגשמים. ברור שיש הרבה נושאים שמתייעצים יחד ומחליטים ביחד, אבל ישנה ציפייה שבן / בת הזוג ישתדלו לתפרגן. אם לא לחות יתנו סיבה מניחה את הדעת.
אני חושב שאתה מתעסק בחרדות שהן מיותרות ולא רלוונטיות.
ייתכן ויש משהו אחר מאחורי הפחד מבגידה לכאורה?
אולי שהיא תעבור אותך ותתקדם ואתה תישאר מאחור?

 

[zmani201]

עמדתי

אני אוהב את אישתי ורוצה להמשיך את הקשר שלנו לאורך הרבה שנים
אני אוהב שהיא מצליחה בעבודה שלה
אישתי הולכת לחדר הכושר ואין לי בעייה עם זה, אני יודע שמשם היא חוזרת הביתה וסומך עליה שתגיד לא למי שמתחיל איתה.
אין לה כ"כ חברות וחבל. הייתי מפרגן לה שתצא איתן גם לחו"ל.

אין לי התנגדות שהיא תסע לחול בלעדי, אלא שבאחוז קטן מהמקרים, נסיעה עם פרטנר אחד שהוא גבר עלולה להוביל לטעות שתסבך את הנישואין שלנו (הרבה יותר מסטוץ עם מקומי). קח את האחוז הקטן הזה, תכפיל אותו ב3 נסיעות בשנה, או יותר אם היא תקודם - ויש לך ריסק ממשי. אם לי יש צד בהחלטה אם למקסם את הנסיעות שלא או להסתפק במינימום ההכרחי, אני חד וחלק בוחר במינימום.
אם זה היה הפוך ואני הייתי צריך לבחור בקריירה שביודעין גורמת לאישתי להרגיש לא בנוח - היינו מנהלים על זה דיון ולא הייתי זוקף לרעתה את החששות שלה.

 

[zmani201]

נסיעות לחו"ל מהעבודה

שלום,

אני ואישתי נשואים באושר קרוב לעשור ויש לנו שני ילדים קטנים.
לפני כשנה היא התחילה לעבוד בחברה חדשה והגדרת התפקיד שלה כללה נסיעות לספקים בארץ, את הספקים בחול מבקר הבוס שלה ואנשים ממחלקה אחרת שמתלווים.

לפני כמה חודשים היא קיבלה הצעה ליסוע לאירופה ל5 ימים לבקר ספקים שהיא עובדת איתם יחד עם בחור מבוגר ממחלקה אחרת.

לי בעקרון יש היסטוריה של קנאה ואני מודע לזה. נפגעתי עקב בגידה במערכת היחסים הקודמת, וגם במערכת היחסים הזו היה עניין של כמעט בגידה (אני יכול להוכיח רק את הנסיון) בחודשים הראשונים של הקשר בינינו, אבל למרות שזה נסלח עדיין עומד לי בראש, כי היא שיקרה על זה בשלבים מאוחרים יותר.

אני לא מהאנשים הקנאים המטורפים שלא מרשים לנשים שלהם לצאת מהבית בערב, אבל כן הפריע לי שהיא יצאה לחו"ל עם גבר. קצת הקל עלי שהוא מבוגר ולא נראה לי הסגנון. בכל אופן לא אמרתי כלום כי כל הסיפור נראה לי חד פעמי ולא שווה להתחיל מלחמה על כלום.

היום אשתי סיפרה לי שהציעו לה עוד נסיעה השנה ליומיים לאירופה. עוד אין תאריך אבל סביר שיקרה. לאט לאט מתחילים לשחרר לה חלק מהנסיעות במקום הבוס. לא הגבתי בהתלהבות בכלל. מה שהביא אותה לשיחה על למה אני לא מפרגן. (ואיך אני מקנא בה על זה שאותי לא שולחים).

הדיון התפתח לריב וצעקות. אני לא חשפתי את הסיבה האמיתית שהנסיעה מפריעה לי, אלא אמרתי שזה כדי לא להשאר לבד עם הילדים. אף פעם לא רבנו מאז שאנחנו נשואים (מעבר לויכוח של שעה שעתיים שנסגר בפיוס) אבל הפעם היתה שונה. תוך כדי הויכוח היא חשפה שגם הנסיעה הזו לא תהיה אחרונה. היא מצפה לכ3 נסיעות בשנה (סה"כ 10 ימים בערך), בתפקיד הנוכחי. היא רומזת שכשהיא תתקדם זה יגיע להרבה יותר מזה, אפילו כפול. לזה אני לא מסכים.

כשהויכוח התקרר הסכמנו שנדבר על הנסיעה הבאה אם וכאשר תגיע - והיא תגיע. היא לא מוכנה חהכנס לדיון איתי על נסיעות בכללי ואיך זה משפיע על המשפחה. היא בטוחה שאני יכול להתמודד עם הילדים וזה כל הסיפור.

מצד אחד זה אני שקנאי וחשדן ומצד שני אני שומע סיפורים. עבדתי פעם בחברה של 50 איש שיש בה 3 מערכות יחסים של בגידה בבן הזוג (של 2 הצדדים) והיה מדובר במנהלים שלי החברה. אני לא טיפוס בוגדני וגם לא פלרטטן. תמיד היתה לי חברה אחת או כלום ואני סולד מאנשים שעושים ההפך וגאים בזה. אני תמיד חושב שלרוב, האישה היא לא זו שתיזום מהלך של בגידה אלא הגבר, לכן זו לא השאלה אם אני סומך על אישתי. מספיקה סיטואציה ששני עובדים נמצאים יחד בחו"ל. מטיילים יחד על שפת נהר אחרי שיצאו לשופינג. האישה שתתה קצת בארוחה (ואשתי אוהבת לשתות) ואולי גם רבה עם הבעל בטלפון באותו היום... הגבר שכרגע חרמן ואין לו יותר מדי סנטימנטים לאישתו ולבעלה של האישה עושה מהלך והסיכוי שהמהלך יצליח, קטן אבל קיים. שימו אישה טובה במספיק מצבים כאלה עם מספיק גברים, אולי חלק מושכים יותר ואולי הכח של הבוס עושה לה את זה, והיא תיפול בפח. אם זה יקרה ואני אדע על זה, הראש לי לא יתן לזה לנוח וניאלץ להתגרש.

אני אוהב את אישתי, האם אני מגזים או שהייתם דואגים אם הייתם במצבי?

 

[מיתר פורט על אהבה]

תסלח לי אבל אתה אובססיבי ופרנואיד

"באחוז קטן מהמקרים, נסיעה עם פרטנר אחד שהוא גבר עלולה להוביל לטעות שתסבך את הנישואין שלנו
קח את האחוז הקטן הזה, תכפיל אותו ב3 נסיעות בשנה, או יותר אם היא תקודם - ויש לך ריסק ממשי".
עצוב מאוד לקרוא את השורות האלה.
אתה ממש יושב ועושה סכמות של סיכויים וסיכונים.
תזרום עם החיים. תפסיק עם הדאגות.
גם אתה בסיכון לפגוש מישהי מהממת ברחוב שתעשה לך עיניים ותציע לך ללכת לשתות קפה. אז מה , גם אשתך מתעסקת בלחשוב מה יהיה?
זה מזכיר לי אנשים שכל היום יושבים בחרדה האם יחטפו סרטן.
אתה חייב טיפול. אני רציני.