נפסלה צוואה של קרובי הנפטר בטענה של ניצול מצבו הנפשי.

נפסלה צוואה של קרובי הנפטר בטענה של ניצול מצבו הנפשי.

השופט אלון גביזון פסק באחרונה שקרובי משפחתו של המנוח ניצלו את חולשתו כדי להשפיע עליו לערוך צוואה לטובתם. במקביל נקבע שיש לקיים צוואה מוקדמת שערך האיש לטובת בת זוגו לשעבר.


במאי 2015 נפטר אדם כבן 70 לאחר מאבק במחלת הסרטן והותיר אחריו ילדים שאיתם לא היה בקשר.
חודשיים לפני מותו חתם האיש על צוואה בפני נוטריון בה הותיר את רכושו לארבע אחיותיו ולבן אחיו. בספטמבר 2015 ביקשה אחותו של המנוח צו לקיום הצוואה.

בת זוגו לשעבר של האיש, שגרה עמו בין השנים 1995-2010, הגישה התנגדות לצוואה ודרשה לקיים צוואה מוקדמת יותר עליה חתם בנובמבר 2001. במסגרת הצוואה המוקדמת הסכימו בני הזוג להוריש זה לזה את רכושם.

לטענת בת הזוג יש בצוואה המאוחרת פגמים המצדיקים את ביטולה. היא הצביעה על חוסר התאמה בין תאריך החתימה של המנוח לבין התאריך בו אישר הנוטריון את הצוואה וכן על נוכחות ומעורבות האחיין בתהליך עריכתה.
לדבריה, הצוואה המאוחרת אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח והזוכים על פיה, האחיות והאחיין, ניצלו את מצבו הרפואי הירוד כדי להשפיע עליו להוריש להם את רכושו.

האחות טענה מנגד שהצוואה המאוחרת משקפת את רצונו של אחיה והיא גם הגיונית. האחות הסבירה שכל זמן שבני הזוג חיו יחד היה היגיון בצוואה המוקדמת אך משנפרדו החליט המנוח לשנות את צוואתו ולהותיר את רכושו לקרובי משפחתו.
האחות הוסיפה שהעובדה שהאחיין היה נוכח במועד עריכת הצוואה המאוחרת אינה פוסלת את הצוואה כולה וככל שיש פגמים צורניים בצוואה הם ניתנים לתיקון ואינם פוגעים בתקפותה.

אך סגן נשיאת בית המשפט למשפחה בבאר שבע, השופט אלון גביזון, קיבל את התנגדות בת הזוג ופסל את הצוואה המאוחרת.

השופט ציין שאמנם הפגמים הצורניים בצוואה היו ניתנים עקרונית לתיקון אך האחות לא הסבירה אותם ולא הוכיחה שחוסר ההתאמה בתאריכים נבע מטעות הקלדה במשרד הנוטריון.
בנוסף לדבריו, נמצאו סתירות בעדויות מטעם האחות. כך למשל, הנוטריון העיד שבמעמד עריכת הצוואה בני משפחתו של המנוח לא היו נוכחים ומנגד, האחיין הזוכה על פי הצוואה ציין שהוא היה נוכח לכל אורך התהליך.

זאת ועוד, מחומר הראיות עלה שהנהנים על פי הצוואה האחרונה היו מעורבים בעריכתה בכל שלביה וכי בני המשפחה ביקשו במפורש מהמנוח לשנות את צוואתו ולערוך "חלוקה צודקת יותר". האחיין אף הסיע את המנוח למשרד הנוטריון ובחזרה.
כמו כן, הוכח שתהליך עריכת הצוואה היה מהיר מאוד, כעשרים דקות, וברור שבפרק זמן זה הנוטריון לא יכול היה להתרשם מרצונו האמיתי של המנוח.
השופט הוסיף כי גורמים אלה בשילוב מצבו הרפואי הירוד של המנוח בתקופה בה נערכה הצוואה, מקימים חשש כי חולשתו הגופנית נוצלה לצורך עריכת הצוואה המאוחרת מתוך השפעה בלתי הוגנת של בני המשפחה.

ספק נוסף העלה השופט ביחס לשאלה האם המנוח הבין את הצוואה המאוחרת שכן האיש לא שלט בשפה העברית ולא ברור אם הצוואה תורגמה לו לרוסית בטרם חתם עליה.

