אביב וסתיו
New member
נפילתו של קנקר
נפילת קנקר מריה הייתה בחורה מצודדת כבת עשרים, ילידת דנמרק אשר בסקנדינביה ובעלת כל המאפיינים כולל בלונד ועיניים כחולות. את הנסיבות לבואה לארץ ניתן לתלות בעובדה כי נפגשה בבחור ישראלי ברודוס שביוון והגיעה לכאן על מנת למצוא אותו ולמסד את אהבתם, אך דבקותה במטרה לא השתלמה מכיוון שהבחור נעלם לו אי שם והיא לא ידעה את שמו לרוע מזלה. בצר לה נקלעה מריה לעבודה בתור מנקה בבתי ספר ותחת שליטתו של הקבלן אורי בר מוחה. בישראל הפכה מריה לבעלת תחבולות מדופלמת וידעה שלבות בקסמיה ולהוליך שולל את אותם בחורים שסימלו את הבחור שהוליך אותה שולל. שלוש תאוות היו לגביר קנקר: נשים, מזון וכבוד. הגביר קנקר היה מנהל פוליטי באחת מן המפלגות הגדולות באחת מהחברות הגדולות ועל אף גילו המתקדם לפנסיה ומראה מבנה גופו הכבד והשמן מרוב מזון טוב וכבדי אווז, הרבה לתור אחר כבוד, מזון ונשים. מידי פעם, עקב יוהרתו הרבה היה נופל פעם אחר פעם מכיוון שהיה מהמר בכספו על עסקאות שהיה בטוח כי יצאו אל הפועל והנה נפלו האחת אחרי השנייה. רק השקעתו במניות עמדה לו, והשקעתו בנשים העמידה לו… (על אף גילו) מידי פעם נראה קנקר ברכבו עם בחורה רוסיה מצודדת שהייתה יכולה להיות נכדתו, לו לא היה אכפת מה תאמר אשתו מכיוון שממילא היו הם גרים בדירה אחת המופרדת לשתי כניסות בשכונת גבעת אריה הידועה. מידי פעם היה הוא יוצא לעונג שבת במלונות באיזור אילת וים המלח שבחורה זו או אחרת מזדנבת אתו ואחריו בשל הכסף הרב שהיה מעתיר עליה. יום אחד ראה אותו הקבלן אורי בר מוחה במכוניתו והוא מסיע בחורה מצודדת אל ים המלח. והנה צצה מזימה בראשו, והקבלן החל לזמום מזימות הכיצד להפיל את השועל השמן והזקן ברשתו. הוא הכיר את קנקר בעת שהייתה לו חברת כח אדם והוא חשב ארוכות הכיצד יזכה בכספו הרב. הוא לקח סיגר עבות וינק ממנו עד תום, אחר עצר בבית קפה הסמוך לצומת, הזמין כוסית אספרסו וחשב הלאה. ואז נזכר: הלא בחורה דנית מצודדת הגיעה לעבוד לא מכבר, ובוודאי הגביר קנקר ישמח לארח אותה ובכך יפול ! – בר מוחה חשב לחטוף את הגביר ולבקש תמורתו כופר באמצעות נערת פיתוי. ולאחר כמה ימים, ניגש בר מוחה לחברה שבה עבד קנקר ויבקש להמתיק עמו סוד: "שמע מר קנקר" פתח "יש לי משהו בשבילך!" "מה יש לך? אוכל טוב? המלצה למסעדה טובה?" השיב קנקר "לא חביבי, יש אצלי בחורה דליקטס מדנמרק שעובדת אצלי בניקיון, שלוש מאות דולר ללילה!" "מה אתה אומר!" קפץ הגביר "ואיך היא נראית?" "פצצת מיס עולם, שיער כחול ועיניים בלונדיניות, ריאות שיכולות לנשום חצי מדינה, היא עבדה בדוגמנות כאן בישראל!" "אז למה היא עובדת בניקיון?" צמצם הגביר את עיניו בחשד. "אווו… היא נקלעה לחובות ואני ריחמתי עליה ובינתיים היא אצלי עד שתחזיר לנו חלק מן