נעים אבל צפוף...

נעים אבל צפוף...

וידוי: יש לילות שאני הולכת לישון לבד ומתעוררת בבוקר כשסביבי ארבעה בחורים! וכן, הם כולם אהבת חיי אבל ממש צפוף לי בסידור הזה. ולענין - בני השני (בן כמעט שלוש) מגיע אלינו למיטה ברוב הלילות ונכנס ביננו. זה מאוד נעים אבל גם מאוד צפוף ואולי גם לא חינוכי? אולי זה הרגל רע? ומצד שני אני מניחה שזה אולי גם צורך בשבילו... ניסינו הרבה שיטות, דיבורים על המיטה שלך והמיטה שלנו. (הוא ביקש שיהיו לו 2 כריות במיטה שלו וזה עזר ללילה אחד או שניים), מחזירים אותו באמצע הלילה (בדר"כ הוא מתעורר ומתחיל סימפוזיון שלם), לישון לידו (אז הוא מצטרף...). מה דעתכם? מה עוד אפשר לנסות? אולי תשכנעו אותי שאין צורך לשנות המצב? מה דעתכם על האפשרות שהוא ישן במזרון לידנו באופן קבוע? למישהי יש נסיון כזה? תודה מראש על ההתיחסות.
 
אם תשאלי אותי..

אני דווקא בעד..וכילדה מאד אהבתי להתגנב למיטת הוריי.. היה בזה כייף שקשה לי להסביר אותו..להיות עם שני ההורים שאני אוהבת..והמיטה חמה ומריחה נעים..ואצלי לבד לא היה משהו..מיוחד כמו שם. אמא שלי גם דואגת לספר לי היום איך בגיל שבע בערך.. כבר לא רציתי לישון איתם ורציתי פרטיות... כשיגיע היום ב"ה ועמית ייתגנב למיטתי אני אשמח גם אם יהיה צפוף..
 

תפוח עץ

New member
כמו שאמרת , צפוף אבל נעים

אין לי פתרון אבל אני באותו מקום. ואכן צפוף (ןמדובר בסך הכל בתינוקון אחד) אבל נעים. תספרי לי אם תגלי משהו חדש !!!
 
אם לא עושים מזה עניין זה לא נהיה

עניין. לגדולה שלי יש והיו תקופות כאלה. זה בא והולך מעצמו. הקטנה ישנה איתנו די הרבה (עדיין יונקת וזה מאוד נוח לי). מה שלי אישית מאוד חשוב זה שהן לא תרדמנה אצלנו במיטה. להרדם אני רוצה לבד עם בעלי. הייתה תקופה שהיינו מחזירים אותן למיטות אחרי שהן היו נרדמות. בינתיים נמאס לנו מהטיילת ואנחנו מוותרים. חברה פעם אמרה לי, שאם הם לא נרדמים במיטה שלנו ולא מתעוררים בה, אז מבחינתם זו איזושהי אפיזודה לילית חולפת שלא תמיד הם זוכרים אותה בכלל. אבל אם כבר ישנים איתנו, לוותר על להתעורר לידן, חמות כמו לחמניות ????
 
למעלה