נפלתי חזק

[דנדוש20]

נפלתי חזק

לעולם לא הייתי מחסידות הריאלטי. הישרדות, הרווק, המירוץ למיליון (וכו) היו עבורו מילים שגרמו לי לחרוף ולהגיד לחברים שלי להעיר אותי לאחר שיעברו נושא. והפעם? נפלתי. וחזק. זה התחיל... שפוי. כאשר שודרה התוכנית הראשונה הייתי אצל חברה. ראינו ביחד שהציגו את המועמדים ופיהקתי. חשבתי שכך תם הרומן. מה הפיל אותי? ערוץ ה 20. העובדה שכל רגע נתון... הוא שם. בהתחלה הייתי מגיעה אליו בלילות, רואה אותם שרים "היי קרן מי קורא לי בשמי.. " ומעבירה אחרי דקותיים לאחרי זה, בחור צווח על בחורה ומצאתי את עצמי עוקבת אחרי זה בבהלה פתאום, ובשניה, מצאתי את עצמי מכירה את כל השמות, עוקבת אחרי התוכניות המרכזיות (ואם חלילה לא נמצאת, מזמינה ב VOD כדי להשלים את החוסרים) ורואה את ערוץ 20 עד השעות הקטנות של הלילה. אני! אני לא מבינה את זה. סה"כ רובם שם נראים לי אנשים מגעילים עד מאוד. אף אחד שהייתי מכניסה באמת לבית שלי (מלבד אולי צבר, אחרי המון המון עבודה) ואני... מכורה. ממש פיתחתי רגשות! אני לא יכולה לראות את שפרה או שי מבלי לקלל. את בובלין וונסה מבלי לחייך. מה יהיה? מה אתכם? כמה זמן ביום אתם מקדישים לצפייה? האם גם אתם "לבד" בזה? (כמעט אף אחד מהחברים שלי לא צופה. אני בודדה בדיבוק)

 

[Coral T]

לא רק את

בהתחלה זה לא עניין אותי, אפילו לא במעט, אבל חברות "דירדרו" אותי לצפות. אני מקדישה בערך 5 שעות לצפייה באינטרנט.

 

[Coral T]

ביום, כמובן.

 

[ShukyD]

אנשים גדולים וטובים נפלו בזה

לא רק הסחלה של החברה הישראלית זה אני יכול להגיד לך ממקור ראשון אני בהתחלה גם כן ראיתי די הרבה עד שראיתי מה זה גורם לאנשים להיות <בעיקר בפורום> ואז נרגעתי קצת, הצבתי לעצמי מטרה אחת, לא להתעצבן בגלל שום דבר שקשור לתוכנית אני רואה את המשדרים בראשון ושלישי, התמכרות קלה ביותר אבל כבר לא מעניין אותי מה קורה בשידור הישיר כי רוב הזמן זה פשוט שיעמום. אנשים מחפשים בין השורות עניין רק כדי לא להרגיש שביזבזו זמן בצפייה

 

[Come Alive]

