נפילה בשטח של חברה פרטית

[ב ן 28]

נפילה בשטח של חברה פרטית

ערב טוב אתמול צעדתי אל כיוון הרכב שלי, אותו החנתי בחניון של רשת שיווק גדולה. מספר מטרים לפני שהגעתי אל הרכב, צעדתי על אזור חנייה פנוי שככל הנראה הוכתם בשמן שנזל מרכב שעמד שם קודם לכן. תוך שבריר שנייה מצאתי את עצמי שכוב על הרצפה, מנסה להתעלם מהפגיעה בגאווה.... הרגשתי כאבים בזרוע השמאלית, אך חשבתי שזאת סתם מכה יבשה ולכן לא ייחסתי חשיבות רבה לכך. הלכתי אל אחת העובדות וביקשתי שתדווח על המפגע, על מנת שינקו את האזור לפני שעוד מישהו ייפגע. הראיתי למנהל הסניף שיצא אל החנייה, היכן הבעיה והמשכתי לדרכי. כשהתחלתי בנהיגה הכאבים התגברו עד שלא הצלחתי לתפעל את יד שמאל כלל. נסעתי מיד אל קופה"ח ואחרי (שעות של...) בדיקות וצילומים התברר שיש לי שבר קל וכנראה סמוי (כך הגדיר האורטופד בגלל שהשבר לא נראה בצילומים, אלא אובחן על ידו במהלך הבדיקה הפיזית). לא גובסתי, אלא נחבשתי בתחבושת אלסטית, תוך הוראה שאם הכאב לא קטן או אפילו מתגבר, אחזור לבדיקה נוספת. הכאבים עצומים והתסכול עוד יותר... האם יש לי עילה לתביעה? עלי לציין שאני מחוסר עבודה מזה חודשיים תודה וערב נפלא

 

[עורכת דין מאשה]

נפילה בשל כתם שמן בחניון

שלום רב, ראשית כל מאחלת לך החלמה שלמה. מאחר והינך מובטל, הרי שלא נגרמים לך כרגע הפסדי השתכרות בגין התאונה, שכן ממילא אינך עובד. השאלה החשובה היא האם תיוותר לך נכות רפואית בגין השבר בתום תקופת החלמה סבירה? קיים ראש נזק נוסף - כאב וסבל שאינו חייב להיות תלוי בנכות ונובע מהכאב והסבל, תקופת ההחלמה, טיפולים שונים וכדומה. מצאתי פסק דין העוסק באירוע דומה לשלך [החלקה על כתם שמן], אך הנזקים של הגברת היו רציניים יותר: "ככל שמדובר בחובת זהירות מושגית- אין ולא יכולה להיות מחלוקת, כי העירייה, כבעלת המקרקעין חבה בחובת זהירות מושגית, כלפי השוהים במקרקעין וכך גם ביחס למחזיקת החניון, היא הנתבעת 3 (וראה לעניין זה אף ע"א 780/78 עזרא מועלם נ' רשות הפיתוח ואח'). ובאשר לחובת זהירות קונקרטית- על בית המשפט לשאול עצמו האם קיומם של כתמי שמן בחניון מהווים 'סיכון בלתי סביר'. לטעמי, ניתן ללמוד באנלוגיה לעניינו מפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 417/81 מלון רמדה שלום נ' אליהו אמסלם, פד"י לח(1), 72, בו נקבע כך: "הימצאותו של שמן על רצפתו של מטבח היא בבחינת סכנה "בלתי רגילה". טיבו של שמן, שהוא יוצר סכנת החלקה חמורה ביותר, שאינה נמנית עם הסיכונים "הרגילים", הנובעים מעצם פעילותו הרגילה והיום-יומית של אדם, הגם שפעילות זו נעשית במטבח. עובדת מציאותו של השמן במטבח דווקא אין בה כדי לשנות את מהות הסכנה, אותה הוא יוצר. גם מבחינה ערכית תראה החברה במפגע הנ"ל משום סכנה חמורה לשלמותו הפיסית של המחליק, ולכן היא תנסה למנוע סכנה זו על-ידי חיובו של מזיק פוטנציאלי, כמו המעביד במקרה שלפנינו, בנקיטת אמצעים סבירים. כאמור, לעניין קביעת חובת הזהירות יש לקחת בחשבון, מי הוא אותו אדם, שכלפיו אנו שוקלים הטלתה של חובה זו. דומני שאין לומר, כי לגבי טבח סכנת החלקה על שמן היא סכנה "רגילה", בבחינת חלק טבעי של עבודתו ותיפקודו במטבח, הגם שייתכן, כי מפגע כזה כבר נוצר בעבר במטבח. שמן על רצפת מטבח הוא גורם חיצוני, שאינו מצוי שם דרך קבע ואשר הופך סכנת החלקה "רגילה", עקב פעילות שגרתית במטבח, לסכנה "בלתי רגילה". שמן על רצפת חניון אף הוא "גורם חיצוני", ש"אינו מצוי שם דרך קבע" ואשר הופך לסיכון בלתי סביר כלפי המשתמשים בחניון. כן ראה לעניין זה את שנקבע בע"א 371/90 חמוד סובחי נ' רכבת ישראל , פד"י מז (3) 345 ולפיו: "אשר לאפיונו של גורם ההחלקה: ההלכה מבחינה לעיתים בין שני אלה: בין נוזל או חומר אחר, המצויים באורח "טבעי" במקום ההחלקה, לבין חומר שמציאותו "אינה טבעית" במקום ההחלקה וכמוהו חומר שמציאותו הינה, אמנם, "טבעית" במקום ההחלקה, אך טיבו הוא כזה שההלכה רואה צורך להטיל בעניינו חובה לנקוט אמצעים מיוחדים לשם הקטנת סכנתה של החלקה..." כתמי שמן בחניון נכנסים בגדר חומר שמציאותו "אינה טבעית" במקום ולמצער, בגדר חומר שגם אם מציאותו טבעית, הרי בשל טיבו- יש צורך בנקיטת אמצעים מיוחדים לשם הקטנת הסכנה. וכיצד פעלו הנתבעות בניסיון למנוע סיכון שכזה?" מפסק הדין נובע, כי יש אחריות לבעלי החניון על הימצאות של כתם שמן, אך נשאלת השאלה האם נקטו באמצעים סבירים כדי למנוע את הימצאותם של כתמי השמן, קרי לדוגמא הפעילו איש ניקיון שאחריותו לבדוק בתדירות מסוימת הימצאותם של כתמים ולטפל בהם. נראה לי שבמקרה שלך וככל שלא תוותר לך נכות, אפשר לשלוח מכתב דרישה לאותו סופר וסביר להניח, כי יעדיפו לפצות אותך בסכום כלשהו מאשר להיות חשופים לתביעה משפטית, זאת לאחר שהצבעת על קיומו של המפגע בפני עובדי הסופר. מומלץ לקבל ייעוץ פרטני אצל עורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף. החלמה מהירה.