נפרדתי מבן הזוג לאחר ששיקר ובגד באמוני

[dubizemer]

נפרדתי מבן הזוג לאחר ששיקר ובגד באמוני

שלום לכולם
אני ובנזוגי היינו יחד שנתיים באמצע שנות ה30 לחיינו. לא גרים יחד.
בנזוגי היה בקשר ארוך מאוד ממנו יצא לפני כ4 שנים ומאז השתלב בקבוצות של פו"פ (שבאחת מהן גם הכרנו). הוא הכיר הרבה אנשים חדשים וביניהם גם לא מעט בנות שהפכו לידידות כהגדרתו.אף אחת מהידידות של בנזוגי לא היוותה איום מכיוון שאת רובן אני מכירה וגם מחבבת, פרט לאחת מהן שאיתה הוא מנהל קשר קרוב בוואטסאפ , ברמה של התכתבויות יום יומיות ואינטנסיביות. כשהתחלנו לצאת שאלתי אותו מה טיב היחסים ביניהם כיוון שנראה לי מוזר ולא ברור מה בדיוק קורה שם. הוא טען שלא היה ביניהם כלום והם רק ידידים טובים. האמנתי לו ולא שאלתי שוב למרות שהם עדיין מתכתבים המון.
לאחר כשנה וקצת של זוגיות, פתחתי את הנושא בפניו וציינתי שעם כל הפירגון לחברויות שיצר טרם זמני, הקשר ביניהם עובר כל גבול של טעם טוב. היא הייתה מתקשרת אליו בסופשים, לילות, באמצע היום ולפעמים באמצע הלילה. הוא אמר שמבין ויציב לה גבולות. מאז (זה היה לפני כ9 חודשים) באמת הרגשתי פחות נוכחות שלה בקשר בינינו אבל דמותה תמיד ריחפה ברקע.
לפני כחודש בן זוגי ציין שעליו לנסוע לחו"ל במסגרת עבודתו (איש הייטק), לפגישות בנות יומיים, וציין שרוצה לנסוע כמה ימים לפני ע"מ לטייל קצת בעיר אליה נוסע. הצעתי לו שאצטרף אליו שכן המחירים זולים מאוד אך הוא ציין שחבל על הכסף כי אין מה לעשות שם באמצע החורף ושאנחנו כבר ניסע יחדיו בפסח למקום שווה יותר כהגדרתוץ. ההסבר נשמע הגיוני ועזבתי את העניין
לפני מס' ימים גיליתי במקרה לגמרי, מייל ששלחה לו הגברת הידידה, ובו לא פחות ולא יותר.. פרטי כרטיס טיסה ליעד של בן זוגי באותם התאריכים בהם הוא נוסע!
כאשר עימתתי אותו עם המידע הזה, הבחור התעקש במשך יום שלם שהיא לא נוסעת איתו ושאני סתם פראנואידית. רק בערב של אותו היום הנורא (אשר מאז זכה לכינוי "השבת השחורה") לאחר שלחצתי אותו חזק חזק לקיר (מה שלא עשיתי במשך כל השנתיים שהיינו יחד ואולי חבל שכך), הודה ש"היא הזמינה כרטיס טיסה על דעת עצמה והיינו אמורים רק לטוס יחד באותה הטיסה", שהתפתח ל"חשבנו גם לטייל יחד כמה שעות" שהתפתח ל"חשבנו לטייל יחד יומיים" ולגראנד פינאלה - "ולישון יחד באותו בית המלון, באותו החדר.. אבל במיטות נפרדות"
לאחר הגילוי המזעזע (מבחינתי) ארזתי את חפציו ודרשתי ממנו לעזוב את דירתנו.
הבחור התחיל לבכות וביקש שנישאר יחד ובחוצפתו עוד ניסה לגלגל את האשמה עליי!!! אם הייתי מקבלת את הקשר ביניהם הוא לא היה צריך להסתיר ממני שרוצה לפגוש אותה ולכן המסכן "נאלץ" לתפור את הטיסה הזו לחו"ל כדי שיהיה לו זמן איכות איתה...
מיותר לציין שמאז אותו הערב לאחר שעף מהבית, לא דיברתי איתו ואת הדברים שלו שנשארו שלחתי אליו באמצעות חבר
הבחור לא ניסה ליצור קשר, לא טלפון, לא הודעה (חוץ מאחת מסכנה יום למחרת בה שאל אם אני יכולה לדבר ונענה בשלילה)
אני פגועה, כואבת, המומה עדיין ומרגישה כאילו חטפתי סטירה מצלצלת בפנים
מציינת שלאורך כל התקופה שלנו יחד, הוא קיבל ממני הכל, כולל סקס בתדירות גבוהה, חום, אהבה, הכלה של מצב משפחתי מורכב מאוד, בקיצור נתתי את כל כולי וחטפתי (סליחה על הביטוי) חרא לפנים
כרגע אני נלחמת ברצון להפיץ את הסיפור בחוג מכרינו על מנת שיתרחקו ממנו וממנה.
אשמח לשמוע מאנשים שחוו דברים דומים איך מתמודדים, איך משקמים את הביטחון והדימוי שנסדקו קשות ואיך חוזרים להאמין באהבה.
תודה .

