נפילות.

[Druyanizem]

נפילות.

קראתי את הודעת המנהל, וההודעה שלי להיום יכולה להסתכם במשפט אחד: נפילות. בארצינו הקטנה והנהדרת, ניתן לומר בוודאות כמעט מוחלטת (כמעט...) שהצבא היווה את אחת הנפילות הכי חזקות שלנו. לפחות ככה זה אצלי. לא פעם ולא פעמיים מצאתי את עצמי חושב על כמה שאני מבזבז את הזמן שלי וכמה שהייתי יכול להועיל לעצמי ולאחרים במקומות אחרים. השאלה שלי היא כזו: האם הצבא היווה נפילה רצינית גם לכם? האם להפך? היווה קפיצה עצבנית למעלה? או שמא היה כמו הליכה במישור? ותת שאלה- אילו עוד דברים חוץ מצבא היוו נפילה בשבילכם? כמובן תפרטו איך זה השפיע עליכם ומה למדתם מזה.

 

[shonshon5]

נפילות.

ובכן, מהתקופה האחרונה אני יכול לרשום נפילה אחת שממש השפיעה עלי באופן ברור בהתייחסות שלי לסוגיה "האם מנהיגינו אמינים?" אחד המנהיגים, לא אסגיר את זהותו, הבטיח לי "קורבט" אדומה... ומה? לא קורבט ולא נעליים... אז צ'מע: אני יודע שמהצב קשה, תקציבים זה לא מה שהיה פעם, כך שאני בא לקראתך ומתפשר על אלפא 156, צבע בורגונדי. נ.ב.: אתה עדיין בצבא?

 

[Druyanizem]

אבי!

מה קורהאחשליהכלטוב? כן כן... אני עדיין בצבא.... רק שתאמין או לא... אני במצ"ח עכשיו (הכתב יד שלי מתהפך בקברו...). בנוגע לקורבט שאותו מנהיג הבטיח לך... כזכור לי הוא אמר שברגע שהוא יעלה לשלטון הוא יממש את ההבטחה. לפי התוכנית, זה יקרה עוד כ-15 שנה.... עד אז יהיו לך נכדים כבר... אז תוכל לקחת אותם מהגן בקורבט החדשה שלך! (או שמע תקח אותם מהחטיבה כבר?) שיהיה לך שבוע טוב, יועץ ראש הממשלה להבטחות שלא מומשו.

 

[Mנטה]

הצבא היה בשבילי נפילה מאוד גדולה

אני לא בטוחה שהיו לי עוד נפילות כל כך מבאסות בחיים. היתי נח"לאית וזה היה שירות איום עם אנשים ממש דפוקים ובלי אפשרויות מילוט. אני עד היום מקנאת באנשים שהצבא היה בשבילם מקפצה בחיים. גם בניגוד לנפילות אחרות (מישהו אמר אהבה נכזבת ?

) ענייני הצבא כל כך לא בשליטתך והרגשתי כל כך חסרת אונים מול המערכת, זה היה הדבר הכי מתסכל. הדבר הטוב שבזה, זה שזה עובר ובמהלך הג'יפה לומדים גם הרבה דברים. אני מהצבא יצאתי לפחות עם ידע מה אני רוצה לעשות עם עצמי בחיים. זה לא מעט.

 

[Ungareska]

הצבא היה תקופה נפלאה

רק בדיעבד התברר לי כמה התקופה הזו היתה מיותרת ולא תרמה לי כלום לחיים. היה לי כיף, אבל לא מעבר לזה. לדעתי, ואני פה חושב בניגוד לדעת הרוב במדינה, הצבא לא ממש מחשל אותנו ולא הופך אותנו לאנשים אחראיים יותר. בדיוק להיפך. הצבא שומר אותנו בחממה ולא מכין אותנו להתמודדות עם החיים. הוא דואג לנו למרבית צרכינו: אוכל, קורת גג(או קורת אוהל), רוב הזמן אנחנו לובשים מדים ולא צריכים לדאוג לביגוד, ואין לנו דאגות פרנסה(למעט מקרים עגומים). למה שהצבא לא דואג - אמא ואבא דואגים. כל עוד אנחנו עושים מה שאמרו לנו לעשות - הכל בסדר. במדינות בהן אין שרות צבאי, אנשים מתחילים להתמודד עם החיים בגיל 18. בגיל 23, כשישראלים רק מתחילים לחזור מהמסעות בעולם, הם כבר בד"כ אחרי תואר ופחות או יותר כבר סגורים על מה הם עושים בחיים. לדעתי הצבא גורם לישראלים להתבגר 3 שנים מאוחר יותר(4 אם מחשיבים את הטיול הגדול, שהוא גם תוצאה של הצבא).

 

[אמא של מ ע י ן]

הלוווווווו?

אנשים דפוקים? כולם כולם? גם אני?

