שובו של גוי ואבוי
Well-known member
נסעתי על האופנוע והייתי מאושרת: נוואל http://www.tapuz.co.il/communa/ViewmsgCommuna.asp?Communaid=36985&msgid=54729236
http://haemori.wordpress.com/2011/03/03/alsaadawi/
אל-סעדאווי ברדיו שמס
(נוואל אל-סעדאווי, בת 80, היא סופרת, פסיכיאטרית ולוחמת פמיניסטית מצרייה. ספריה אשה בנקודת אפס, אלוהים שוכב בערשו של הנילוס, מאחורי הרעלה, זכרונותיה של אישה רופאה, ונפילתו של האמאם יצאו לאור בעברית)
מראיינת בטלפון: אמל מורקוס
תמלול ותרגום מערבית: רתם אילני
לחלוצת שחרור האשה הערביה והמצרית, ד"ר נוואל אל-סעדאווי, אלף ברכות מהגליל, נצרת, אהלן וסהלן.
אהלן בך, אמל.
מה שלומך?
טוב מאוד. אנחנו עדיין ממשיכים במהפיכה, עד שנשיג את זכויות הנשים והעניים.
אני מברכת אותך על ההישג העצום לעם המצרי. מברוכ עלינו ועליכם.
מברוכ עלינו כולנו.
אכן. גברת נוואל, האם ציפית שתזכי לראות הישג כזה לעם המצרי?
ראיתי זאת בחלום, מאז שהייתי ילדה בת עשר , בזמן שלטונו של המלך פארוק, בתקופת האימפריאליזם הבריטי, חלמתי על חירות, כבוד וצדק. זה היה חלום חיי. חלום זה לא התגשם עד המהפיכה המצרית העצומה הזו.
את נכחת והשתתפת בדיונים בככר אל-תחריר יום יום?
כן, הייתי שם יומיום, מבוקר עד ערב. באחד הלילות חזרתי הביתה אחרי חצות. כבר לא היתה תחבורה ציבורית או מוניות ואחד הצעירים הסיע אותי הביתה על אופנוע. רציתי לישון שם אבל הצעירים סירבו ואמרו לי לא ייתכן שבגיל שמונים תשני על אספלט בקור ובגשם. אבל נסעתי על האופנוע והייתי מאושרת.
שחרור בכל מובן המילה… אז מה היה יותר יפה? לישון שם או לרכב על האופנוע?
שניהם קשים מאוד… היה רגע שעמדתי ליפול מהאופנוע. ואם הייתי לנה באוהל, אולי בריאותי היתה נפגעת, גילי אינו מאפשר. העיקר, קיבלתי עכשיו השראה. אני כותבת כרגע רומן על המהפיכה. מהפיכות כמו זו נותנות השראה גדולה לאמנות, ליצירה, לספרות. זו היתה חוויה יחידה מסוגה.
צעדת מיליון הנשים
לעיתים היוצר נזקק לקונפליקט או משבר, לסבלם של בני האדם כדי לכתוב. עכשיו נראה שאנו יכולים לכתוב גם על שמחה. שהיצירה לא נולדת רק מעצב.
יפה, יפה. במצבי משבר, לכל שלב ולכל רגע יש את השראה שונה. הכאב והעצב מחיים דברים רבים. כך השמחה והניצחון. התבוסה והניצחון – כל אחד נותן השראה משלו. ברצוני לומר לך שאנחנו עדיין ממשיכים במהפיכה. המהפיכה בסכנה וזכויות הנשים עדיין בסכנה. עלינו להמשיך במאבק עד שכל דרישות המהפיכה יושגו.
באיזו מידה את שותפה, ופעילים בני דורך כמובן? שותפים מלאים? מכוונים, מלמדים את הצעירים?
http://haemori.wordpress.com/2011/03/03/alsaadawi/
אל-סעדאווי ברדיו שמס
(נוואל אל-סעדאווי, בת 80, היא סופרת, פסיכיאטרית ולוחמת פמיניסטית מצרייה. ספריה אשה בנקודת אפס, אלוהים שוכב בערשו של הנילוס, מאחורי הרעלה, זכרונותיה של אישה רופאה, ונפילתו של האמאם יצאו לאור בעברית)
מראיינת בטלפון: אמל מורקוס
תמלול ותרגום מערבית: רתם אילני
לחלוצת שחרור האשה הערביה והמצרית, ד"ר נוואל אל-סעדאווי, אלף ברכות מהגליל, נצרת, אהלן וסהלן.
אהלן בך, אמל.
מה שלומך?
טוב מאוד. אנחנו עדיין ממשיכים במהפיכה, עד שנשיג את זכויות הנשים והעניים.
אני מברכת אותך על ההישג העצום לעם המצרי. מברוכ עלינו ועליכם.
מברוכ עלינו כולנו.
אכן. גברת נוואל, האם ציפית שתזכי לראות הישג כזה לעם המצרי?
ראיתי זאת בחלום, מאז שהייתי ילדה בת עשר , בזמן שלטונו של המלך פארוק, בתקופת האימפריאליזם הבריטי, חלמתי על חירות, כבוד וצדק. זה היה חלום חיי. חלום זה לא התגשם עד המהפיכה המצרית העצומה הזו.
את נכחת והשתתפת בדיונים בככר אל-תחריר יום יום?
כן, הייתי שם יומיום, מבוקר עד ערב. באחד הלילות חזרתי הביתה אחרי חצות. כבר לא היתה תחבורה ציבורית או מוניות ואחד הצעירים הסיע אותי הביתה על אופנוע. רציתי לישון שם אבל הצעירים סירבו ואמרו לי לא ייתכן שבגיל שמונים תשני על אספלט בקור ובגשם. אבל נסעתי על האופנוע והייתי מאושרת.
שחרור בכל מובן המילה… אז מה היה יותר יפה? לישון שם או לרכב על האופנוע?
שניהם קשים מאוד… היה רגע שעמדתי ליפול מהאופנוע. ואם הייתי לנה באוהל, אולי בריאותי היתה נפגעת, גילי אינו מאפשר. העיקר, קיבלתי עכשיו השראה. אני כותבת כרגע רומן על המהפיכה. מהפיכות כמו זו נותנות השראה גדולה לאמנות, ליצירה, לספרות. זו היתה חוויה יחידה מסוגה.
צעדת מיליון הנשים
לעיתים היוצר נזקק לקונפליקט או משבר, לסבלם של בני האדם כדי לכתוב. עכשיו נראה שאנו יכולים לכתוב גם על שמחה. שהיצירה לא נולדת רק מעצב.
יפה, יפה. במצבי משבר, לכל שלב ולכל רגע יש את השראה שונה. הכאב והעצב מחיים דברים רבים. כך השמחה והניצחון. התבוסה והניצחון – כל אחד נותן השראה משלו. ברצוני לומר לך שאנחנו עדיין ממשיכים במהפיכה. המהפיכה בסכנה וזכויות הנשים עדיין בסכנה. עלינו להמשיך במאבק עד שכל דרישות המהפיכה יושגו.
באיזו מידה את שותפה, ופעילים בני דורך כמובן? שותפים מלאים? מכוונים, מלמדים את הצעירים?