בנסיבות אלה דחה השופט את בקשת האחות לקיים את הצוואה המאוחרת והורה לקיים את הצוואה המוקדמת לטובת בת הזוג.
האחות חויבה בהוצאות של 15,000 שקל.

פסה"ד במלואו - https://www.psakdin.co.il/Court/פס-...צוואה,-מעורבות-בעריכתה-והשפעה-בל#.WYsnvRXysdU
 
מתי תפצה הועדה המקומית [רחובות] בגין פגיעת ערך ?

עמ"ן 27560-05-15 ,בית משפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד - 30/07/2017


הוועדה המקומית חויבה לשלם לשלושה בעלי דירות שתכנית בינוי בעיר פגעה בערך דירותיהם סכום של 83 אלף שקל, וזאת חרף התנגדותה וניסיונותיה להתיש אותם.

בית המשפט לעניינים מנהליים בלוד דחה באחרונה ערעור שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רחובות על החלטת הוועדה המחוזית, במסגרתה חויבה לפצות בעלי דירות על הפגיעה בערך דירותיהם. השופט ד"ר שמואל בורנשטין לא מצא סיבה המצדיקה את התערבותו בהחלטה.

בשנת 2004 אושרה תוכנית לבנייה בעיר רחובות בהתאם לתוכנית בניין עיר משנת 1977. 9 שנים לאחר מכן, שלושה בעלי דירות הנמצאות בסמוך לקרקע עליה יושמה התכנית, פנו לוועדה המקומית בדרישה לפצות אותם בגין הנזקים שנגרמו לדירותיהם בעקבות התכנית, אולם בקשתם נדחתה.

בעלי הדירות לא ויתרו וערערו לוועדה המחוזית שהפכה את ההחלטה לאחר שקבעה כי התכנית לא תואמת את התפיסה התכנונית המודרנית, והמבנים במסגרתה חורגים בגובהם ביחס לסביבה, באופן שמוריד את ערך הדירות.
בנוסף, נקבע כי בעלי הדירות לא היו יכולים לצפות את ירידת הערך בזמן רכישת הדירות, ובסופו של יום הוועדה המקומית חויבה לשלם להם סכום כולל של 83 אלף שקל, בהתאם לחוות דעת שמאית שמונתה בהליך.

הוועדה המקומית ערערה על ההחלטה בבית המשפט, בטענה שהיא שגויה מאחר שהתכנית כלל לא גובלת עם הדירות שמפריד בינן לבין שטחה כביש ראשי. עוד נטען כי בעלי הדירות לא זכאים לקבל פיצוי משום שהתכנית הייתה קיימת הרבה לפני שרכשו את הדירות, ולכן היה עליהם לצפות את האפשרות שערכן יירד.
הוועדה הוסיפה כי התכנית שאושרה מגשימה תכנית עירונית ולשיטתה, עצם הערכת הפגיעה בערך הדירות בפחות מ-4% מעידה על זניחות הפגיעה בבעלי הדירות, וכרשות ציבורית היא שמה לנגד עיניה את האינטרסים של כלל הציבור בעיר, ולא רק את אלה של בעלי הדירות.

מנגד, בעלי הדירות טענו כי הוועדה המקומית שמה לה למטרה להתיש אותם ומתנהלת בחוסר תום לב בכך שהיא ממשיכה לגרור אותם להליכים נוספים במקום ליישם את ההחלטה שהתקבלה. כמו כן, נטען כי מלוא טענות הוועדה נידונו כבר במסגרת הערר ולא נפל פגם בהחלטה שניתנה.

השופט בורנשטין הסביר כי בית המשפט נוטה להתערב בהחלטות רשותיות במקרים חריגים בהם נפל פגם מהותי, והצביע על כך שכלל הטענות שהועלו במסגרת הערר קיבלו התייחסות ראויה של הוועדה המחוזית אשר אף הגדילה לעשות ומינתה שמאית לצורך קבלת החלטה מושכלת בעניין.

בהמשך, השופט דחה את טענת הוועדה המקומית לפיה בעלי הדירות היו צריכים לצפות את הנזק שנגרם להם, וקבע כי אמנם הדירות נרכשו בזמן שהייתה תכנית כללית, אך היקף הבנייה בפועל אושר רק לאחר מכן.