החובות" "בסיידר, אבל רק בעשירי לחודש!" "למה? לא טוב לך בעוד יומיים?" "בעשירי לחודש אני מקבל את המשכורת ואוכל לשלם במזומן כמו שצריך" אמר הגביר ועיניו לוהטות בתאווה" "עלא עיני, עלא ראסי יא חביבי" אמר בר מוחה והחל לחשוב קדימה על שיפור מזימתו. והוא אמר לעצמו שאם הגביר יבוא עם משכורתו אזי יוכל לשכלל את המזימה, שלהווי ידוע כי הגביר מקבל מן החברה סכומים של ארבעה אפסים לחודש. ובצהרי היום הוא נפגש עם מריה ושאל אותה לגבי הסכמתה לתכנית המפוקפקת, מריה שמעה על פרטי התכנית ועיניה נצצו –עתה תוכל לקבל רבע מן השלל המוצע ולחזור לארצה, הרבה עברית לא ידעה ועל כן הודתה לו בחופן מילים דניות. כששמעה על מידותיו של הגביר נרתעה במעט, הרי יעשה ממנה פיתה שווארמה, אך מיד נרגעה כשסיפר לה בר מוחה על השיקוי. העשירי לחודש הגיע ובמלון "לב הספיר" חיכה הגביר הלובש חלוק משי, כרסו בלטה לפניו והוא בישם עצמו ללא הפסק בבושם "אדם" שקנה לפני כן אצל אלגרה הזקנה. והנה נפתחה הדלת ובחורה מצודדת ביותר הלבושה במיני צמוד ובחולצת בטן כשפטמות זקורות המעידות על חזה מפואר בולטות ממנה וכשקעקוע ענק של פרפר לבטנה הופיעה והישירה מבטה אל הגביר, בידה היה בקבוק שמפניה תפוזים וכוסות. הגביר לא יכל להתאפק למראה יופיה הנורדי חיבק אותה וחייך לעומתה: "מיידלע שלי, א ווס מעכסטן?" "I SPEAK DANNISH,NOT YIDDISH, " מלמלה הנערה המבויישת למראית עין. "בואי תראי" הוציא הגביר משהו מכיסו "אלו הנכדים שלי, זה כפיר זו צליל וזה אבי הקטן" "אממממ… אמרה הנערה "VERY SWEET" והוסיפה "COME TO ME" הגביר התקרב אליה ועיניו רעבתניות כחמור שלא אכל שבוע, והיא פתחה את הבקבוק בעצמה ומזגה שמפניה לגביר, הגביר לקח כוסית ושתה/ לרגע התנודד על מקומו ועיניו חלולות אך לאחר כמה שניות ספורות הוא צנח על המיטה ונרדם באחת.היה זה הסם המרדים שהוכנס בשמפניה. מריה יצאה למסדרון ושרקה שריקה חזקה, עד מהרה הופיע בר מוחה. בעברית צחה אמרה לו מריה: "לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש" ובר מוחה נכנס וראה את הגביר בעל חלוק המשי והוא ישן ונוחר כחזיר שזה עתה נשחט וכרסו ופימותיו עולים ורוטטים כהר הגעש אתנה המתרגש להתפרץ. בר מוחה לקח את בגדיו של הגביר והוציא משם ארנק עבה ובו הייתה חבילת שטרות עבה ומיטב כרטיסי אשראי, לאחר מכן משמש בכיסי מכנסיו של הגביר והוציא חבילה נוספת של שטרות. הוא ספר את הכסף, היו שם כמאה אלף ג´ובות ! הוא הושיט למריה כעשרים וחמישה אלף שקלים ואת כרטיס האשראי: "לכי, קני בכרטיס האשראי כרטיס חזרה לדנמרק או לכל מקום אחר בעולם ואחר כך זרקי אותו בזבל, לפני שהקנקר ירגיש" מעבר לוילון בחדר יצא פתאום צלם וידאו עם מצלמתו, בר מוחה הושיט לו חמשת אלפים שקלים ואמר לו: "לך תערוך את הסרט, ותביא לי את הקסטה