טרישה וטוני - העימות ../images/Emo67.gif
התסריטאים לא נתנו לנו עימות, אך אל דאגה! הצהובון נותן גם נותן. תהנו
טרישה וטוני – הסיפור שלא סופר "מייגן!" צעקותיה של טרישה הדהדו בבית דניסון. "מאג! את כאן?" טרישה ציפתה לתשובה, וכשלא נשמע קול הניחה את ידה השמאלית על פיה. 'אוקיי לא להילחץ. אני אעצור את החתונה. היא לא תתחתן, לא להילחץ טרישה' חשבה לעצמה, אם כי היה מאוחר לעצור את התקף החרדה. "מה לעשות? מה לעשות?" אמרה בקול, אף על פי העובדה שרק השולחן והספה יכלו לשמוע אותה. טרישה היתה היסטרית, והזיזה את ראשה קדימה ואחורה בצורה מוזרה שכזו, תוהה מה הצעד הבא שעליה לנקוט. "מייגאאאאאאן, לא! אסור לך להתחתן. טוני... טוני" אמרה את שמו והתחילה למרר בבכי "טוני יהרוס לך את החיים! הוא לא הבן אדם המתאים בשבילך! הוא עושה צרות... אני חייבת לעצור את החתונה!" ובעודה מסיימת לומר משפט זה, נחו עיניה על פיסת נייר שבה היה כתוב את מקום החתונה. "זהו זה! אני חייבת למהר!" טרישה לקחה את מעילה ועמדה לצאת כשלפתע שמעה את מנעול הדלת מרשרש, מישהו פתח את הדלת... באינסטינקט הראשוני מיהרה טרישה לרוץ במדרגות אל עבר הקומה השנייה, והציצה מלמעלה. 'מי זה יכול להיות?' תהתה בליבה 'יכול להיות שמאג התפכחה והחליטה לבטל את החתונה?' בשקט בשקט, וב"מהירות" שלא היתה מביישת תחרות ריצה עם חילזון ירדה מדרגה מדרגה. 'אה' טרישה לא האמינה ועצרה את נשימתה. היא ראתה את טוני בסלון הדניסון. "הנה זה, איך שכחתי" מלמל לעצמו טוני "הטבעת הזאת תהיה שייכת בקרוב לאישה היפה בעולם". טוני פתח את הקופסא, והסתכל על הטבעת. "מייגן שלי, היום אנחנו יוצאים לעידן חדש. דרך חדשה לפנינו, עולם שלם מחכה לנו, עולם שנחקור ונגלה ביחד". אמר וחייך. "כשהגיהנום ייקפא!!!" צעקה טרישה. טוני הסתובב והיה בהלם ואלם מוחלט. הוא פשוט עמד עם פה פעור ולא זז. "איך יכולת לעשות את זה לאחותי? לא אמרתי לך להתרחק ממנה? אבא שלי גם לא הזהיר אותך מספיק? שיהיה לך ברור דבר אחד – חתונה לא תהיה כאן!!!" אמרה, כולה סוערת גועשת ושוצפת. "טרישה, מה לעזאזל...?" אבל טרישה לא נתנה לטוני לסיים את המשפט וקטעה אותו "מה חשבת, שאני אעמוד מנגד ואתן לאחותי לעשות את הטעות הכי גדולה של החיים שלה? להתחתן עם... עם... שרץ שכמוך!" טוני נאנח ועיקם את פרצופו. "טרישה, באמת שאני לא מבין מה קורה איתך ולמה את נגדי". טוני הציץ בשעונו "מצטער, אבל באמת שאין לי זמן למריבות השטותיות הללו. אני גם כך מאחר, מייגן מחכה לי בחופה". טוני ניסה להתחמק מטרישה ולעקוף אותה אך היא חסמה אותו והופיעה מולו כשניסה להימלט. "לא תהיה שום חופה!!" אמרה, חורקת שיניים "איך יכולת לעולל לי את זה? בגללך הנישואים שלי עם ריאן עלו על שרטון, בגללך הקשר ביני ומייגן לא יחזור להיות לעולם כמו שהיה! אני שונאת אותך!!" צרחה תוך כדי ניגוב דמעותיה. "טרישה, אני באמת..." "ולא, לא יכולת להקשיב לי. היית חייב להמשיך בקשר המגוחך הזה" אמרה. טרישה היתה עצבנית. עיניה זזו ממקום למקום, היא לא היתה ממוקדת ובוודאי שלא היה לה ראש להקשיב להסבריו של טוני. "טרישה!" טוני