נפוליטני או רומאי: כל בצק והסגנון שלו

תוכן-מקודם

Member
מנהל
dough-5349412_1920 (1).jpg
קרדיט תמונה PIXABAY

פיצה. אי אפשר לחיות איתה (על בסיס יומיומי הכוונה) ואי אפשר לחיות בלעדיה! המאפה האהוב ברחבי העולם משגע לנו את החושים ועם סיבה טובה. מדובר במאפה טעים בצורה יוצאת מן הכלל, שכל המרכיבים שלו התכנסו יחד כדי להעניק לנו את הביס המושלם. יחד עם זאת, כדי להתייחס ברצינות לכל מאפה יש להתייחס ראשית לבסיס שעליו הוא נבנה. במאמר זה נעשה כבוד גדול לבצק של הפיצה, שהוא הבסיס למאכל הדגול והטעים הזה.

בצק נפוליטני​

את הבצק הנפוליטני של הפיצה נהוג להכין מקמח שמיועד להכנת בצק לפיצה. הסימון על גבי הקמח הזה הוא 00 אשר יש לו תכולה גבוהה של חלבון שבו נמצא הגלוטן. כמות החלבון הגבוהה שבבצק היא זו שמונעת ממנו להיקרע כאשר מותחים אותו כדי לפתוח את הבצק להכנת הפיצה. נזכיר כי מדובר בצק שמשולבים בו גם שמרים יבשים או טריים והוא מכיל גם סוכר, מלח, מים ושמן זית המעניקים לו את טעמו המשובח. התפחתו של הבצק הנפוליטני היא כ-24 שעות, לאחר מכן יש להתפיח אותו עוד ארבע שעות בטמפרטורת החדר. האפייה המסורתית שלו בנאפולי, עיר הולדתה של הפיצה, היא בתוך תנור שמחומם ל-450 מעלות ואפייתו של הבצק היא בדיוק 60 שניות. בנאפולי אוהבים פיצה רכה ודקה ולכן זהו זמן האפייה שלו. מחוץ לנאפולי תמצאו את בצק הפיצה נאפה בתנורים המגיעים עד 300 מעלות וכשתיים שלוש דקות לכל היותר.

בצק רומאי​

לעומת הבצק הנפוליטני, בבצק הרומאי יש יותר מים ומרקמו של הבצק פריך. גם הקמח שבו נוהגים להשתמש כדי להכין את הבצק של הפיצה הרומאית מכיל כמות גדולה יותר של גלוטן, כך שבאופן אוטומטי הוא סופח אליו כמות מים גדולה יותר. בנוסף, הבצק הרומאי עובר לא פחות מאשר שני שלבי התפחה שונים. כאשר בשלב הראשון מכינים בצק ולאחר הלישה שלו נותנים לו לנוח כ-24 שעות. השלב השני הוא שעל גבי הקמח הנוכחי מוסיפים עוד קמח, מים, שמרים ושמן זית ויוצרים עוד בצק על הבצק הנוכחי ואז מתפיחים אותו שעה, קורצים ממנו עיגולים ואותם מתפיחים עוד שלוש שעות נוספות! התהליך הזה גורם לבצק להיות אוורירי במיוחד, רך, טעים ומלא בבועות האוויר שאנו מכירים ואוהבים.

בצק עבה​

לאחר שהסברנו לכם מהם ההבדלים בין שני הסוגים, נוכל להתמקד בסגנונות השונים של הבצק. כאשר אתם עומדים בפני הזמנה של פיצה, אתם חושבים כיצד אתם אוהבים אותה ואיך אתם אוהבים את הבצק שהיא נמצאת עליו. יש מי שמעדיף בצק עבה, שמאפשר ביס בשרני ועמוק בתוך בצק השמרים המופלא הזה. הבצק העבה גורם לתחושת שובע גדולה יותר ומהירה יותר, לעומת פיצה שעשויה מבצק דק.

בצק דק​

בצק דק מיועד למי שאינו רוצה להרגיש שהוא אוכל יותר בצק מאשר פיצה, אלא רוצה להרגיש את טעמי הרוטב והגבינה מודגשים. פיצה כזו תגיע עם בסיס דקיק ממש, שעליו מונחים הרוטב והגבינה ובזכותו ניתן להכיל את השניים יחדיו.

בצק שממולא בקרסט​

הבצק הזה הוא במיוחד עבור מי שמרגישים שכל הגבינה שיש על גבי הפיצה פשוט לא מספיקה, ולכן יש לגבות את הפיצה עם בצק שכל הקראסט שלו ממולא גם הוא בגבינת מוצרלה נפלאה שנמתחת באופן יפהפה עם הביס הראשון בקראסט העסיסי.

לסיכום, לכל בצק יש את הסגנון שלו, ולכל אחד מאיתנו יש את ההעדפות שלו לגבי סוג הבצק שאנו רוצים לאכול כשאנחנו מזמינים את אחד המאכלים הכי טעימים שיש! תוכלו להכין את סגנון הבצק המועדף עליכם בבית, או להמשיל להזמין אותו מהפיצרייה הקרובה לביתכם.
 
למעלה