בעוד שבוע, הוא לא ידע מה עשה או לא עשה במשך הערב" "מה יהיה עם הגביר" אמרה מריה "אה.. זו לא בעיה אמר בר מוחה, ניקח אותו למונית שהזמנתי.. היא מחכה בכניסה האחורית" "אתה ממולח" אמר צלם הוידאו ומיהר לדרכו. במהרה יצאו שני בריונים ותמכו את הגביר הרדום, זו הייתה עבודה קשה ביותר מפני שמשקלו היה כפול ומכופל, הם ירדו במעלית והכניסו אותו למונית. הם נסעו כברת דרך עד לבית הגביר ושם השליכו את הגביר במדרכה שלפני הבית כשחלוקו, חלוק המשי מוכתם בבוץ ובאלכוהול והוא סרוח ומסריח כשבלול מת. מריה קנתה כרטיס מסביב לעולם ובגדים ומחלצות ויצאה את גבולות הארץ, לא לפני שהשליכה את כרטיס האשראי לפח. לאחר כמה ימים נכנס הגביר למשרדו של בר מוחה והוא סוער ופניו אדומות כקטר מאיים: "בר מוחה, אני אקרע אותך! שלחת לי נוכלת איומה! כל כספי הבחירות נגנבו לי, אני ארצח אותך יא כלב, יא קלוץ!!!!" "תרגע אדון קנקר" אמר בר מוחה בעצב מעושה. "מה ארגע, אתה שלחת לי בחורה והיא סיממה אותי גנבה לי אשראי וג´ובות וברחה!!!" "תרגע אדון קנקר, יש לי קלטת שצילמנו עליך ועליה והיא תופיע במסע הבחירות של המפלגה היריבה!!!! אם לא תפסיק את ההשתוללות הזו ! אתה תהיה מקום 119 בפריימריס"והוא נפנף בקלטת בידו והוסיף "יש עותקים רבים" והגביר ראה זאת ונחרד, הוא אמר "שלום" חטוף ויצא מן המשרד בטריקת דלת. וזו הייתה נפילתו השנייה של הגביר עקב תאוותיו הבלתי מרוסנות
נפילת קנקר מריה הייתה בחורה מצודדת כבת עשרים, ילידת דנמרק אשר בסקנדינביה ובעלת כל המאפיינים כולל בלונד ועיניים כחולות. את הנסיבות לבואה לארץ ניתן לתלות בעובדה כי נפגשה בבחור ישראלי ברודוס שביוון והגיעה לכאן על מנת למצוא אותו ולמסד את אהבתם, אך דבקותה במטרה לא השתלמה מכיוון שהבחור נעלם לו אי שם והיא לא ידעה את שמו לרוע מזלה. בצר לה נקלעה מריה לעבודה בתור מנקה בבתי ספר ותחת שליטתו של הקבלן אורי בר מוחה. בישראל הפכה מריה לבעלת תחבולות מדופלמת וידעה שלבות בקסמיה ולהוליך שולל את אותם בחורים שסימלו את הבחור שהוליך אותה שולל. שלוש תאוות היו לגביר קנקר: נשים, מזון וכבוד. הגביר קנקר היה מנהל פוליטי באחת מן המפלגות הגדולות באחת מהחברות הגדולות ועל אף גילו המתקדם לפנסיה ומראה מבנה גופו הכבד והשמן מרוב מזון טוב וכבדי אווז, הרבה לתור אחר כבוד, מזון ונשים. מידי פעם, עקב יוהרתו הרבה היה נופל פעם אחר פעם מכיוון שהיה מהמר בכספו על עסקאות שהיה בטוח כי יצאו אל הפועל והנה נפלו האחת אחרי השנייה. רק השקעתו במניות עמדה לו, והשקעתו בנשים העמידה לו… (על אף גילו) מידי פעם נראה קנקר ברכבו עם בחורה רוסיה מצודדת שהייתה יכולה להיות נכדתו, לו לא היה אכפת מה תאמר אשתו מכיוון שממילא היו הם גרים בדירה אחת המופרדת לשתי כניסות בשכונת גבעת אריה הידועה. מידי