 

[מיתר פורט על אהבה]

משתתף בצערך על הגילוי

אבל עדיף היה לגלות את זה עכשיו ולא להכנס למחויבות עם משפחה וילדים.
אני גם מנהל קשרים עם ידידה טובה בידיעת אשתי, לפעמים יוצאים לבד לסרט או פאב אבל מעולם לא היה ביני לבינה שום קשר רומנטי, כך שחשוב שתדעי שידידות לאו דווקא נידונה להידרדר לסיטואציה רומנטית, לבטח שאני לא מדבר איתה על בסיס יומיומי ובלילות.
ידידות נורמלית יכולה לכלול פגישה פעם בכמה שבועות ומידי פעם שיחת טלפון או צ'אט בפייסבוק. לא קשר באובססיה.
ציינת שלמרות שהוא קיבל ממך הכל כולל סקס בתדירות גבוהה , חטפת חרא לפנים, אבל כדאי שתדעי שיש אנשים שבאופי שלהם לא נאמנים גם אם טוב להם בבית.
זה כמו התמכרות לאנדופינים. ריגושים של ההתחלה.
יש אנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך וחייבים אישורים שאוהבים ורוצים אותם.
כאלה לא תצליחי לרצות אף פעם.
ויש אנשים שיבגדו רק אם לא טוב להם בבית והם נדחקו לפינה. (אשה קרה, יחסים המשותתים רק על גידול ילדים וכ) - שזה לא המקרה.

חשוב שתדעי שזה לא קרה בגללך, אלא בגללו.
אל תפסיקי להאמין בגברים ואנשים בכלל בגלל קשר אחד שסרח.
יש הרבה גברים שהיו מעריכים את ההשקעה שלך והיו מחזירים לך אהבה בגדול.

שאלה: האם בכל התקופה הזו, הרגשת מצידו שהוא כולו איתך?
האם היו סימנים מקדימים ? האם התלבש שונה, התחיל להשקיע בעצמו יותר, דיאטה, פחות התעניין במה שקורה בבית?

ודבר אחרון. בקשר לנקמנות. אני חושב שזו טעות לעשות מה שאת מתכננת.
השיימינג הזה יגרום לך גם נזק. זו אנרגיה מיותרת.
טפלי בעצמך ועזבי אותו לנפשו. זה הוא שצריך לחיות עם עצמו.
הוא בטוח יעשה את אותו הדבר לבת הזוג הבאה שלו.

