נעלם לי את התינוק.. (מישהו מכיר את
ההרגשה?) תמיד חיכיתי שיהיה קצת יותר גדול. שיתהפך..שיזחל..שיעמוד..שיגיד אמא.. כל התפתחות שמחה אותי ונהניתי לראות אותו הופך לילד. סביבי שמעתי אמהות מספרות איך צובט להן בלב שהתינוק גדל מהר מדי ואני לא כל כך הבנתי אותם אותי זה דווקא שימח לראות אותו גדל ומתפתח. הרגשתי שהאושר רק גדל וגדל.. ופתאום בימים האחרונים משהו קרה. התינוק נעלם לגמרי. בלי זכר. אני מסתכלת ורואה ילד. ילד מקסים ומשגע. ילד אוהב ומעניק. אבל ללא שמץ של תינוקיות. עם בגרות ואישיות. רק לפני שנתיים וחצי הגיע תינוק לחיינו ועכשיו הוא נעלם. ובמקומו בא ילד. ופתאום אני מתגעגעת לתינוק שלי. יהיו לי כנראה עוד תינוקות. אבל לא ההוא.. ואני כל כך מתגעגעת אליו.. (וגם לילד שמחכה לי בבית ואני עדיין בעבודה).
ההרגשה?) תמיד חיכיתי שיהיה קצת יותר גדול. שיתהפך..שיזחל..שיעמוד..שיגיד אמא.. כל התפתחות שמחה אותי ונהניתי לראות אותו הופך לילד. סביבי שמעתי אמהות מספרות איך צובט להן בלב שהתינוק גדל מהר מדי ואני לא כל כך הבנתי אותם אותי זה דווקא שימח לראות אותו גדל ומתפתח. הרגשתי שהאושר רק גדל וגדל.. ופתאום בימים האחרונים משהו קרה. התינוק נעלם לגמרי. בלי זכר. אני מסתכלת ורואה ילד. ילד מקסים ומשגע. ילד אוהב ומעניק. אבל ללא שמץ של תינוקיות. עם בגרות ואישיות. רק לפני שנתיים וחצי הגיע תינוק לחיינו ועכשיו הוא נעלם. ובמקומו בא ילד. ופתאום אני מתגעגעת לתינוק שלי. יהיו לי כנראה עוד תינוקות. אבל לא ההוא.. ואני כל כך מתגעגעת אליו.. (וגם לילד שמחכה לי בבית ואני עדיין בעבודה).
