הסכמה וחידוד השאלה
אין לי ספק שניסוח הבקשה בלבד אינו מספיק, אלא צריך לנסח לעצמי את כל הרביעייה. שאלתי היא על הביטוי המפורש. בתנאי דה-לוקס של קורס מנחים ושל תקשורת עם בני-שיח מיומנים ברור שהדו-שיח המלא אפשרי, ובוודאי שהוא מלא יותר ופורה יותר. אני מדבר על תנאים פחות נוחים. למשל הבוס שלי (שהוא אדם שאינו מדבר הרבה, וגם דורש ביטוי ישר ולעניין). הוא לוקח את הכיסא הכתום האהוב עליי מפינת העבודה שלי לעתים קרובות עוד לפני שאני מגיע לעבודה. השאלה שלי היא האם אני צריך להגיד לו: כבוד השר, יש לי צורך בהרמוניה וביציבות, ולכן כשאתה לוקח לי את הכיסא, הצורך הזה אינו בא על סיפוקו, ואז אני חש כעס ועצבות, ומכיוון, אדוני השר, שאני מניח שהצורך שלך הוא שבלשכתך יהיו כל האמצעים הדרושים למפגש נוח עם מי שנכנס לשם, וכששעות הבוקר בהיעדר עוד כיסא הצורך שלך אינו נענה, ולכן אתה חש עצבנות ותסכול, ולכן אני מניח שאילו ביקשתי לא לקחת את הכיסא שלי הצורך הזה לא היה בא על סיפוקו, לכן, כבוד השר אני מעלה בפניך, אביגדור, את המשאלה הבאה למילוי הצורך שלי, והיא שתביא ללשכתך עוד כמה כיסאות ממקור אחר, וכך הצורך שלך בריהוט הנחוץ לך לעבודתך יבוא על סיפוקו ותהיה רגוע ומסופק והצורך שלי בהרמוניה ובסדר בפינת העבודה שלי יבוא על סיפוקו ואני ארגיש שלוו ונינוח. אמנם זאת פרודיה לצורך הדוגמה, אבל אני מבקש לא לראות בה לגלוג או הקנטה אלא דוגמה פיקטיבית לשיח מפורט שאינו במקומו. במקרים השכיחים האלה, כשאני מניח שהשיח המפורט אינו במקומו, אני שואל אתכם אם לא די בכך שאעשה את כל האנליזה הזאת בלב, ואגיש מכתב לכבוד השר א', ובו יהיה כתוב רק: כבוד השר, אני מבקש לקבוע נוהל שיוודא שהכיסא הכתום יהיה במקום העבודה שלי בכל יום בשעה 1200 בבוקר, בבואי למקום העבודה שלי. בברכה, XXXXX ממלא מקום הרמטכ"ל ושר בלי תיק. הרציונל שלי הוא שגם במקרה כזה אני מניח שהשר עשה את מה שעשה לא מתוך רוע לב או זלזול בכבודי ובמעמדי או כדומה, אלא מתוך צורך שאותו אני משער, ולכן אפנה אליו בבקשה מדויקת ולעניין, ובמיוחד שאני מזהה בדייקנות את הצורך שלי, ולכן לא אסתפק בכיסאות אחרים, אלא אבקש לטפל בבעיית הכיסא הכתום המסוים שלי, ומכל מקום לא אפתח בדיון על יחסי כבוד, סמכות, התחשבות וכו', וגם לא בדרישה לא לגעת בחפציי, וגם לא בתביעה לא לשנות סדרים בלשכתי או לא להיכנס אליה, שהרי כל אלה הם המקור לעימות, אלא בבקשה ספציפית ומדויקת, שמביאה בחשבון את רגשותיי ואת צרכיי, ואת הרגשות והצרכים המשוערים של זולתי, אף אם איני מבטא את כל ההבנה הזאת במילים. הבהרתי את כוונתי בדיוק רב יותר?