בהצלחה

 

[סתםמשתמש123]

אתם ביחד כבר למעלה משנה, גרים ביחד

ולא הרגשת שהוא לא איתך ב-100 אחוז?
לדעתי, סתם מקרה של גבר זבל שלא באמת אהב אותך
&nbsp
אני לרגע לא מאשים אותך, אבל יכול להיות שהייתה לך הרגשה ובחרת להתעלם ממנה?
יכול להיות שעקב גילך והרצון במיסוד ומשפחה, היית מוכנה להעלים עין למרות שהרגיש לך שמשהו לא בסדר?
&nbsp
מגיע לך משהו שיאהב אותך באמת, קשה לי להאמין שהגבר הזה באמת אהב אותך במיוחד לאור העובדה שלא יצר איתך קשר למעט הודעה מסכנה
&nbsp
את יכולה להתנחם באמת שלא בזבזת יותר מדי זמן, את עדיין צעירה וגם אין ילדים ברקע שזה הרבה יותר קשה.
&nbsp
פשוט תמשיכי הלאה, אל תשליכי מקרה של גבר אחד על שאר הגברים.
בהצלחה
&nbsp

 

[חייבתלהגיב]

הם יחד שנתיים ול-א גרים יחד.

 

[newron26]

דעתי הכנה

אם הוא רצה "כדי שיהיה לו זמן איכות איתה..." זה ממש סטירה בפנים.
זה לא פחד ממחויבות , וזה לא קשור לסקס, זה בחור שלא סגור על עצמו בכלל, ולא היה מספיק כנה איתך לומר לך שהוא לא מעוניין, וכמה חבל.
את צריכה לנתק קשר ולא לחזור אפילו אם הוא מתחנן.
&nbsp
אבל מה שחשוב לי לומר זה - בבקשה ממך,צרי קשר חדש, כנסי למערכת יחסים , לא להישאר לבד ולא לתת לו את העונג הזה של נקמה או התיחסות.
ממרומי גילי אני יכול לומר שאני מכיר כמה בחורות שחיכו עם נר דולק בחושך, רק שיחזור, והתרכזו בו כל הזמן, כל כך מיותר , וביזבזו שנים מהחיים שלהם בשבילו.
&nbsp
תעברי הלאה וכמה שיותר מהר, בשבילך !

 

[זה מה יש10]

אויש, הרגע הזה שמגלים....

ההרגשה שאת פשוט נשאבת לתוך חור שחור..... זו הרגשה פיזית ממש. וזה מזעזע.
ליבי איתך....
את מה שאת צריכה לעשות, כבר עשית.. העפת אותו לקיבינימאט. מעשה כזה, עוד לפני נישואין, עוד לפני שעול החיים והילדים רובץ עליכם הוא כתובת מאוד ברורה על הקיר, וזה בטח לא גבר שאת רוצה להקים איתו משפחה.

אז מה עושים ביום שאחרי?
איך משקמים את הביטחון והאמון באהבה?
רק פתרון אחד- אהבה חדשה. וכמה שיותר מהר.
תחזקי "לשוק" , ותמצאי מישהו שידע להעריך אותך.

שולחת לך חיבוק ענק, את בחלק הכי מגעיל עכשיו.
אבל יהיה בסדר. חייב להיות.
את נשמעת בחורה שווה ועם ביצים. בטוחה שתמצאי משהו טוב יותר

 

[מריוס זכריה]

האמת היא שאמרו לך את זה כאן די במפורש כבר לפני שנה פלוס

(הנה זה, לטובת מי משרוצה לקרוא את השירשור ההוא, שמתחיל באותן מלים ממש)

הנה מה שאני כתבתי אז:


אני כמובן לא יודע אם יש סיבה לחשש או לא.
יכול להיות שאת פרנואידית וקנאית וחסרת ביטחון (אני סתם מקצין - לא נשמע לי שאת כזו)
או יכול להיות שמשהו שם אשקרה לא כמו שצריך.

יש לי עצה פשוטה, חדה אבל קצת ברוטלית:
את באה לבחור ואומרת לו: אתה יודע שמפריע לי הקשר שלך עם X.
אני חושדת שמשהו שם לא לגמרי כשר.
אני רוצה עכשיו לקרוא את הווטסאפ שלכם.

