נפילה אחר נפילה

[צ י ו ר]

נפילה אחר נפילה

הסיפור הוא די ארוך, מדובר על נתק של שנים, רק לאחרונה נוצר קשר עקב פטירתה של הסבתא האהובה עליי מכל ( לא מזמן, לפני כחודשיים )... אמא שלי חולה בסרטן, כבר הרבה זמן... לפני פטירתה של הסבתא- המצב שלה הוטב, כך סברו בכל אופן, אך לאחרונה מצבה היתדרדר בצורה משמעותית, המחלה התפשטה לכל הגוף, בעיקר בחלל הבטן. הסיפור הזה כל כך ארוך, ממש שאין לי כח לספר מה בדיוק קורה איתי ועם המשפחה, אני מרגיש שאני חי בעולם משלי, יצרתי לי בועה שנורא קשה לי לצאת ממנה להביט החוצה ואולי לראות שיש תקווה, לה- לי. לה זה כבר חסר סיכוי, לא נשאר עוד הרבה זמן, לא רוצה שיגיע הרגע הזה. אז ככה, המצב הוא שאני שוב חזרתי להתבודד לי בבית, שוב יש צורך להתרחק מכולם, (כמובן שאני יודע היטב למה אני חושב לעשות את זה). אני בקושי יוצא, רוב הזמן אני נמצא במיטה, בזמן האחרון חזר אליי הדיכאון, אני קצת פוחד... פוחד לאבד את עצמי פוחד לאבד את אמא ! אבל זה כבר גמור, זה נגמר. קשה לי בימים, קשה לי בלילות, קשה לי לחשוב שעוד מעט האהבה הכי גדולה שלי בחיים- תעלם. עצוב לי עצוב שאי אפשר להחזיר גלגל אחורה עצוב שאי אפשר לעשות את זה, זה היה מאד מועיל אם זה היה יכול להתרחש. ככה זה בחיים, אנשים חיים- מתים. דרכו של הטבע, רק למה הוא כל כך אכזרי אליי? למה אני לא יכול לחיות חיים שלווים יותר? שקטים יותר? למה לחיות? בשביל מה? באמת בשביל מה? איך מתמודדים? איך אפשר להתמודד עם הידיעה שאמא שלך עומדת למות? חיים ללא רוח חיים, תמיד תמיד כשאתה חושב שאתה כבר מוכן לסיבוב הבא של החיים - את תמיד תקבל את הסיבה למה תרחיש כזה של " טוב " לא יכול להיות לך. לא רוצה שהיא תמות!

 

[להבה ירוקה]

מאד הייתי רוצה לענות משהו חכם

שיגרום לך ישר למוטיבציה לצאת מן הבועה, להיות פעיל, להצמיח תקווה לגבי החיים שלך... אבל אין לי תשובה חכמה כזו. אני יודעת מנסיון אישי, שלחיות בתוך בועה של התבודדות - זה רע. רע מאד. ולא משנה מהי הסיבה שדחפה אותך לשם (אם זו בעיה אישית, או טרגדיה משפחתית). אמך לא הייתה רוצה שבעקבות מחלתה, תיענש גם אתה. אתה בטח מבין את זה לבד. איך יוצאים מהבועה? אולי לאט לאט. קובעים פעילות קצרה. אולי איזה קורס להפגת מתחים (אצלי זה ספורט), אולי פעילות חברתית. האם יש לך מוטיבציה לקבוע משהו קטן לכל יום? האם יש לך את המוטיבציה לצאת מהבועה? מה הרווח שלך בלהיות בתוך בועה של התבודדות?

 

[צ י ו ר]

יש רווח ויש גם ההיפך מכך

תלוי מה יוצא לי באופן כללי יותר - שקט. לא יודע , אולי .. קורס, יש לי בעיה לעשות דברים אל מול קהל, או שצופים עליי, אני מרגיש מבוכה. לכן אני גם נוטה להסתגר לאחרונה, גם כי אני נמצא בלחץ, גם כי אני מעדיף את השקט ואת הבית שבו אני מרגיש יותר בטוח וחופשי. רוב היום אני במיטה או מול המחשב,עסוק בלחשוב מה היה קורה אם היה אפשר לשנות.. מה היה קורה אם הייתי עושה מוקדם יותר כל מיני דברים שרציתי לעשות ותמיד משכתי את הזמן עד שכבר כמעט ולא נשאר.. מלא מלא מחשבות, מה גם שאינני ישן טוב, יש ימים שלמים שאני נשאר ער, לעיתים 2 או 3 . אי שקט תמידי, לחץ שאני מוציא קצת ממנו- בכתיבה. אפילו לחברים קרובים ( ואין לי הרבה, בודדים על חצי יד ) קשה לי להגיד באמת מה עובר עליי, מה אני מרגיש, מה אני רוצה, אם אני רוצה... לא יודע מה להגיד לא יודע אם כדאי, מותר, רצוי.. לא יודע. חי מיום ליום והמצב שלי רק מיתדרדר לו, יותר ויותר מכות נופלות עליי לאחרונה, כאילו מישהו בוחן עוד כמה כח נשאר לו לעלם, אבל אין לי. אין.