נעלבתי לי ודי

סתאאאם..אני מבינה בדיוק למה ולמי את מתכוונת. לא רכשנו שום מיומנות שעזרה לנו בחיים שאחרי הצבא (למעט כמה עבודות סטודנטיאליות בקטיפים למיניהם והיכולת המופלאה לדעת ממה נגרמה כל פגיעה בתפוח שאנחנו קונות בסופר..). חוץ מזה למדת דבר מאד חשוב: שלעולם לא תגורי יותר בקיבוץ.. תחשבי שיכולת לבזבז על הנסיונות האלה זמן אחרי הצבא.. אני מרגישה קצת אחרת ממך: לי התקופה הזאת על כל הפיכסה שהיה בה, היתה טובה. הכרתי הרבה אנשים שעם חלקם אני עדיין בקשר (בעיקר בנות גרעין). אני אפילו לא יצאתי משם עם כוון בחיים אבל בגדול היה לי כיף שם.

 

[Mנטה]

אצלך הצבא בהפוך על הפוך גם הוביל

לזה שהניק שלך היום מסתתר מאחורי איזה קטנטונת, לא ?

ואגב, התחרות על מעין בן רושמת שיאים, נא להירשם (אני אנסה להפעיל קשרים

)

 

[אמא של מ ע י ן]

נכון, אבל

כל זה קרה הרבה הרבה שנים אחרי הצבא.. והניק שלי זה א. כי כבר אין לי אישיות משל עצמי ב. חוסר יצירתיות ודמיון.. ולגבי מעין בן- כן, תפעילי קשרים ותקפיצי אותה ברשימה..בינתיים שכבות השומן שלה מתעבות והשער מתארך לאיטו ועוד מעט היא כבר לא תראה כמו בן..

 

[Mנטה]

זה דוקא מתאים ככה, כי הוא לגמרי

נראה היא כרגע

מעניין שתמיד אנשים שנמצאים באותו מקום ושומעים נגיד את אותו הדבר, מבינים דברים לגמרי שונים. אתמול היתי בהרצאה עם עוד 20 אנשים, כל אחד הבין משהו אחר ממה שהיה שם. מדהים !...

 

[jessy19]

הממ...

אני עכשיו חיילת בשירות סדיר, נשארו לי עוד 9 חודשים עד למועד שחרורי ואם לומר את האמת אני די נהנית מהשירות שלי כי אומנם להיות קרבית לא יכלתי אבל גם זה לא ממש מתאים לי אבל למרות שנתנו לי להיות פקידה בסה"כ, שזה מבחינתי תפקיד גרוע ולא מתאים, החלטתי לא להילחם על לעבור ופשוט לקחת עוד תפקיד והנה עכשיו אני גם משקית חינוך וגם פקידה- עסוקה ונהנית מהשירות שלי ונותנת מעצמי ככל האפשר. לדעתי זה לא מבזבז את הזמן שלי וזה חלק חשוב בחיים כי זה משהו שכולנו, בנים ובנות, עוברים בישראל ולכן חשוב היה לי להתגייס ונלחמתי על גיוסי (לא רצו לגייס אותי בגלל תת משקל).

 

[שוKולד]

לו רק ידעתי אז את מה שאני יודעת היו

השירות שלי היה נראה אחרת לחלוטין. באותה תקופה סבלתי מכל רגע, חיכיתי בכיליון עיניים לשניה בה אשתחרר, שלא לדבר על הלילות בהם התפללתי (לפני הגיוס) שלא ישימו לב אלי ופשוט ישכחו לגייס אותי.. בדיעבד, יכולתי להפיק הרבה מהשירות. אבל! אהבתי את החממה, את העובדה שלא צריך לקחת החלטות מיד אחרי התיכון אלא המסלול עוד ידוע - קודם שנתיים צבא. החיים עוד לא מתחילים. יש השהייה נוספת.

 

[Druyanizem]

תראו... זה לא שאני עצמי מתלונן....

עכשיו נפלתי על אחד התפקידים הטובים יותר בצבא... אבל עדיין יש את ההרגשה שאם הייתי חופשי הייתי יכול לעשות דברים הרבה יותר מועילים. אולי זה הגיל.

 

[dont bug me]

אוי הצבא

זה נורא פשוט נורא מה שהולך שם! המערכת רקובה מהיסוד! אני ממש מתביישת לשרת בצבא שעובד בצורה כל כך לא יעילה!!! אני באמת מוכנה לתת מעצמי הכל בשביל המדינה הזאת...רק חבל שאני מחוייבת לעשות זאת בדרך שבא אני לא ממצה את עצמי ולא נותנת מעצמי את מה שבאת הייתי רוצה לתת! חבל!

 

[ריינהו]

זה ישמע נדוש

לא משנה מה עשה לך עשית מה שברמת העיקרון כל אזרח צריך לעשות וזהו