הוא יגיד לך מה, לא יכול להיות, אין דבר כזה, לא יעלה על הדעת וכולי - את אומרת לו: יקירי, זה התנאי שלי. אם אין שם שום דבר חשוד, אני יורדת מהעניין ומפרגנת לך את הקשר הזה לנצח. אתה אומר שאין שם שום דבר פסול, אז מה הבעיה?

או הוא מושיט לך את הטלפון, בלי להתבלבל, את אפילו לא קוראת הודעה אחת. את מחזירה לו את הטלפון, ואומרת לו "סבבה, הוכחת לי שהכל כשר".

אם הוא מסרב, ולא משנה מאיזו סיבה, אני הייתי נפרד ממנו באותו רגע, ומאחל לו הצלחה בהמשך דרכו הרומנטית.

אני לא נוטה בדרך כלל לתת עצות מניפולטיביות, ועוד כאלה עם טעם של אולטימטום. אבל זה נראה לי מקרה מיוחד, של לחיות עם ספק מכרסם זמן בלתי ידוע, כששניה של יושר ואמינות מצידו יכולה לפתור את הכל.

---
אז חשוב לומר: לא פתאום בגדו בך ומעלו באמון. אלא את עצמך עצמת את עיניך בכוונה.
זה מה שאת צריכה ללמוד מהסיפור: שאסור לעצום עיניים כשהדבר ברור, גם אם הוא קשה וכואב.

אי אפשר "להחזיר אמון באהבה", כי הבעיה היא לא באהבה, אלא בך.
זה כמו ש - סליחה על הדימוי - אדם ינהג באיילון בעיניים עצומות, יתנגש, ואחר כך ישאל "איך מחזירים אמון בכביש". הכביש הוא לא הבעייה. הבעייה היא הנהג שלא רצה להסתכל ולראות את התנועה.

גם אין טעם שהוא ישאל אנשים אחרים בבית לווינשטיין, שהתרסקו כמוהו, איך הם מתגברים. הם בגבס, בדיוק כמוך. יש אולי איזו אחוות מסכנים בבית לווינשטיין, אבל משהו חשוב ללמוד שם - אין.

הפואנטה היא להרפא מהשברים (וזה לוקח זמן), ואחר כך ללמוד את הלקח לפעם הבאה.

כן, יש פה מכה קשה מאוד לאגו. גם אכלת אותה קשות, וגם אומרים לך שאת אשמה. העניין הוא שאני יכול להיות מאוד נחמד ו"טיפולי" אליך, ולזמר לך זמירות מנחמות שירגיעו את הפצע. אבל האם זה ישרת אותך? לא, כי אז תתפתי מאוד להמשיך באותה דרך. הרי לא לחינם הגעת לאן שהגעת. בוודאי היו סיבות עמוקות לכך. לכן אני מוותר על התתיפיפות, ואומר לך דברים כהווייתם (לעניות דעתי, כמובן). נראה לי עדיף על פני קישקושים של רגישות.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי

 

[אלי רוזנשטיין]

וואו

כבר אז הוא רצה לנסוע לישון אצל הידידה בסופ"ש...

מדהים עד כמה אנשים עוצמים עיניים ומסרבים לראות מה שמונח לפניהם..

 

[אלי רוזנשטיין]

מה שצורם לי פה

זה הנרטיב שלך שבעצם נותן לגיטימציה לקשרים די הדוקים בין גבר לאשה מחוץ למערכת היחסים, והאמת לא כל כך ברור איפה עובר הגבול שלך. עד שהם ממש עושים סקס ביחד? כשישנים באותו חדר? וכל הקשר האינטימי עד אז מקובל עליך?

כל פעם שאת מדברת על הידידות שלו את רואה צורך לאזן את זה ולהזכיר שגם לך יש ידידים קרובים, ועוד שנראה לך לא נכון לסיים קשרים כאלה שהתחילו לפני שנפגשתם - את מכשירה את המודל הזה ברמה מסוימת.