פעם היה הוא יוצא לעונג שבת במלונות באיזור אילת וים המלח שבחורה זו או אחרת מזדנבת אתו ואחריו בשל הכסף הרב שהיה מעתיר עליה. יום אחד ראה אותו הקבלן אורי בר מוחה במכוניתו והוא מסיע בחורה מצודדת אל ים המלח. והנה צצה מזימה בראשו, והקבלן החל לזמום מזימות הכיצד להפיל את השועל השמן והזקן ברשתו. הוא הכיר את קנקר בעת שהייתה לו חברת כח אדם והוא חשב ארוכות הכיצד יזכה בכספו הרב. הוא לקח סיגר עבות וינק ממנו עד תום, אחר עצר בבית קפה הסמוך לצומת, הזמין כוסית אספרסו וחשב הלאה. ואז נזכר: הלא בחורה דנית מצודדת הגיעה לעבוד לא מכבר, ובוודאי הגביר קנקר ישמח לארח אותה ובכך יפול ! – בר מוחה חשב לחטוף את הגביר ולבקש תמורתו כופר באמצעות נערת פיתוי. ולאחר כמה ימים, ניגש בר מוחה לחברה שבה עבד קנקר ויבקש להמתיק עמו סוד: "שמע מר קנקר" פתח "יש לי משהו בשבילך!" "מה יש לך? אוכל טוב? המלצה למסעדה טובה?" השיב קנקר "לא חביבי, יש אצלי בחורה דליקטס מדנמרק שעובדת אצלי בניקיון, שלוש מאות דולר ללילה!" "מה אתה אומר!" קפץ הגביר "ואיך היא נראית?" "פצצת מיס עולם, שיער כחול ועיניים בלונדיניות, ריאות שיכולות לנשום חצי מדינה, היא עבדה בדוגמנות כאן בישראל!" "אז למה היא עובדת בניקיון?" צמצם הגביר את עיניו בחשד. "אווו… היא נקלעה לחובות ואני ריחמתי עליה ובינתיים היא אצלי עד שתחזיר לנו חלק מן החובות" "בסיידר, אבל רק בעשירי לחודש!" "למה? לא טוב לך בעוד יומיים?" "בעשירי לחודש אני מקבל את המשכורת ואוכל לשלם במזומן כמו שצריך" אמר הגביר ועיניו לוהטות בתאווה" "עלא עיני, עלא ראסי יא חביבי" אמר בר מוחה והחל לחשוב קדימה על שיפור מזימתו. והוא אמר לעצמו שאם הגביר יבוא עם משכורתו אזי יוכל לשכלל את המזימה, שלהווי ידוע כי הגביר מקבל מן החברה סכומים של ארבעה אפסים לחודש. ובצהרי היום הוא נפגש עם מריה ושאל אותה לגבי הסכמתה לתכנית המפוקפקת, מריה שמעה על פרטי התכנית ועיניה נצצו –עתה תוכל לקבל רבע מן השלל המוצע ולחזור לארצה, הרבה עברית לא ידעה ועל כן הודתה לו בחופן מילים דניות. כששמעה על מידותיו של הגביר נרתעה במעט, הרי יעשה ממנה פיתה שווארמה, אך מיד נרגעה כשסיפר לה בר מוחה על השיקוי. העשירי לחודש הגיע ובמלון "לב הספיר" חיכה הגביר הלובש חלוק משי, כרסו בלטה לפניו והוא בישם עצמו ללא הפסק בבושם "אדם" שקנה לפני כן אצל אלגרה הזקנה. והנה נפתחה הדלת ובחורה מצודדת ביותר הלבושה במיני צמוד ובחולצת בטן כשפטמות זקורות המעידות על חזה מפואר בולטות ממנה וכשקעקוע ענק של פרפר לבטנה הופיעה והישירה מבטה אל הגביר, בידה היה בקבוק שמפניה תפוזים וכוסות. הגביר לא יכל להתאפק למראה יופיה הנורדי חיבק אותה וחייך לעומתה: "מיידלע שלי, א ווס מעכסטן?" "I SPEAK DANNISH,NOT YIDDISH, " מלמלה הנערה המבויישת