נפגשתי היום עם סוגיה הורית מענינית.

[ניריתסקוטלנד1]

נפגשתי היום עם סוגיה הורית מענינית.

הבת שלי סיפרה לי שמנהלת ביה"ס הגיעה היום לכיתה שלהם, ואמרה שאחד הילדים מהכיתה, בשיעור מחשב, נכנס לאתר שאסור להכנס אליו. יש להם אתרים מסויימים בהם הם גולשים ואסור להם לשוטט ברשת במסגרת בית הספר ללא השגחת מורה.

היא ביקשה שמי שיודע מי זה שיצביע. הבת שלי הצביעה יחד עם עוד כמה ילדים, ומנהלת ביה"ס קראה לכל הילדים שהצביעו לשיחה אישית (כל אחד מהם לחוד) בשביל לשמוע מה הם יודעים ולהצליב מידע.

אני די נקרעתי מהסיפור הזה, מצד אחד, יפה שהיא כנה ומספרת מה שהיא יודעת. מצד שני, אני גדלתי על הכלל שלא מלשינים על חברים. הילד הזה הוא לא חבר קרוב של בוני, אבל הוא בכיתה שלה כבר יותר מ-4 שנים.

התגובה שלי לסיפור שלה התיחסה לזה שהיא סיפרה שדי הפחיד אותה לשבת לדבר עם מנהלת ביה"ס, ולא התיחסתי לסיפור בכלל בגלל שלא ממש ידעתי מה להגיד.

מה דעתכם? קרה לכם מקרה כזה שהילד פעל נכון, אבל היה פן נוסף שקרע אותכם?

אשמח לשמוע

 

[placid1]

אני חושבת שהמנהלת פעלה בצורה לא

ראויה ותלוי בנסיבות, יתכן שהייתי גם מביאה לידיעתה את הרגשתי.

בכל מקרה, הייתי משתמשת בארוע הזה כדי ללמד את בתי כמה דברים בנוגע לחיים, ביניהם שלא מלשינים על מעשים של אחרים שלא גורמים נזק ושמותר לא לשתף פעולה עם צוות בית הספר אם מרגיש לא נכון או שמפחיד.

 

[ניריתסקוטלנד1]

השאלה היא איזה ערך יותר חשוב, כנות ושמירת החוק, מול

חברות ולא מלשינים?

אני לא חושבת שמנהלת ביה"ס פעלה לא נכון, להפך, אני שמחה שביה"ס בודק ומוודא בכל חומרת הדין שהילדים עומדים בחוקי ביה"ס - קלה כחמורה.

הסיטואציה לא הפחידה את בוני, מה שהיא הגדירה כמפחיד היה מפגש עם מנהלת ביה"ס אחד על אחד, בתחקיר.

אני מעדיפה ללמד חברות ולא מלשינים בסיטואציה יותר ברורה שלא שמה מנגד את הכנות ושמירת החוק, ולכן בחרתי לא להתיחס לאף אחד מהנושאים האלה בכלל. אני בטוחה שיהיו עוד סיטואציות להבהיר את הנקודות האלה בלי הדילמה הזאת.

 

[MissScotland2004]

קטע מוזר

מסכימה עם מי שכתבה שהמנהלת לא התמודדה עם המצב בצורה נבונה. לבקש מילדים כל כך קטנים להלשין על חבר ועוד על מעשה לא כזה חמור...
אם יש לכם שם דיבור עם המנהלת אז באמת הייתי אומרת לה משהו.
אני לא יודעת מה הייתי אומרת לילדי. תחושת בטן שלי היא שעדיף לא להכניס את עצמך לזה אם זה לא נוגע לך באופן אישי.

 

[placid1]

התשובה היא, בעיני, תלוי בנסיבות.

חוקי בית הספר אינם, בעיני, משהו שצריך להקפיד עליו קלה כחמורה ובמקרה שאת מתארת לא חושבת שהמנהלת צריכה לחפש מלשינים מהכתה כדי לגלות מי גלש לאתר שלא הוסכם עליו בבי"ס. לא נגרם פה נזק לאף אחד ואם המנהלת מוטרדת מהעבירה, שתתכבד ותחסום את האתרים האסורים או שתחפש לבד מי גלש ולאן.
בעיני, לבקש מילדים להלשין על בן כתתם ואח"כ לחקור אותם במשרדה זה אקט אלים ונזקיו החינוכיים גדולים מנזק דמיוני או אמיתי בגלישה לאתר אינטרנט אסור (לאן, דרך אגב, גלש העבריין?).