אבל הקשרים האלה הם לא עם נשים שגדל אתן בבית הספר או משהו כזה. אם הבנתי נכון רובם ככולם נוצרו במפגשי פנויים פנויות, וזה קונטקס שחותר בצורה ברורה לזוגיות ולא לידידות. להמשיך את הקשרים האלה ולקרוא להם חברויות אולי נשמע סביר אבל זה לא משנה את המסגרת - הם נוצרו בשאיפה לקשר רומנטי / אינטימי / פיזי וכל עוד את מתחזקת אותם זו תמיד אופציה ברקע - שיהפכו למשהו אחר. תשאלי את עצמך טוב טוב אם גם הידידים הקרובים שאת מחזיקה לא עשויים להפוך היום למשהו יותר מזה, ואם כן, האם באמת הם היו רק ידידים לכל אורך התקופה.

אז לדעתי כן - כשנכנסים למערכת יחסים מחייבת כל הקשרים האלה, של גישושים לקראת זוגיות נקרא לזה - צריכים בגדול להסתיים. משני הצדדים. אם באמת יש ידידות עמוקה בין גבר לאשה - אני לא שולל לגמרי - אבל אז צריך להיות פקטור ברור מאוד, סיבה ברורה למה הידידות לא תהפוך לזוגיות מחר או מחרתיים.

 

[אם כבר אז שיהיה]

לבעלי יש ידידות קרובות ותמיד הייתי בעד שיהיו לו ידידות

&nbsp
אני חושבת שזה חשוב ידידים וידידות. אני מאמינה בכל לבי שהוא לא שכב איתן. תשאל אותי אם הוא רצה לשכב איתן? אני מאמינה שכן. אני אפילו נזכרת שהוא נסע עם שתיים מהן לסדנה כלשהי והם ישנו באותה סוויטה. אבל אני לגמרי בוטחת בו שהוא לא עושה שום דבר מיני איתן והוא גם לא הסתיר ממני את הנסיעה לסדנה או את הסדרי השינה שלהם.
בכל זאת זה חשוב לי שיש עוד חברים/חברות מעבר לבן ובת הזוג אחרת נורא משעמם בחיים.
&nbsp

 

[אלי רוזנשטיין]

אוקיי

את אומרת שנורא משעמם בחיים בלי ידידים \ ידידות (כלומר ידידות לגבר וידידים לאשה), מה בעצם משעמם כל כך בלי זה? כביכול, המתח המיני שבהכרח קיים נתפס כמשהו חיובי, פלפל? אני מבין את זה, אבל את לא רואה פה איום על הזוגיות? אם את אומרת בעצמך שאת מאמינה שהוא רצה לשכב אתן, מה הסיכוי שזה יקרה או לא יקרה בפעמים הבאות שישן עם ידידה בסוויטה?

לא שאני אומר שיש בזה משהו רע בהכרח, כל עוד את מבינה ומקבלת את זה שקשרים כאלה יכולים די מהר להפוך למשהו אחר. ההפתעה מהעניין, אם וכאשר זה קורה, היא מה שנראה לי מוזר. הרי זה ברור שאם את מתחזקת קשרים שכוללים מתח מיני \ משיכה הדדית מחוץ לנישואין שלך, אפילו אם קוראים לזה ידידות, ברור שהמרחק בין זה למשהו אחר זה צעד אחד קטן?

 

[sweetdreams]

זה בכלל לא קשור, זה הכל תלוי בדינמיקה הקבוצתית

יש אנשים שלא מסתכלים על החיים בצורה מגדרית, ואין להם סיבה לפסול חצי מהאוכלוסיה על הרקע הזה.
במסגרת קבוצות החברים שלנו למשל, כרגע אנחנו בשלב שבו הרוב המוחלט כבר נמצאים בזוגיות מבוססת של לא מעט שנים. אבל אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים, ועוד לפני שזה היה המצב, היו אי אילו התעניינויות של גורמים מסויימים בגורמים אחרים. זה לא מפריע לחברות שקיימת בנינו כרגע, וגם אם היו דברים בעבר, הם לא קיימים ולא רלוונטים לקשר בינינו כיום.
אם אני אמנה למשל את שלושת זוגות החברים שקרובים אלינו ביותר, אילו שאנחנו פוגשים בתכיפות הכי גבוהה, אז הייתי אומרת שאני מיודדת יותר עם הבחורה מאחד הזוגות, ועם שני הבחורים מהזוגות האחרים. כולל שיחות ומפגשים אחד על אחד איתם. זה פשוט מדד של תחומי עניין משותפים, ולא של מגדר, מתח מיני וכדומה.

