אנדרגראונד ישראלי
עמדתי ערום על ה
מזבח.
חולצת ב' עם כפתורים קרועים שכבה על שטיח
בלוי ומסריח. "צ.ה.ל צהוב זה של ג'ובניקים,
קורעים אותו עם סכין יפנית!".
נעמדתי מול החולצה העליתי גרא, לחה ירוקה
עלתה לי לפה. "צ.ה.ל צהוב זה של ג'ובניקים,
קורעים אותו עם סכין יפנית".
הסתכלתי על החולצה, שני אגרופים קמוצים,
הלב הלם במהירות "צ.ה.ל צהוב זה של ג'ובניקים,
קורעים אותו עם סכין יפנית".
ראיתי חולצת ב' מטונפת עם צ.ה.ל שחור ומדוגם
שנשמר היטב בצד שמאל למעלה, איפה שנמצא הלב.
השתנתי על האותיות שתן צהוב וחומצי, שתן של סגפן
ששמר את מימיו שבועות ארוכים.
השתן מילא את האותיות ואכל אותם לתוכו.
ירקתי, הקאתי, קיללתי, ירדתי מה
מזבח,
צרחתי את נשמתי, חיכיתי שכל המבנה יתפוצץ,
הוא נשאר עומד, הסירחון הגיע אלי, וברחתי משם
כל עוד נפשי בי.