בנוסף, השופט קבע כי לאורך כל הדרך הוועדה המקומית האריכה את ההליכים שלא לצורך ובכך הוסיפה לפגוע בבעלי הדירות.
בסופו של עניין, השופט בורנשטין דחה את הערעור לאחר שקבע כי החלטת הוועדה המחוזית ראויה וסבירה, כך שהפיצוי שנפסק לבעלי הדירות נותר על כנו.
לא נפסקו הוצאות.
 
תכנית אדריכלית יצירתית מוגנת בזכויות יוצרים-כך קבע ביהמ"ש.

העתיקו תוכניות בנייה – ויפצו את האדריכלים.
חברת אדריכלות שתבעה בעל קרקע על הפרת זכויות יוצרים בתכניות בנייה שהכינה זכתה בפיצוי לאחר שנקבע כי נוכח המצב התכנוני הסבוך בשטח מדובר ביצירות מקוריות שדרשו יצירתיות והשקעה

עו"ד שחר ולנר [כלכליסט]

בית משפט השלום בפתח תקווה קיבל בחלקה תביעה שהגישה חברת האדריכלות "א.מ. מזרחי" בטענה שבעל קרקע שהכינה עבורו תכניות בנייה העתיק אותן יחד עם אדריכל אחר והפר את זכויות היוצרים שלה. החברה זכתה בפיצוי של כ-32 אלף שקל.

בספטמבר 2014 נחתם הסכם בין חברת האדריכלות לבין בעל קרקע בפתח תקווה, במסגרתו התחייבה להגיש לוועדה המקומית בקשה להיתר בנייה בצירוף תכניות שמטרתן להסדיר את המצב התכנוני במתחם שעליו מספר מבנים. בהסכם נקבע כי החברה תקבל מקדמה של 25 אלף שקל לצורך הכנת הבקשה, 100 אלף שקל נוספים ישולמו לה עם קבלת ההחלטה בבקשה ועוד 25 אלף שקל לאחר קבלת ההיתר בפועל.

ביולי 2015 "פיטר" בעל הקרקע את החברה ושכר אדריכל חדש. נוכח הפסקת ההתקשרות, החברה פנתה לוועדה על מנת שתסיר את הבקשה שהגישה. חודשיים לאחר מכן, החברה גילתה כי הוגשה לוועדה בקשה חדשה עם שרטוטים דומים מאוד לאלה שהכינה.

בתביעה שהגישה נגד בעל הקרקע והאדריכל החדש בסמוך לגילוי המרעיש היא טענה כי הם העתיקו שתיים מהתוכניות שהכינה ללא רשותה. החברה טענה כי היא השקיעה עבודה רבה בהכנת התכניות וערכה פגישות עם גורמים ברשויות התכנון לצורך קידום הבקשה. לטענתה, היא פוטרה בסמוך לקביעת הדיון בבקשה, לאחר שהחלק העיקרי בעבודה כבר נעשה, משום שבעל הקרקע רצה להתחמק מהתשלום השני. על כן, היא ביקשה לחייב את הנתבעים לשלם לה 100 אלף שקלים – הכוללים את התשלום השני ופיצוי על הפרת זכויות יוצרים.

בתגובה, טענו הנתבעים שלא העתיקו את התכניות ובכל מקרה מדובר בסך הכל בשרטוטי המבנים במתחם שממילא אינם מוגנים בזכויות יוצרים. עוד נטען כי בהסכם נקבע מפורשות שהתשלום השני יועבר רק אחרי שהבקשה תאושר, ומאחר שהיא נדחתה – דרישת התשלום מופרכת מיסודה.

בנקודה זו השופטת אשרית רוטקופף הסכימה עם בעל הקרקע. היא קבעה שגם אם החברה השקיעה משאבים בקידום ההליך התכנוני, לא התקיים התנאי לביצוע התשלום מאחר שהוועדה לא התירה את הבנייה. עם זאת, השופטת סברה כי הנתבעים הפרו את זכויות היוצרים של החברה בתוכניות.

