נעמה יששכר והיחס לדוברי רוסית בארץ

[oren399]

נעמה יששכר והיחס לדוברי רוסית בארץ

אני קצת מופתע שהתעלמתם מכליאתה של אזרחית ישראל ברוסיה, וגזר דין של 7 שנות מאסר בכלא הרוסי על 9 גרם חשיש. האם זה הולך להשפיע על התדמית של ישראלים דוברי רוסית בארץ? אומרים שזה היה מהלך פוליטי והיא נעצרה בגלל הימצאותו של האקר הרוסי בישראל. מצד שני, אני לא בטוח שזה נטו פוליטי על אף היותי ישראלי.

 

[Astroo]

היו פה רק 3 שרשורים בחצי השנה האחרונה

הפורום לא כל כך פעיל, לכן לא דננו בהרבה נושאים. לגבי המעצר של אזרחית ישראל ברוסיה, למה לדעתך זה אמור להשפיע על תדמיתם של דוברי רוסית בארץ? האם נסיגת ארה"ב מסוריה השפיעה על תדמיתם של דוברי אנגלית כאן? האם פעילותם של המורדים החותים בתימן משפיעה על תדמיתם של יהודים תימנים בישראל?

 

[חיים נחמן עלאק]

דוברי הרוסית הם אלה ששינו לראשונה את כללי המשחק הישראליים

לגבי הדרך בה עליה אמורה להיקלט, ולמעשה ביטלו את כור ההיתוך הישראלי. זה יצר טינה עמוקה בקרב ישראלים וותיקים רבים, שמאז מעקביות רואים בכל מי שמדבר עם מבטא רוסי או יש לו תווי פנים סלאביים או פשוט ידועה עליו שהו נולד בבר"הם/לשעבר, סוכן השפעה רוסי, בבחינת כמה שלא תאכיל זאב, הלב שלו תמיד ביער.

 

[Astroo]

ישראל לא היתה צריכה להכריח אותנו לבוא לכאן

מוטב היה לרוב העולים של שנות ה-90 להגר לארה"ב או להישאר בארצות לידתם.
אני משווה את ההורים שלי, שעלו לכאן בגיל 40, עם קרובי משפחה שנשארו ברוסיה או שהיגרו לארה"ב באותה התקופה ויש הבדל תהומי ביניהם. ההורים שלי מפוחדים, חסרי בטחון עצמי, זקוקים לעזרתי בכל עניין קטן. מקביליהם שהיגרו לארה"ב או נשארו ברוסיה עצמאיים ובטוחים בעצמם.

 

[חיים נחמן עלאק]

נשמע מעניין

אני מבין למה הם עצמאיים ןבטוחים בעצמם ברוסיה, אבל ארה"ב היא הרי גם מדינה אחרת, עם אופי שונה ולא מוכר להם, תרבות שונה ושפה שונה. יכול להיות שאלו שהיגרו לארה"ב השקיעו יותר מאמצים להשתלב בהוויה המקומית היא הגיעו למקום בו רצו להיות מלכתחילה ולכן לא פיתחו אנטגוניזם כלפיו? יתכן וגם הייתה להם שליטה מסויימת באנגלית עוד בטרם ההגירה, היא לא הייתה לא מוכרת להם לחלוטין כמו עברית. וכאמור, היה להם הרבה יותר מוטיבציה ללמוד אותה.

 

[Astroo]

ההורים שלי השקיעו מאמצים גדולים כדי להשתלב

והם גם הגיעו למקום שרצו להיות בו, בהשפעת שטיפת המוח של קול ישראל ברוסית והעיתונים היהודיים למיניהם שהתחילו לפרוח בסוף שנות ה-80 ברוסיה.
ההבדל הוא שבארה"ב מתייחסים למהגרים מכל מקום בכבוד ובנימוס. וישראל בשנות ה-90 התייחסו לעולים מברית המועצות בבוז, בשנאה ובבריונות.

היום רבים מעולי שנות ה-90 סובלים מפוסט-טראומה בעקבות הבריונות שעברו כאן (ואני לא מדבר רק על מי שחווה בריונות בבית הספר, אלא לעג וקריאות גנאי ברחוב ובמקומות העבודה, ואפלו זריקת אבנים ואלימות פיזית). פוסט טראומה מתבטאת גם ברצון לברוח מכל מה שיכול להזכיר את החוויה הטראומטית, מכאן הבריחה לטלוויזיה ואינטרנט ברוסית, הסתגרות בחברת דוברי רוסית בלבד ואפילו ירידה מהארץ.

 

[beatman]

הבריונות והגסות לא נגמרו לפני 20 שנה

הם נמצאים לצערנו לא מעט בארץ גם היום, אמנם במידה פחותה.
אבל בלי קשר לגזענות והתנכלות לעולים, יחסי אנוש יום-יומיים בארץ בחלק מהמקרים נגמרים בצעקות וגסות רוח בהשוואה למדינה כמו ארה"ב לדוגמא ששם הסיכוי לכך נמוך בהרבה.