למראית עין. "בואי תראי" הוציא הגביר משהו מכיסו "אלו הנכדים שלי, זה כפיר זו צליל וזה אבי הקטן" "אממממ… אמרה הנערה "VERY SWEET" והוסיפה "COME TO ME" הגביר התקרב אליה ועיניו רעבתניות כחמור שלא אכל שבוע, והיא פתחה את הבקבוק בעצמה ומזגה שמפניה לגביר, הגביר לקח כוסית ושתה/ לרגע התנודד על מקומו ועיניו חלולות אך לאחר כמה שניות ספורות הוא צנח על המיטה ונרדם באחת.היה זה הסם המרדים שהוכנס בשמפניה. מריה יצאה למסדרון ושרקה שריקה חזקה, עד מהרה הופיע בר מוחה. בעברית צחה אמרה לו מריה: "לך ואראך את האיש אשר אתה מבקש" ובר מוחה נכנס וראה את הגביר בעל חלוק המשי והוא ישן ונוחר כחזיר שזה עתה נשחט וכרסו ופימותיו עולים ורוטטים כהר הגעש אתנה המתרגש להתפרץ. בר מוחה לקח את בגדיו של הגביר והוציא משם ארנק עבה ובו הייתה חבילת שטרות עבה ומיטב כרטיסי אשראי, לאחר מכן משמש בכיסי מכנסיו של הגביר והוציא חבילה נוספת של שטרות. הוא ספר את הכסף, היו שם כמאה אלף ג´ובות ! הוא הושיט למריה כעשרים וחמישה אלף שקלים ואת כרטיס האשראי: "לכי, קני בכרטיס האשראי כרטיס חזרה לדנמרק או לכל מקום אחר בעולם ואחר כך זרקי אותו בזבל, לפני שהקנקר ירגיש" מעבר לוילון בחדר יצא פתאום צלם וידאו עם מצלמתו, בר מוחה הושיט לו חמשת אלפים שקלים ואמר לו: "לך תערוך את הסרט, ותביא לי את הקסטה בעוד שבוע, הוא לא ידע מה עשה או לא עשה במשך הערב" "מה יהיה עם הגביר" אמרה מריה "אה.. זו לא בעיה אמר בר מוחה, ניקח אותו למונית שהזמנתי.. היא מחכה בכניסה האחורית" "אתה ממולח" אמר צלם הוידאו ומיהר לדרכו. במהרה יצאו שני בריונים ותמכו את הגביר הרדום, זו הייתה עבודה קשה ביותר מפני שמשקלו היה כפול ומכופל, הם ירדו במעלית והכניסו אותו למונית. הם נסעו כברת דרך עד לבית הגביר ושם השליכו את הגביר במדרכה שלפני הבית כשחלוקו, חלוק המשי מוכתם בבוץ ובאלכוהול והוא סרוח ומסריח כשבלול מת. מריה קנתה כרטיס מסביב לעולם ובגדים ומחלצות ויצאה את גבולות הארץ, לא לפני שהשליכה את כרטיס האשראי לפח. לאחר כמה ימים נכנס הגביר למשרדו של בר מוחה והוא סוער ופניו אדומות כקטר מאיים: "בר מוחה, אני אקרע אותך! שלחת לי נוכלת איומה! כל כספי הבחירות נגנבו לי, אני ארצח אותך יא כלב, יא קלוץ!!!!" "תרגע אדון קנקר" אמר בר מוחה בעצב מעושה. "מה ארגע, אתה שלחת לי בחורה והיא סיממה אותי גנבה לי אשראי וג´ובות וברחה!!!" "תרגע אדון קנקר, יש לי קלטת שצילמנו עליך ועליה והיא תופיע במסע הבחירות של המפלגה היריבה!!!! אם לא תפסיק את ההשתוללות הזו ! אתה תהיה מקום 119 בפריימריס"והוא נפנף בקלטת בידו והוסיף "יש עותקים רבים" והגביר ראה זאת ונחרד, הוא אמר "שלום" חטוף ויצא מן המשרד בטריקת דלת. וזו הייתה נפילתו השנייה של הגביר עקב תאוותיו הבלתי מרוסנות