 

[צ י ו ר]

אה, שכחתי את ההיפך

כמובן שזה גורם לי להתרחק יותר ויותר מהסביבה, מכניס אותי לדיכאון, מעייף אותי הן נפשית והן פיזית, פוגע בבריאותי... לא ממש איכפת לי האמת, די ברור לי שאני עוד אשקע, יותר... ממשיך לחייך את החיוך המזוייף שלי ומנסה לחיות, זו רק תחילתה של תקופה קשה, לא רוצה לחשוב מה עוד מחכה.

 

[ס י י פ נ י ת]

רגע.

כל כך בקלות להרים ידיים ולוותר? הרי אם היית הולך עתה על שפת הנהר ולפתע מחליק פנימה ומאבד שליטה וטובע, האינסטינקט שלך היה לנופף בגפיך, לנסות להיחלץ מן המים, תוך קריאה לעזרה. ועתה, כשאתה מרגיש בטביעה הנפשית המרחשת ובאה, מדוע לא תנסה להינצל?

 

[צ י ו ר]

רק עכשיו שמתי לב לתגובה הזו

בקלות? לא, ממש לא בקלות, אבל נלחמתי מספיק. האינסטינקט שלי במצב אותו את מתארת הוא לא כל כך קשור לדעתי ולא יכול להוות דוגמא, כי זה שונה, לא במקרה נפלתי לים. ממה להינצל? בשביל למשוך עוד כמה שנים של סבל? בשביל לגרום לאנשים אחרים להיפגע בגללי? בשביל לראות שנשארתי באותו מקום? אולי, מאיפה לי לדעת מה העתיד צופן לי, זו הנקודה בעצם שאני לא יודע מה העתיד... אני רק יודע שאני חי היום, אחיה מחר, זהו, זה כל מה שאני יודע. אני מסתכל על החיים שלי בהווה- העתיד לא מעניין אותי כל כך, כי אני יודע מה היה לפני 10 שנים מה יש לי היום וברור מה יהיה לי בעוד כמה שנים...

 

[ס י י פ נ י ת]

אין לדעת מה ילד יום.

הצצתי לכרטיסך האישי. הרי אינך ילד. וכבוגר, אני מניחה שעברת מספיק בחיים כדי לדעת שהחיים מוליכים לנתיבים שונים ונזקקת אך בחירה אחת כדי לשנות ולהפוך הכל.

 

[meshi4]

../images/Emo45.gif בחירה והחלטה אישית

להמשיך ולהתמודד למרות הקשיים.לא להתייסר על חרטות של העבר. אלא לחשוב שמכל נסיון ,כישלון וטעות נפיק לקחים להבא.

 

[thankful]

ברוכה השבה , גברת להבה ! (חרוז)

 

[meshi4]

היי ציור ../images/Emo24.gif הלוואי והיו

לנו תשובות ללמה קורה מה שקורה? כמי שהתמודדה עם הידיעה שמישהו קרוב אלי הולך ודועך ומתמודד עם הידיעה הקשה שהוא עומד למות.אני מבינה את התחושות הקשות שלך .המחשבות וההתבודדות. חשוב מאוד שיהיה לך מישהו קרוב אליך שתוכל לשוחח ולפרוק את הכאב שלך.אם אתה מסוגל ויש בך מעט כוחות עשה לאימך טוב עד כמה שאפשר.לסייע לה בקשיים שלה ולהיות איתה .ליצור קשר עם עובדת סוציאלית בקופת חולים שתסייע לך ברגעים הקשים שאתה עובר. מאחלת לך שתהיה חזק

.

 

[צ י ו ר]

תודה

 

[שמש 23]

ואני חשבתי לעצמי...