 

[אלי רוזנשטיין]

אוקיי, כשאת מתארת את זה

את משתמשת במילים "קרובים אלינו", "אנחנו פוגשים", זה קונטקסט שונה לגמרי כשזה זוגות שנפגשים עם זוגות, גם אם מדי פעם יש גם שיחות אחד על אחד. המסגרת או הדינמיקה הקבוצתית כפי שאמרת היא שונה.

מה שתואר עד כה פה זה קשרים יותר אקסלוסיביים של אחד מבני הזוג, ובמיוחד כאלה שנוצרו על רקע של חיפוש זוגיות והמשיכו לתוך העתיד. בטח אצל פותחת השרשור, אבל גם אצל "אם כבר אז שיהיה" - היא מציינת בפירוש שהיא חושבת שבעלה רוצה לשכב עם הידידות שלו. זה נכנס באותה דינמיקה קבוצתית עליה את מדברת?

 

[sweetdreams]

באותה מידה אני גם מיודדת עם גברים ממקום העבודה שלי

(כמו גם עם נשים), כולל פגישות קפה שבועיות, ובן זוגי מיודד עם נשים ממקום העבודה שלו (כמו גם עם גברים). ושם הקונטקסט הוא כבר לא של מפגש בזוגות. כמובן שבסיטואציות מסיומות, למשל נופש חברה, אז יוצא לנו להפגש גם עם בני הזוג, ואז זה מאוד כיף ונחמד.
&nbsp
ההבדל נעוץ בעיניי בשני דברים:
קודם כל הדינמיקה הקבוצתית שדיברתי עליה קודם לכן. ההתייחסות שלי לגברים הללו היא לא כאל המין השני, והם גם לא מתייחסים ככה אליי. אני מבטיחה לך שאף אחד מהם לא מתבלבל לחשוב שיש איזה עניין מיני נסתר מאחוריי הקשר בנינו. וזה מוביל אותי לנקודה השניה.
הדבר הנוסף היא האמינות והדינמיקה בין בני הזוג. כל האנשים שאני מדברת עליהם הם אנשים אמינים, ואלה מהם שנמצאים בזוגיות מרוצים ממנה ומעוניינים בה, והקשרים החברתיים שאנחנו מנהלים לא מאיימים על בני הזוג שלהם בשום צורה.

 

[מיתר פורט על אהבה]