אני לחלוטין מזדהה איתך

אני, באופן אישי, לא יכולה להיות עכשיו נגיד צבועה ולומר שאני הכי נגד הדברים האלה, כי כן, אני מכורה לערוץ E, רואה הכל, כל הזמן, וכ'ו וכן, אני מכורה לתוכניות ריאליטי מחו"ל ברובן, בעיקר הטראש האמיתי (בעיקר דברים שקורעים אותי מצחוק, כמו "החיים הפשוטים" עם פריס הילטון וניקול ריצ'י, וכ'ו).. אני רואה גיא פינס, מה אני לא רואה, אני קוראת מגזינים של טראש ומתה על רכילות.. אבל לא יודעת, בארץ, זה כל כך סתם אני שונאת רכילות של הארץ, אני גרה במרכז ת"א, איפה שכל ה"מפורסמים" גרים.. אני רואה אותם יום יום.. אני מכירה הרבה מהם, זה לא מעניין.. הם לא באמת מפורסמים הכל פה לא באמת אין פה כסף אמיתי בכל התעשייה הזאת, וכל הטראש הזה, ברגע שהוא מישראל- לא מעניין.. מצחיק אותי שיש מעריצים לאנשים האלה, אנשים שלא עשו כלום, ואפילו לא חיים ביוקרה או משהו, לא שונים בשום צורה ודרך מהאנשים שמעריצים אותם.. אז אני קצת בזה לתעשייה הישראלית, בעיקר לתעשיית ה"טראש" הישראלית... כשאמרו שעומד לצאת "הישרדות" הישראלית, צחקתי, ואמרתי שאני בחיים בחיים לא אצפה בזה. למה? כי אני יודעת איך זה הולך להיות. ישראל זה חאפריות. ידעתי מראש כבר שזה לא יהיה קרוב אפילו לז'אנר האמיתי והגדול מהחיים, ולמה לי לבזבז על זה שניה? לא טעיתי. ובאמת, לא צפיתי אפילו בפרק אחד של הישרדות.. ואני לא אגיד שזה לא היה קשה, אני הייתי אולי היחידה. זה היה בכל מקום. בטלוויזיה, בעיתונים, כולם דיברו על זה, ברחוב, בין חברים, בטלפון, באינטרנט.. זה פשוט הציף את המדינה הזאת.. לא משנה לאן ניסיתי לברוח- זה היה שם.. אבל לא וויתרתי! ואני גאה בעצמי היום, כשאני מכורה לאח הגדול, הרבה אנשים צוחקים עליי, שכאילו, כולי "אידאלים", ואז פתאום הכל נעלם.. פוף... חח אבל מה קשור, אני לא אמרתי לרגע שאני נגד ריאליטי או משהו כזה.. אני פשוט חושבת שאין סיכוי שבתקציב של מדינה כמו ישראל- אפשר יהיה לעשות משהו ששווה את הז'אנר של הישרדות, או של הרבה דברים אחרים- for that matter.. כשהתחילו הפרסומים הראשונים לגבי האח הגדול, הסתקרנתי. ידעתי מה זה, וכשהתחילו השידורים של הערוץ "אקסטרה הוט", אם אני לא טועה, הם היו משדרים את "האח הגדול- בריטניה", והייתי צופה מדי פעם.. אבל לא ממש הבנתי עדיין, ולא היה לי משנה.. ידעתי במאה אחוז שאני עומדת לצפות בתוכנית הזאת ידעתי שבישראל זה דווקא כן יכול לעניין כי זה משהו שאפשר להתאים לארץ שלנו, לקהל שלנו... לבידור שלנו זה לא כמו הישרדות, שאפשר רק להרוס, ולטעמי גם הרסו.. זה כמה אנשים בתוך בית.. כמה אפשר להרוס כזה דבר? והאמת? הם אפילו הפתיעו אותי! הפציצו... כשזה התחיל, לעומת זאת, השתגעתי. זה ממש שיעמם אותי, זה היה ארוך והרגשתי שזו מין "מחוייבות"... לא עבר הרבה זמן ונדבקתי. הייתי בטוחה שאני חולת הנפש היחידה שכל היום על ערוץ 20, שמטורפת יום אחד אני אצל הספרית שלי וקולטת שלכולם יש פייבוריטים הייתי בשוק לאט לאט גם אמא שלי נכנסה לזה הכנסתי אפילו את החבר שלי, שהיה נגד לחלוטין- לעניין זה לא יאומן פתאום התחלתי לראות את ההודעות האישיות במסנג'ר של אנשים ואת הסטטוסים בפייסבוק משתנים לפי מה שיש בפרקים... בעד, נגד כל מיני אנשים הייתי בשוק מגודל העניין! אז כן, אני מכורה אבל מה, בזמן האחרון קלטתי שאני מעדיפה לשבת ולצפות בדיווח היומי באתר קשת במקום לצפות כל הזמן, ורק כשממש אין מה לראות בטלוויזיה- אני פותחת ערוץ 20.. אבל נדיר שמעניין שם. בדיווח היומי הם שמים את מה שמעניין, ואז אני יכולה גם להריץ למה שמעניין אותי יותר ופחות וככה אני גם לא מרגישה ש"פיספסתי" משהו באמת מעניין וכמובן שאני אף פעם לא מפסידה את התוכניות של ראשון ושלישי בלייב... לא קובעת תוכניות, אפילו מבטלת דברים, לא משנה מה, אני אהיה בבית בשעה תשע בראשון ובשלישי גם אם זה אומר שאני אוציא את הכלב שלי מאוחר יותר והוא יתאפק קצת יותר

כיום אני לא מקדישה לצפייה כל כך הרבה זמן כמו פעם, אז אני גאה בעצמי קצת התגברתי על ההתמכרות

אני לבד בזה מהבחינה שאמא שלי לא תמיד שם לראות, אבל יש למי לספר לפחות.. חבר שלי עד היום קצת צוחק עליי שאני רואה את זה.. ("משועממת!!!") שתי האחיות שלי לגמרי בזות לכל העניין ושאר החברים "לא מבינים על מה כל המהומה" אבל אני אומרת להם שלא ידאגו, זה כבר יותר גדול מהישרדות וכמו שאני יודעת היום, מבלי לצפות בחלקיק פרק של הישרדות בדיוק מי אלה כל ה"סטארים" של התוכנית, ושנועם דיבר עם עז שחורה באי המתים כי הוא השתגע משיעמום ועוד ועוד הם ידעו פי אלף יותר כבר, כי זה השתלט על העולם פי אלף יותר מהישרדות אני גאה שאני מכורה לזה, דווקא

מצטערת על החפירה];

 

[חזיזו מטורף]

פשש איזה חפירה (מיותר לציין שלא קראתי נכון?)

 

[Come Alive]

פששש איזה יעילות (מיותר לציין שאתה אדיוט?)

כתבתי סליחה על החפירה ומאמי אין צורך בקנאה גם אתה תדע לכתוב יום אחד