נעלמתי וחזרתי

טליה36

New member
נעלמתי וחזרתי../images/Emo59.gif

היי לכולן,שבוע מאד קשה עבר עלי הייתי זקוקה לכן והמחשב התקלקל,אומרים שצרות באות בצרורות.גדי עדיין בצבא ,ואני לבד עם הילדים.ביום ראשון היה ביקור של אנשים מאד מכובדים בכפר והמנהל הכניס אותם אלי הביתה,בזמן שארחתי אותם מרבית הילדים היו בחוץ כולל ילדי הביולוגיים.דקותיים לאחר שיצאו מביתי בני בן ה10.5 נכנס בהיסטריה רבתי בכי צעקות מה זה נבהלתי, לא הספקתי לגשת אליו ולברר בתי בת ה5.5 מורמת על ידיו של בוגר שלי נכנסת אף היא בבכי הסטרי.מתברר שילד מהמשפחתון שלי היכה את בני מכות נמרצות או בשפת הילדים מכות רצח,בעיטות אגרופים,ולקינוח חנק אותו. בתי שראתה את זה נבהלה מאד ונכנסה לטראומה.הרטיבה ולא הפסיקה לבכות ולרעוד כשעה וחצי. אין ספק שילדינו הביולוגיים משלמים מחיר בעבודה הזו,אבל פעם ראשונה שקורה לנו מקרה חריג כזה.כיום צריכים לבדוק אם הילד הזה מתאים למסגרת.למרות שאני אוהבת את הילד ההוא ומבינה שבא מרקע קשה,קשה לי לחבק אותו ולדבר עימו כתמול שלשום.למחרת המקרה הוא גרר ילד נוסף במשפחתון ושניהם השתוללו היכו ילדים,זרקו אוכל ברחבי הבית,והכי גרוע כינו את ילדי המשפחתון יהודים מלוכלכים ועוד גילויי אנטישמיות(הם נוצרים).מצב לא קל אבל אין ברירה חייבים להתמודד ולהמשיך הלאה.סליחה שיצא ארוך הייתי זקוקה לכן הייתן חסרות לי. ביי טליה
 

odeia

New member
טליה, ממש מעריצה אותך על יכולת

ההתמודדות שלך. אנחנו כאן בשבילך, אם את צריכה גם אוזן קשבת תגידי ואתן לך את הטלפון שלי חשבת אולי לתת לילדים שלך רסקיו כדי להעלים את הטראומה?
 

טליה36

New member
אני זקוקה יותר מהם../images/Emo101.gif

הילדים שלי התאוששו,דור כבר באותו יום,הוא ילד עם adhd וכנ"ל השני ויש להם נטיה מהר לעבור הלאה.אור שלי לקח לה יומיים לחזור לעצמה, אבל אני...גמרתי חצי בקבוק רסקיו עוד באותו יום.המזל הגדול שהילד המכה,חזר למשפחתון לאחר 3 שעות והיה לי קצת זמן לדכא את התגובה הראשונית לצאת אליו ולא יודעת מה הייתי עושה,הייתי עלולה להסתבך כהוגן.גד שמע אותי בוכה בטלפון,הודיע למפקדו,לא מעניין אותי כרגע צבא נפקדות וכו,אשתי וילדי מעל כל העולם,והוא הגיע.הוא התרופה הכי הכי בעולם.אבל למחרת נסע ואני שוב נכנסתי מעט לדיכאון.אבל תודה לאל ולמנהל שלנו הילדים עכשיו שקטים כמו דגים ולא מעזים להמרות את פי .הם יודעים שאם אדווח להנהלה הם עלולים לעוף מהפנימיה הזו ומאחר והם בצו ואין להם לאן בדיוק לחזור הם בטח יופנו לפנימיה לעיצוב התנהגות(מוסד כלשהו סגור)והם וגם אני ממש לא מעוניינים בכך.נקווה להמשך טוב יותר.
 
טליה-מורידה בפניך את הכובע ../images/Emo150.gif

על הכוח הרב לו את נדרשת ביעוד הנעלה. שולחת לך
ים ומקווה שימי השקט ימשכו (ולא בגלל החשש של הילדים, אלא מתוך הבנה שלהם). סיגל
 
למעלה