תשמע, לא צריך ידידה על מנת לבגוד

בלי לשפוט:
מי כמוך יודע את זה למרות שאתה נגד ידידות בין גברים ונשים.
אני יכול לספר לך שאני מאז ומעולם שמרתי על קשרי ידידות עם נשים בידיעת אשתי.
כל הנשים שאני בידידות איתן , אשתי מכירה אותן.
אחת מהן היתה איתי בכיתה בתיכון ושמרנו קשר כל השנים. (אני בן 50). מידי פעם קובעים ויוצאים לארוחת צהרים, או ערב.
לפעמים גם נפגשים ברביעייה עם בנות ובני הזוג שלנו.
ידידה שנייה הכרתי בשנת 2000 במסגרת אחת העבודות שלי והפכנו חברים ממש טובים.
למרות שהיא אשה די יפה ומרשימה אנחנו שומרים על קשר של חברות נטו.
לו הייתי מכיר אותה בנסיבות אחרות, בתור בחור רווק, לא היתה לי בעיה לצאת איתה באופן רומנטי אבל אתה מבין שקשר הולך למקום מסויים וזהו. הרומנטיות לא קיימת. המסתורין נעלם ונשארת חברות אמיצה.
אנחנו קובעים לצאת מידי כמה חודשים לבד, לפעמים לסרט, לפעמים לפאב, לרכיבת אופנים בפארק, היינו אפילו בהופעת רוק יחד, רק שנינו. שנינו מתלבשים יפה ליציאה אבל נהנים יחד בתור חברים.
אשתי סומכת עלי במאה אחוז ואני לא מסתיר ממנה כלום ולא עשיתי כלום.
אני לא מדבר עם אותה חברה שיחות ליליות כל יום כפי שציינה פה פותחת השרשור, אנחנו יכולים לא לדבר חודש, או מקסימום לכתוב משפט בוואטאפ / פייסבוק וכאשר ניפגש נרגיש כאילו דיברנו רק אתמול.
לדעתי האישית, החשיבה שאי אפשר לנהל קשר עם מישהו מהמין השני בלי שתהיה זליגה רומנטית היא פרימיטיבית.

 

[אלי רוזנשטיין]

לא השתכנעתי, אבל שוב להבהיר מה בעצם אני טוען

אני לא אומר שאי אפשר לנהל קשרי ידידות ללא זליגה רומנטית.
שים לב שכבר בתגובה שלי למעלה אמרתי שאפשר, אם יש פקטור ברור שעוצר זליגה כזאת.
פקטור כזה יכול להיות חברות מבוססת של שנים מגיל צעיר ואז המסגרת מוגדרת בצורה ברורה מאוד.
פקטור אחר יכול להיות חוסר משיכה של אחד או שני הצדדים.
פקטור אחר יכול להיות שרוב הפגישות נעשו במסגרת הזוגית וגם החשיבה או הדינמיקה הקבוצתית כפי שקראו לזה למעלה גם מוגדרת בצורה חזקה מספיק.

ספציפית, בקשרים שהתחילו בקונטקסט אחר, בהם מראש ברור שיש או היתה משיכה הדדית וחיבור מסוים כלשהו, בהם ההתעניינות הראשונית היתה קשר רומנטי, בהם לא היתה סביבה שחיברה בצורה דיפולטית (תיכון, מקום עבודה וכד) אלא הצדדים עשו מאמץ להכיר ולהיפגש - קשרים כאלה אני באמת לא רואה סיבה להמשיך לתחזק כאשר מגיעים לזוגיות מחייבת.

ואם אני פרימיטיבי, נו, גם יכול להיות.

 

[מיתר פורט על אהבה]

בנסיבות שהזכרת אני מסכים איתך

יש לי שכנה בבנין גרושה. בחורה מקסימה. לפעמים אני אומר לעצמי "איזה כיף אם הייתי פנוי עכשיו. הייתי בכיף מציע לה לצאת.
אנחנו מקשקשים הרבה פעמים כשאנחנו נפגשים במעלית או בחניון, אבל בפירוש אני אומר לך שאני נמשך אליה.
לא הייתי מסוגל לנהל איתה קשרי ידידות.
כזה אי אפשר לנהל קשרי ידידות נטו.

 

[אלי רוזנשטיין]

 

[אייבורי]

נו באמת

&nbsp
היא\הוא הם לא סוהרים של הבני זוג
קשרי ידידות קיימים בין אנשים
ולמרבה הפלא, בני אדם יודעים היטב איפה קו הגבול
ולמי שלא יודע, יש כלל פשוט מאד
&nbsp
אם הצד השני היה נוהג ככה, איך הייתי מרגיש
&nbsp

 

[אלי רוזנשטיין]

ממש לא ברמה

של סוהרים, אלא ברמה של אותו אדם שיודע בעצמו איזה קשרים להמשיך ואיזה לא.

ולמרבה הפלא, יש כאלה שלא יודעים כלל איפה הגבול (או משחקים אותה שלא יודעים), ממש כמו במקרה שלפנינו.