מצד שני, אילו היה מדובר בבקשת המנהלת למידע בנוגע לילד שהרביץ/הרס/איים להתאבד או כל אקט אלים שפוגע בזולתו או בעצמו הייתי חושבת שראוי שהילדה תנדב מידע, אבל גם אז, לא נראית לי שיטת ההצבעה בכתה ואח"כ התחקיר בחדר המנהלת, שלדבריך הפחיד אותה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אין לי מושג לאן גלש העבריין, בוני חושבת שזה

היה גוגל מפות

כי היא ראתה על המסך רחוב. מה שחשוב פה זה שאסור לגלוש באינטרנט ללא מורה ליד, הם צריכים להשאר באתר מסויים בשיעור הזה וזה לא קרה.

אני דווקא כן מבינה ומעריכה את זה שהם מתיחסים לזה ברצינות, לפני שיגיע מצב שהילדים גולשים לאתרים באמת אסורים.

קשה לי עם זה שמבקשים מהילדים להלשין על החברים שלהם. מוזר לי שילד צריך לבחור בין אמירת אמת להלשנה.

 

[placid1]

גוגל מאפס...

 

[alphadelta]

לפעמים, כשזה קורה, אני מנסה להפריד בין זיכרונות ילדות לא נעימות שלי ובין הילדות של ילדי. בנוסף לפער הגילאים והדורות יש בין הילדות שלי בישראל לילדות שלהם בארצות הברית פער תרבותי. אני חושבת שהמנהלת צדקה וטעתה. היא צדקה בכך שהראתה לילדים שיש אכיפה לכללים. אבל טעתה בדרך. לשים את הילדים במצב כזה. מצד שני, האם כך נהוג בתרבות אצלכם באי? פה למשל- המנהלים בבתי הספר בהם היו וישנם ילדי המנהלים הם לא דמות מפחידה. המנהלים והמנהלות הם זמינים, דלתם תמיד פתוחה להורים ולילדים. וכהורה או ילד רוצה לדבר איתם זה אפשרי. הם לא מפחידים. יחד עם זה זה עדיין עונש להשלח לחדר המנהל. הם כן דמות שמשדרת חוק וסדר.
עוד נקודה - אם יש לך ערכים שלך חשוב להנחיל אז לכי על זה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

מנהלת ביה"ס היא לא דמות מפחידה בכלל, לא לילדים

ולא להורים. בדיוק כמו שכתבת שנהוג אצלכם, דלתה פתוחה לילדים והורים תמיד. למרות זאת, כמו שכתבת גם, היא סמכות וטוב שכך. בחוויה של בוני ללכת לחדר המנהלת לספר מה שהיא יודעת, לא היתה חוויה כייפית של שיחה עם מנהלת ביה"ס, זאת היתה חוויה שהיתה מאוד לא נוחה לה. אני חייבת לציין שבוני סיפרה לי על זה מיד כאשר יצאה מבית הספר, ולפני שהלכה לשחק עם חבריה. לאחר מכן היא לא ציינה את זה יותר ואני לא הוספתי.

אני ימצא הזדמנויות אחרות, נוחות יותר לדבר על הלשנה, ושמירה על החוקים זה נושא מאוד חזק אצל בוני שבעצם אני צריכה לעבוד על שיקול דעת בהקשר הזה. כי לפעמים היא מתיחסת לדברים קטנים, שממש אין איתם בעיה (לדוגמא: לא ללכת לקפוץ על bouncy castle כי כתוב שהגיל המותר הוא עד 8 והיא בת 8 וכמה חודשים) וצריך פשוט להפעיל שיקול דעת ולעשות מה שנכון למרות החוקים.

 

[alphadelta]

חמודה בוני

אצלינו היה משהו דומה. הג׳וניור לא הסכים לעלות על מתקן משחקים כשהיה בן 7 ו10 חודשים כי זה היה מ8 ומעלה. וזה באמת מבלבל. אסור לשקר. אבל צריך להגיד תודה על הסוודר מתנה מהדודה אפילו שזה בכלל לא משהו שאוהבים או רוצים להודות עליו. צריך לציית לכללים אבל מותר לעלות על מתקן אפילו אם 2 חודשים מעל הגיל המומלץ. מבלבל.
שמחה לשמוע שהמנהלת לא דמות מפחידה. ואני מסכימה עם בוני שהסיטואציה לא נעימה בכלל להיות נחקר. וזה באמת רעיון מעולה לתת לזה לשקוע לפני שתדברי על זה איתה. אני ממליצה לך, אם תמצאי ספר ילדים עם ילד במצב דומה זה ירחיק את המצב מבוני ויפתח מקום לשיחה.