 

[lEchoesl]

בארה"ב הברית מתייחסים לכול מהגרים בכבוד? גם למקסיקנים וכול

הדרום האמיריקאים למיניהם? ממש לא נראה לי. לא נראה לי שההורים שלך בורחים לערוצים רוסיים בגלל פוסט טראומה. כנראה [ואם אני טועה אז תקן אותי] שפשוט יותר נוח להם להסתכל מה שהם רגילים אליו ומה שיותר מובן להם כי זאת בשפת האם שלהם. אני לא בטוחה שאתה צופה באותה הכמות בערוצים רוסיים כמו ההורים שלך [ונראה לי שאפילו פעם כתבת שכבר אין לך ערוצים כאלה בטלוויזיה].

 

[Astroo]

אמריקאי ממוצע מתייחס בכבוד ובנימוס לכל אחד

בין אם זה מהגר חוקי, לא חוקי או תייר. ובמיוחד מתייחסים בכבוד למהגרים חוקיים מאירופה (כוללל מזרח אירופה) ומאסיה. הם נחשבים לאנשים שומרי חוק שתורמים לחברה.
בישראל בשנות ה-90 חלק ניכר מהישראלים התייחסו אלינו כאל תתי אדם. כך אולי מתייחסים לעובדים זרים מטג'יקיסטן ברוסיה של היום.

ההורים שלי בורחים מכל דבר שקשור לישראל. הם מפחדים לדבר עם פקידים בבנק, בעיריה, תאגיד מים, רשות המיסים, ביטוח לאומי, משרד הפנים. למרות שהעברית שלהם ברמה סבירה לגמרי. הם חוששים תמיד שישפילו אותם ויתייחסו אליהם כאל מפגרים (וזה אכן קורה הרבה כשפקידים מסויימים שומעים מבטא רוסי). זו פוסט טראומה קלאסית.
אגב, גם אני עדיין חושש לדבר בקול רם בפרהסיה, שמה אנשים יתחילו ללעוג למבטא שלי ולחקות אותי. למרות שכבר אין לי כמעט מבטא.

 

[lEchoesl]

אני לא חושבת שאתה צודק. אולי רק בערים כמו ניו-יורק. למה נראה

לי שאם איזה מקסיקני עם אנגלית שבורה יפנה לאיזה פקיד בטקסס [איפה שיש יותר שמרנים] הוא יקבל יחס לא משהו. חוץ מזה, אנשים בכול העולם מאבדים סבלנות כשהבן אדם מולם מנסה לברר משהו בשפה שבורה ויוצא טלפון שבור, הם מתחילים להתרגז ולחשוב: "כמה פעמים אני יכול להסביר למפגר הזה". רק לתיירים יש סבלנות, כי זה תיירים אבל אם זה אזרח אתה תראה שגם במקומות "נאורים" מזגזגים אותם. אין מה לעשות זה מה שזה, אנשים פחות סובלניים למה שלא שייך להם. בישראל אולי זה מורגש יותר כי אנחנו בעלי מנטליות חמה זה הכול.

 

[Astroo]

מה אכפת לי מהיחס שמקבל מסתנן מקסיקני בטקסס

מהגרים חוקיים במקומות נורמליים בארה"ב (לא רק ניו יורק אלא כל מקום שבו גרים היהודים שם) מקבלים שם יחס מכבד ומנומס. יש הבדל בין להיות "פחות סובלני" לבין להיות ביריון גס רוח. חלק נכבד מהישראלים (לפחות רבע להערכתי) הם ביריונים גסי רוח, והשאר פסיביים אגרסיביים.

 

[lEchoesl]

נכון, יש פה אנשים גסים ובריונים. מצד שני, אומרים שבארה"ב יש

הרבה יותר הצקות בחטיבות ותיכונים מאשר אצלנו. בארה"ב היית משלם לילד של 40 אלף דולר לכול שנת לימודים כי זה לא מסובסד. תחשוב אם היית יכול לעמוד בזה. אתה יודע כמה צעירים שם נדפקים? כאלה שלא באו ממשפחות עמידות ורצו ללמוד? הולכים לקחת הלוואות גדולות ונדפקים אחרי הלימודים עם הלוואות ואחוזים ממש לא קטנים. לרוב, מי שההורים שלו לא יכול לממן לילד שלו לימודים לא הולך ללמוד, אלא אם כן הוא שייך לאחוז בודד כי הוא גאון על והמכללה מוכנה לשלם לו רק שילמד אצלם. אבל הרוב לא כאלה.

 

[Astroo]

בארה"ב בשכונות טובות יש בתי ספר ציבוריים טובים

אומנם בשכונות האלה הנדל"ן יקר במיוחד, אבל לא יקר יותר מבמקומות הטובים בישראל (כגון הרצליה או רמת השרון). כמו כן, קיימות state universities ששכר הלימוד בהן לתושבי המדינה סביר. למשל, בניו ג'רזי שבה חיים הרבה מאוד יהודים וקרובה לניו יורק, יש state university טובה מאוד, Rutgers University.
בניו יורק יש את SUNY at Stony Brook
בקליפורניה בכלל יש שפע של אוניברסיטהות של הסטייט, כולן יוקרתיות, כגון Berkeley, UCLA

 

[oren399]

בארה"ב מברכים מהגרים שיכולים לתרום לכלכלת המדינה

ולשפר את מעמדה. בישראל נראה שעדיין הרבה אנשים חיים לפי סטיגמות ולא לפי ההישגים של מי שעומד מולם.