צעק את שמה והניח ידו על סנטרה "תסתכלי עליי!" אמר, הפעם בקול רגוע ושקט, עד כמה שיכל (וזה היה קשה, כי גם הוא היה נסער) "אני באמת חושב שאת צריכה לקבל עזרה מקצועית". "אוווווו" צעקה, שיניה משקשקות זו בזו. היא הזיזה את ראשה בצורה חדה כדי להתחמק מאחיזתו של טוני. טרישה לא הצליחה, טוני גבר עליה, כשלפתע שיחרר את לפיתתו והיא, שלא ציפתה לכך, איבדה את שיווי המשקל ונפלה על הרצפה . "או או או" ייבבה "תראה מה עשית לי! לא מספיק שאתה מתנכל אליי, אתה גם מפיל אותי לרצפה?" טוני לא האמין למשמע אוזניו "מתנכל אלייך? גברתי, את נפלת על הראש. משהו באמת לא בסדר איתך". טוני הציץ פעם נוספת בשעונו "אני מסתלק מכאן. מייגן תהיה גברת ויסקרדי בסוף היום הזה, ולא תוכלי לעשות שום דבר כדי שיעצור אותנו". טרישה הסתכלה במבט של כלב מתחנן אל טוני. היא עדיין היתה שרועה על הרצפה. אפילו הגבות שלה רעדו מעלה-מטה. טוני הושיט את ידו, במטרה לעזור לה לקום. טרישה זחלה על הרצפה והתקרבה לעברו. היא הניחה את ידה על ידו, אבל לא קמה. משם היא המשיכה למשש אותו, ועלתה לעבר הזרוע. לאחר מכן שוב ירדה לעבר כף ידו, התקרבה יותר... ועוד קצת... קירבה את פיה ובצעד מפתיע ולא צפוי נשכה את ידו. "אהו!" טוני תפס את ידו, ותהה אם הוא נמצא בסיוט. "מה לעזאזל?!" טוני לא הבין מה פשר מעשיה. "הנשיקה בקולונייד לא אמרה לך כלום? איך אתה יכול להיות כזה עיוור? טוני..." אמרה וחזרה לשכב על הרצפה, כמו אישה מוכה שלא יודעת מנוח. "אני אתקשר לריאן, זה יוצא מכלל שליטה" אמר והוציא את הפלאפון מכיס מעילו "קדימה, תענה, תענה! אישתך בצרות!" חשש טוני. "הלו?" ענה ריאן "הלו?" אבל קול לא נשמע מן העבר השני. מסתבר שטרישה קמה, חטפה את הפלאפון של טוני וסגרה אותו "טרישה, זו את?" שאל ריאן מודאג "טרישה? הלו?! לעזאזל!" רטן... "הפעם הגזמת!" צעק טוני על טרישה. טוני התקרב לטרישה, ודרש בחזרה את הפלאפון שלו. "נראה לך באמת שתקבל אותו?" טוני היה אובד עיצות. "טרישה, מייגן מאושרת איתי. זה לא מה שאת רוצה, שהיא תהיה מאושרת? מסתבר שאני זה שמסב לה את האושר הזה. מתי תקלטי את זה?" "אתה רוצה את הפלאפון שלך? הנה הוא, בוא תיקח!" טוני צחק צחוק שכולו עצב "אני אמצא כבר טלפון אחר כדי לדווח עלייך" אמר, והלך לעבר הטלפון שבסלון הדניסון. "בסדר, קח, ניצחת אוקיי??" אמרה והגישה לו את הפלאפון. "אתה פגעת בי, טוני. אתה פגעת בי". ולפני שטוני הבין מה קורה טרישה מיהרה להכניס את לשונה ללשונו. טוני קטע אותה "את כזאת פאתטית. יש לך המון בעיות, תתמודדי איתן!" טרישה סטרה לו וניסתה לחנוק אותו, אבל טוני הדף אותה והיא נפלה, והפעם – למרחק הרבה יותר רחוק. טרישה איבדה את הכרתה. 'אני אטפל בה אח"כ' חשב 'עכשיו יש לי חתונה להגיע אלייה. מייגן במקום הראשון ואני לא אתן לה לחכות...' טוני יצא החוצה "מטורפת" הניד את ראשו כלא מאמין. התקרב לאופנעו ומיהר לתדלק אותו. מה שהוא לא ידע היה שטרישה פקחה את עינייה, שם בבית הדניסון. "אמרתי שלא תהיה חתונה וכך יהיה!" אמרה בשקט מפחיד שכזה. "חתונה לא תהיה" חזרה על עצמה וחייכה חיוך מרושע.
הסוף