השופטת הסבירה כי יצירה אדריכלית תזכה להגנת זכויות יוצרים ככל שהיא מקורית, כלומר –הושקעו בה עמל ויצירתיות, והיא אינה מבוססת על יצירה אחרת.
השופטת בחנה את השרטוטים לעומק, וקבעה כי התכניות שהכינה החברה דרשו חשיבה מקורית נוכח המצב התכנוני המורכב במתחם ולפיכך עונות על דרישת המקוריות והיצירתיות וראויות להגנת זכויות יוצרים.

השופטת קבעה עוד כי היא התרשמה שיש רמת דמיון גבוהה בין התוכניות של החברה לבין אלה שהוגשו על ידי האדריכל החדש וניכר כי הוא ממש העתיק מהן חלקים שלמים. לאור ממצאים אלה השופטת קבעה כי הנתבעים צריכים לפצות את החברה על הפרת זכויותיה.

באשר לסכום הפיצוי נקבע כי הוא יעמוד על 25 אלף שקל – פחות ממה שביקשה החברה – וזאת משום שהתוכניות ממילא הוכנו לשימושו של הנתבע ובסופו של דבר הוא לא הרוויח דבר מההעתקה שכן הפתרון התכנוני שהגתה התובעת לא התקבל על ידי הוועדה.

משכך נקבע שהנתבעים ישלמו לחברה 25,000 שקלים בנוסף להוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 שקל.

פסה"ד במלואו - https://www.psakdin.co.il/Court/1386683#.WYwNZBXysdW
 
העיריות עתרו לבג"צ נגד תמ"א 38/ 3/א - והפסידו


בגץ 64/17 - מרכז השלטון המקומי בישראל נ' ממשלת ישראל (עליון; י' עמית, נ' סולברג, ד' מינץ; 08/08/17)

עתירות למתן צו על תנאי שיורה למשיבות ליתן טעם מדוע לא יבוטל תיקון 3/א לתכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה [תמ"א 38]
.
בג"ץ (מפי השופט מינץ ובהסכמת השופטים עמית וסולברג) דחה את העתירות ופסק כי:
עיקר הטענות מופנה כלפי התמ"א בכללותה והתיקונים הראשונים שנעשו בה, אלא ששתיקת העותרים עד כה מהווה הסכמה לתמ"א ותיקוניה. "החזרת הגלגל לאחור" היום הינה משימה בלתי אפשרית ומדובר ב"מעשה עשוי". העקרונות העומדים בבסיס התמ"א ותיקוניה נקבעו לפני זמן רב ותיקון 3/א אינו בא להוסיף עליהם, כי אם לכל היותר להרחיב קמעא את מימושם ולהבהיר את הפרטים הנובעים מהם. לפיכך, בענייננו קיים שיהוי סובייקטיבי ניכר. גם לפן האובייקטיבי של השיהוי משקל רב בענייננו.

העותרים לא הלינו בשעתו על התמ"א ותיקוניה, כאשר היא הפכה לחלק בלתי נפרד ממערך התכנון והבנייה הארצי והמקומי. התערבות מאוחרת בעקרונות התמ"א תגרור פגיעה משמעותית בעקרון ההסתמכות של כל הגורמים העוסקים בתכנון ובנייה בארץ. אף לא הוצבע על חשש לפגיעה חמורה בשלטון החוק.

ענייננו ביישום עקרונות תכנוניים שקבעו מומחים בתחום, תוך איזון עדין בין אינטרסים שונים. בנוסף, השינוי שנעשה במסגרת התיקון אינו קיצוני. לפיכך, אין מקום להתערב בעקרונות התכנוניים שנקבעו בתמ"א ובתיקוניה הקודמים שכבר קנו שביתה לפני זמן רב. לכל היותר ניתן לדון בשינויים משמעותיים החורגים מעקרונות התכנון שנקבעו זה מכבר, שנעשו במסגרת תיקון 3/א, אם יש כאלה.

כלל הוא כי בימ"ש אינו שם עצמו בנעלי רשויות התכנון ואינו מעמיד את שיקול דעתו שלו תחת שיקול דעתן המקצועי, והוא יעשה כן במשורה, במקרים בהם נפל פגם בהחלטה התכנונית מן הסוג המקים עילה להתערבות במעשה המינהלי. לכן שאלה היא האם נפל בהחלטת המשיבות לקידום תיקון 3/א פגם שיש בו כדי להביא להתערבות שיפוטית בהחלטתן.