שרק לי יש בעיות קשות,אבל ממש קשות לי! בעיות שקשרות לחיי המורכבים, ומה שגיליתי שלא! פשוט לא! רב הפורומים מלאים בבעיות של אנשים... לא שזה אמור לנחם אותך! ממש לא , אלא הכוונה שלי היא- שכנראה זה החיים - עם בעיות, לא קיים כזה דבר אנשים נטולי בעיות קשות- כל אחד ותקופתו- כל אחד עובר דברים קשים!!! אני מחתילה להבין שזה פשוט חלק מהחיים וצריך לזרום עם הקושי ולא להילחם על זה שהוא מגיע, אתה חייב לעשות זאת, כדי לשרוד בחיים הקשים אלו, בא לא נחייה באשליייה שהם קלים כי הם לא! אני משתפת אותך איזו מסקנה הבנתי במהלך שקראתי את מה שכתבת אז צא מחוזק מהאירועים, הסק מסקנות אישיות שלך, ושפר כל מה שאתה עוד יכול, שלא תתחרט שגם את זה לא עשית...

 

[צ י ו ר]

את יודעת שאפילו לא נגעתי בקצה של

הבעיות שיש לי בחיים, זו היתה רק ההתחלה, רק הקושי האחרון.. זה לא חלק מהחיים, זה משהו שאני במו ידיי יצרתי לי. אנשים לא סתם מגיעים למצבים כאלה. לשפר יש המון אבל אין חשק, אין כח, אין מוטיבציה , אין פוש... אני מתחרט על המון דברים, כל כך מתחרט, אבל כלום לא ניתן לשינוי. אני כבר בן 35, בלי עבודה קבועה שיש בה עתיד, בלי לחסוך גרוש, מצב תמידי של חוסר איזון בחיים, חוסר סיפוק וחוסר באהבה. אילו הייתי יכול הייתי מספר פה את כל סיפור חיי, דברים שאפילו החברים הכי טובים שלי לא יודעים, יש לי כמה סודות שאני סוחב מגיל קטן, כמה מהם סיפרתי וכמה מהם אני עדיין שומר בבטן וככה זה גם ישאר. בקיצור, המצב רוח שלי קצת השתפר, אבל זה כמובן מאד ריגעי, מאד נפיץ. חי לי מיום ליום ללא שום ראייה \ הסתכלות - קדימה. זה מה שבישלתי לעצמי.

 

[שמש 23]

משהו שלי עזר...

תראה, חיי מלאים בבעיות, מאז שאני ילדה קטנה החיים שלי היו לי קשים ללא הפסק המון בעיות, חברתיות, עם המשפחה, אני בכיתי המון, הדבר קצת השתנה מאז שהתחלתי לדבר ולהתמודד עם המציאות הקשה שכל הזמן בכיתי עליה- זה ממש לא קל להתפתח ולגדול עם חרא של אמא שרק גורמת לי לבכות כל הזמן, תראה אני לא עושה איתך תחרות או משהו כזה, רק תדע שאתה לא לבד בקשיים הקשים שלך, הקשיים שלי מאוד קשים לי, ואני חושבת שהרבה אנשים מתמודדים עם קשיים אחרים קשים כמו שלי. תראה מה שרציתי בסופו של דבר להגיד לך זה שמאז שהתחלתי לדבר עם פסיכולוגית - שבהתחלה ממש הטלתי ספק בזה, אחרי כמה חודשים של שיחות, פתאום קצת אור יש בחיים שלי, אור בעקבות הרבה דברים שדיברתי עליהם ולא השארתי בבטן, אני לא יודעת מה דעתך בנושא, רק אגיד לך שאם אתה בקופת חולים כלללית מושלם- אז יש 50 % הנחה במשך 8 חודשים- היא מצויינת! אני יודעת שיש לא טובים- הייתי אצל אחד לא טוב ועזבתי. מטרה: תוציא את הסודות לאנשים , אני חושבת שעדיף שאתה לא מכיר, כדי שאח"כ תוכל להתקדם ולהתפתח. אנשים אומרים, וגם אני יודעת ומרגישה- וזה מה שחשוב, שהשתנתי- אני קצת מתמודדת עם דברים מסויים שפעם היו גורמים לי סבל רב בצורה אחרת- שזה כבר טוב... דבר עם עצמך ושאל איך אתה עוזר לעצמך, אבל לא לבד, בעזרת מישהו, יותר קל להתמודד. אני חשבתי הרבה שנים שאני יכולה לעזור לעצמי, אבל זה לא נכון, אחרת החיים שלי היו מגיעים למקום אחר... אז תהיה חזק, ומקווה שהבנתי מה רציתי לומר לך

 

[נסיכת אהבה]

../images/Emo24.gif ענקי

הלוואי והיה לי מה לומר לך. גרמת לי לדמעות. משתתפת בצערך ומאחלת לכם המון בריאות. ליבי איתך