 

[lEchoesl]

למה אתה בטוח שההורים שלך היו יותר בטוחים ברוסיה? נגיד, אתה

יודע אני מתייחסת לרוסיה הכי טוב שאני יכולה, אבל יש שם בעיות עם הפנסיות. אז נגיד ההורים שלך היו פורשים לפנסיה בגיל 55-60 והיו מקבלים קצת. לא נראה לי שככה הם היו מרגישים ביטחון עצמי. אבל בשאר אתה צודק בגדול. בגיל 40 כבר קשה ללמוד את מנטליות חדשה, גם אין פה חברים שהם הכירו מלימודים או עבודה כנראה, גם העברית שלהם בטח לא 100 אחוז ולקרוא תוויות זה בטח מסבך אותם. אבל לא ממש הבנתי ממה הם מפוחדים? יש פה מערכת בריאות יותר טובה ואתה לא צריך לנסוע 100 ק"מ לבית חולים הקרוב. גם אתה מימשת את עצמך. אם היית מתחיל ללמוד בסוף שנות התשעים תחילת האלפיים, כשהכול היה שם בשינויים, לא בטוח שהיית מקבל השכלה שקיבלת פה.

 

[Astroo]

חוסר הבטחון איננו כספי

אלא ההרגשה שאתה אזרח סוג ב' ומושא ללעג ובריונות.
בסנקט פטרבורג היהודים המקומיים נחשבים כיום לאזרחים סוג א', אפילו סוג של אליטה, ואף אחד לא לועג להם, מקניט אותם או מתייחס אליהם כאל מפגרים.

 

[lEchoesl]

בכללי מיעוט שומר חוק מקבל יחס טוב בכול מדינה. למשל, לעולים

מצרפת [לישראל] מתייחסים טוב כי הם לא עלו בכמויות כמו אנחנו. יש אותם מעט. העיר שעלית ממנה אולי מכילה 50 אלף יהודים מתוך מיליונים [בכללי נראה לי שכמות היהודים על פי ההלכה ברוסיה קטן מאוד ולא עולה על 120 אלף]. גם רובם חיים בערים יותר מגוונות כמו מוסקבה ופטרבורג. נראה איזה יחס היה מקבל סמיון יעקובלביץ' זינגרמן בעיר יותר עממית כמו ברנאול.

 

[Astroo]

המקרה התיאורטי של "סמיון יעקובלביץ מברנאול" איננו מעניין

יש מאות אלפי אנשים שקיבלו כאן טראומה לכל החיים מהיחס המתעלל של החברה הישראלית בשנות ה-90. כל אותם האנשים היו היום במצב נפשי הרבה יותר טוב אילו נשארו במקום לידתם או היגרו לארה"ב או גרמניה.

 

[lEchoesl]

תשמע, אני מבינה אותך ואת ההורים שלך ועשרות כמוכם, מצב שני

לחיות עם המילה "אם הייתי" "אם עשיתי אחרת" זה ממש לא יעזור וזאת לדעתי גישה רעה, כי זה מפריע לראות גם את הדברים החיוביים שקיבלת בגלל שהוריך היגרו לפה. יש פה מזג אוויר יותר נוח, אתה יכול להגיע מהצפון לדרום תוך 3 שעות, אז אין בעיה לטייל, יש פה ים נגיש אם אתה גר באזור הים אתה יכול לקחת אוטובוס והינה אתה בים ובמכונית עוד יותר פשוט [ברוסיה אין מספיק שמש, אין ים בגרמניה אין ים אין מספיק שמש, בארה"ב יש במקומות מסוימים אוקיינוס אם היית חיי בושינגטון היית נתקע בלי ים וגם בקור כלבים]. יותר קל להתייד פה. יש לך ילדים קטנים, אתה יכול צ'יק צ'ק לפזר אותם לגנים או בתי ספר. גם ממקומות עבודה בדרך כלל זה מרחק קטן [ואם לא היו פקקים אז בכלל היה מעולה]. ברוסיה יש אנשים שנוסעים עד המטרו בשני אוטובוסים, ומהמטרו לוקחים רכבת ומשם עוד שני אוטובוסים בשביל להגיע לעבודה! כשאני גרתי ביקטרנבורג החלפתי 2-3 אוטובוסים עד הבית הספר! לחכות בקור לאוטובוס זה לא הכי כיף.

 

[lEchoesl]

למה ביטלו? צעירים היום משולבים, זה לוקח זמן. בשום מדינה אישה

או גבר בן 40 לא היו עוברים כור היתוך תוך 20 שנה.