לא נמצא כי החלטת המשיבות בטלה בשל חריגה קיצונית ממתחם הסבירות בעקבות הקצאת הזכויות הרגרסיבית הנעשית מכוחה, הפוגעת בזכות לשוויון על רקע סוציו-אקונומי. תיקון 3/א אינו משנה בצורה דרמטית את המצב הקיים בטרם התיקון ואף בהיבטים מסוימים מצמצם את הפגיעה שיכולה הייתה להתרחש בטרם התיקון. לפיכך אין מקום להצהיר שקיים אמצעי שפגיעתו פחותה; הטענה לפיה חורג התיקון ממתחם הסבירות משלא נלקחו במסגרתו שיקולים סביבתיים רלוונטיים, הטענה לפיה התיקון לא עבר הליך תקין של שיתוף הציבור והטענה לפיה החלטת המשיבות ניתנה בהיעדר תשתית עובדתית לבחינת התיקון, נדחו כולן. החלטת המועצה התבססה על שיקולים תכנונים מקצועיים ולא נפלו פגמים פרוצדורליים בהליך קבלת תיקון 3/א.

אשר לטענה בדבר מתן הפטור מהיטל השבחה הנובעת מתוספת הזכויות הניתנת מכוח התמ"א, משנתן המחוקק דעתו לסוגיה שבבסיסה קביעת מדיניות פיסקאלית, אין בימ"ש ממיר את שיקוליו בשיקול דעתו שלו;
בנוסף, לא הוכחה פגיעה בזכות חוקתית מוגנת, המצדיקה התערבות בחקיקה ראשית;
בתיקון 115 לחוק קיימת התייחסות לתוספת הזכויות המוענקת במסגרת תיקון 3/א, ובכך מאשרר המחוקק תיקון זה; גם אם לתכלית המקורית של התמ"א נוספה תכלית של התחדשות עירונית, תחילתו, ככל שקיים, אינה אך בתיקון 3/א; הטענה באשר לשימוש אסור בזכויות בנייה כבמשאב כלכלי, נדחתה. הענקת זכויות הבנייה הנעשית מכוח התמ"א מבוססת על שיקולים תכנוניים רלוונטיים ומוצדקים ונועדה לתמרץ את בעלי המקרקעין ליישום התמ"א.

הטענה כי הסדרת מתן ההיתרים מכוח התמ"א נעשתה בחוסר סמכות, שכן מדובר בתכנית המחייבת התעמקות בפרטים תכנוניים ולכן אינה מתאימה להסדרה באמצעות תכנית מתאר ארצית, נדחתה.
תמ"א 38 הינה תכנית מתאר ארצית מפורטת, המשנה את נפח הבנייה ואת משטר הבנייה לפי תכניות תקפות, ומתאים שהוראות התמ"א תיקבענה באמצעות תכנון מסדיר כולל, שכן לצורך מימושן נדרשת ראייה מערכתית כוללת. אין מניעה לכלול במסגרת תכנית מתאר ארצית הוראות שניתן לכלול בתכנית מפורטת.

התמ"א עומדת בדרישות התכנון המפורט ולא נפל בה פגם המצדיק התערבות. שכבת התכנון המפורט הינה תנאי להוצאת היתרי בנייה. סעיפי התמ"א מתייחסים לתכניות המפורטות הקיימות, תוך שימור הזיקה לתכנית המפורטת החלה כיום; התמ"א מעניקה שיקול דעת רחב לוועדות המקומיות והתיקון אף הרחיב שיקול דעת זה. שיקול הדעת המוענק לוועדה המקומית, במסגרתו עליה לפעול כרשות תכנון, מוענק כדין ואין מדובר בהאצלה אסורה של סמכות המועצה; אין ליתן סעד לפיו לא ניתן יהיה להאריך את תוקפה של התמ"א פעם נוספת. אין מקום להגביל מראש את שיקול דעת המשיבות. על כל תיקון לתמ"א להיבחן לגופו ואין מקום לקביעה כוללנית לפסילת כל תיקון עתידי בשלב הנוכחי.
 
למעלה