נער בן 17 שלא רוצה ללמוד

נער בן 17 שלא רוצה ללמוד

בננו לומד בכיתה י"א ו(כבר בערך שלוש שנים שלא לוקח ריטלין... לפימים היה לוקח לפני מבחן וגם זה לא תמיד..) היה מסתדר פחות או יותר...לאחרונה לא עושה כלום בכל מה שקשור לבית הספר. לא לומד למבחנים, עבודות וכו. טוען שלא צריך יותר מעובר... הוא שחקן כדורגל בקבוצת ליגה וגם ככה משקיע 4-5 ימים בשבוע לאימונים...המורה היום התקשרה ואמרה שהציונים עובר מינוס, לא נרשם למועדי ב..
אשמח לעצות מה "ניתן" לעשות במצבים כאלה.. מה יש לנו שניתן "לאייםן" (אם בכלל) עליהם על מנת שילמדו. מצד אחד זה בלתי נסבל מבחינתי ומצד שני הורים סביבי אומרים לי להרפות ושזאת תהיה האחריות שלו. קצת קשה לי להרפות כי אני יודעת שהוא עדיין, לצערי, לא הפנים, שזאת שנה חשובה וקשה.
תודה מראש לכל העונים
 

zivadina

New member
הצעה

אולי לערב את מאמן הכדורגל שלו?
כדאי לעשות לו שיחה ולהגיד, שלא תמיד יוכל להתבסס על כדורגל, ושצריך תשתית ידע כדי להשתלב אחר כך בצבא או במקומות עבודה, אם הוא רוצה תפקידים ומשכורת יותר מאשר ברמה הכי נמוכה. אפילו עבודת נערים מושפעת מן ההשכלה שלהם.
כדאי להסביר לו שאם ירצה לעשות השלמות ידע אחרי סיום התיכון, זה ייקח לו הרבה יותר זמן וכסף.
 
מרד גיל ההתבגרות

הרבה ילדים בגיל הזה מסרבים לקחת ריטלין ועושים "דוקא" בכל הקשור ללימודים.
זו הדרך שלהם למרוד.כיון שילדים עם הפרעת קשב מתקשים וחווים כשלונות, הם לא מאמינים בעצמם ועדיף להם להיקרא עצלנים שלא משקיעים מאשר מה שהם מגדירים, " טפשים".
חשוב להבין שמרד בגיל הזה הוא בריא ועוזר להם להגדיר את הזהות שלהם.וחשוב לדעת שקשה להןרים לשכנע אותם שהם מסוגלים וחכמים כי זה גיל שלא מאמינים להורים... (מה כבר אנחנו מבינים)
מה אפשר לעשות? לבחור את המלחמות, מתעקשים רק על מה שהכי חשוב ולעבוד עם הסכמים. להגדיר מראש (ועדיף בכתב) מה אתם דורשים, אפשר אפילו לקבוע צ'ופר אם עמדו בהסכם השבועי ולקבוע סנקציה.
שימו לב: מניעת הצ'ופר אינה סנקציה, אילו שני דברים נפרדים!
כדי שזה יעבוד, תבדקו עם עצמכם אם אתם יכולים לעמוד בזה לפני שאתם דורשים מהילד.
את ההסכם עושים באוירה נעימה, בלי הרבה חפירות. כאשר הוא עומד בהסכם מחזקים ומחמיאים וכאשר לא, לא מדברים הרבה כדי לא לחזק רגשות אשם. אומרים שאתם בטוחים שבפעם הבאה הוא יצליח.
 
למעלה