 

[ניריתסקוטלנד1]

 

[1me too1]

אני מלמדת

שלא מלשינים, אלא אם זה מקרה חרום, אם הילד השני נמצא בסכנה, אם זה סתם כי X צבע בצבע אחר ממה שהמורה אמרה - הסברתי לילדון שהוא לא שוטר וזה לא עניינו.
אם האתר אליו נכנס הלד, יכול לתת לו רעיונות מסוכנים שיבואו לידי ביטוי בבית הספר - כן אני מניחה שאם כל האי נעימות - מלשינים.
המנהל לא היתה בסדר לדעתי, לשאול שאלה כזו בפורום כיתתי ולהעמיד במבוכה את כולם - נראה לי לא לעניין, החקירה גם היא חוויה לא נעימה.
מצד שני המסר מאוד ברור - לא בבית ספרנו! כולם מבינים, הילד האשם וגם הילדים האחרים בכיתה, וזה מסר שאני מרגישה שקצת עבר, היום בהרבה מקומות מותר לכופף חוקים כי ....,זה לא נורא" ו... "הם רק ילדים..." ועוד על מיני כאלו.
וכל הכבוד לבוני, שעמדה במצב הלא נעים

 

[ניריתסקוטלנד1]

מסכימה איתך שהמסר עבר היטב בכיתה.

 

[Mottek]

דילמה

בגדול אני חושבת שהמנהלת צדקה, אבל הדרך בה היא בחרה למצוא את העבריין הצעיר לא היתה מוצלחת לדעתי.
חשוב שהילדים ידעו שכן יש מי שעוקב אחריהם, ואם אלו החוקים אז הם נאכפים. אבל להעמיד את הילדים בסיטואיציה שהם צריכים להודות בפומבי שהם יודעים מי עשה את המעשה - החלק הזה לא נכון. היא היתה צריכה לבקש שיבואו אל המורה או אליה ויספרו לה בדיסקרטיות, או אולי אם היתה מבקשת שירשמו פתקים עם המידע שלהם עליו, לא יודעת. אבל מה שבטוח זה שהילד ה"עבריין" לא צריך לדעת מי הלשין עליו כי זה יכול לגרור יחס שלילי כנגד אותם ילדים.
כעקרון אני אומרת לילדים לא להלשין על החברים שלהם, שיתמקדו בעניינים שלהם. אלא אם כן הילד נמצא בסכנה ואז הוא כן צריך לשתף מישהו.
אבל בינינו, היא באמת היתה צריכה את הילדים שילשינו על הילד? קרוב לוודאי שהם יודעים בדיוק באיזה אתרים הוא ביקר, ואפילו באיזה מחשב זה היה. המורה האחראית בטח היתה יכולה להגיד לה שילד X או Y ישבו באיזה מחשב. אז למה בכלל צריך לערב את שאר הילדים?

 

[TamarToronto]

מעניין

אני לא רואה בזה הלשנה. זה מעלה גם שאלה מעניינת לגבי החיים שלנו בחברה : אם השכן שלך גונב כבלים "תלשין" עליו ? ואם הוא גנב מכונית ? אז זה כבר לא הלשנה ?
אם היא הייתה הולכת מיוזמתה ואומרת למנהלת שבשיעור x גלש לאתר אסור אז זו הלשנה יזומה ?

אני מנסה להעביר ידלים שלי אחריות חברתית (it takes a village) ולדעתי זה מה שהמנהלת ניסת להעביר שקקבוצה הם אחראים. אני מתארת לעצמי שבוני נילחצה יותר מהמעמד מול דמות סמכותית מאשר התהליך עצמו , שאני לא חושבת שהוא בעייתי.

 

[ניריתסקוטלנד1]

אני חייבת לציין שאני מרגישה כמוך,

ולכן לא פניתי למנהלת ביה"ס.

תודה על התגובה שלך, ואני שמחה לראות אותך פה

 

[TamarToronto]