נפרדת וזקוקה לעצתכם

אשה ואם

New member
נפרדת וזקוקה לעצתכם

אני נשואה מזה שנתיים ולי ילד בן שנה לבעלי 2 ילדים מנישואים קודמים הגדלים אצלנו מהיום בו התחתנו הכול גרוע (ילדיו עברו לגור איתנו בערך באותה תקופה) הפכתי לצל של עצמי ביטלתי את קיומי בבית בכדי להמנע מעימותים כרגע הבית נשלט ע``י ילדים אני אוהבת את בעלי אך הוא אינו מנסה לתקן את המצב והגענו למצב בו אנחנו בדרך לגירושין הוחלט שאני אעזוב עם ילדנו המשותף ואני חתמתי כבר על חוזה לדירה שמחייב אותי לעזוב את בעלי בימים הקרובים מייד אחרי החתימה קיבלתי התקף חרדה אני מפרקת את המשפחה אמנם רע לי אבל אין דרך אחרת??? איך יכול להיות שאי אפשר לתקן את המצב? החלטתי ביני לבין עצמי להציע לבעלי פיתרון וכאן אתם חבריי לפורום נכנסים לתמונה, האם לדעתכם הרעיון שלי הגיוני??? הצביעו בתשובותיכם להלן הרעיון: במקום להגיש תביעת גירושין ממנה כנראה לעולם לא נחזור ננסה להגיע להסכם פרטי ביננו בו אני אעזוב את הבית אך ננסה להרגע מהמצב הנורא שהרס אותנו נפשית וננסה לשקם את הזוגיות שלנו מבחוץ משום שבבית היו כל כך הרבה מתחים והזוגיות שלנו נעלמה תוך כדי נסיוננו להיות הורים לילדים חדשים גם המשותף וגם קודמיו, האם לדעתכם המצב הזמני הזה יכול לעזור לנו לשקם את חיינו ולקבל החלטות באשר לעתידנו או שאני סתם מנסה להרויח זמן עם האיש שאני אוהבת ותחת התנאים הקיימים לא יכולה לחיות איתו?? ממתינה לתשובתכם לפני שאחל בהרס מוחלט של חיי
 

טליה@

New member
אישה ואם יקרה

תקופת גידול הילדים היא אחת התקופות הקשות בחיי האישה, אך תקופה זו חולפת לה ועוברת, הילדים גדלים וההנאה מהם נשארת. אני מבינה את הרגשת החנק שאת נמצאת בה שהרי לא למדו אותנו הנשים ולא הכינו אותנו לגדל ילדים לא בביה``ס היסודי לא בתיכון ולא באוניברסיטה זה בא לנו בבום גדול פתאום העולם שלנו משתנה מקצה לקצה פתאום לדאוג למשהו אחר ועוד במשך 24 שעות ביממה. אף אחד לא אמר לנו שאחרי השמלה הלבנה בחתונה בא כיור הכלים והבלגן של הילדים. אישה יקרה אני ממש מבינה ללבך אבל אם את אוהבת את אישך אל תלכי ממנו הוא אהבתך הוא יהיה מרכז חייך כאשר יגדלו הילדים וילכו לדרכם. זיכרי תמיד ילדים גדלים תוך 10 שנים הכל משתנה ויש בחיי הנישואים תקופות שונות של קשיים שצריך לעבור ביחד עם בן הזוג , ויש גם תקופות יפות ומאושרות - אל תותרי ואל תרימי ידים מכל מכשול קטן . קחי לך עזרה בבית איזו נערה ביבי סיטר שתיקח אחד הילדים לגינה כדי שיהיה לך קל יותר, מצאי פתרונות לקשיים של התקופה בה את נמצאת ותראי שהרגשתך תשתפר. והאהבה שלכם תנצח אני מחזקת ידיך חיזרי לאישך ובגדול עם המון אהבה וחיבוקים אדם שאוהבים לא עוזבים אפילו אם יש קשיים הסתכלי על הכל בורוד, והעולם יחייך אליך טליה
 
ואולי זה לא מאוחר ...

אשה ואם יקרה , אין ספק שבפרק זמן קצר עברת מהפך . תוך שנתיים נדרשת להפוך לאם לשלשה ילדים , האחד שלך ושניים ``שהונחתו`` עליך ואיננו יודעים בני כמה הם ובאילו נסיבות עברו מביית האם... שינוי שכזה מוליך למשבר שבזה הרגע את נמצאת בעיצומו , תוך סערת רגשות ובצומת דרכים לכיוון בלתי ידוע ... לגירושין לחזרה השלמה ו``כניעה`` לחזרה הכוונה ושיקום מערכת היחסים מובן שהמשך דרכך מותנה ברצון והתנהגות בעלך בכל האמור להמשך הזוגיות. אני מבקש להציע לך לשקול אופציה של גישור משפחתי , שהוא הליך וולנטרי ,לך ולבעלך במהלכו תהייה לשניכם ההזדמנות לבחון מהו רצונכם באמת... להתגרש תמיד תוכלו ... ואם זה יהיה בגשור תצליחו ,אולי , להסדיר גם את כל הנושאים הנוגעים לנישואיכם כולל הסדרי ראיה מזונות וכו`. יותר פרטים על גישור משפחתי בלינק המצ``ב. ועוד הערה קטנה ....שתיים מאחר ובשלב זה ההתלבטות רגשית בחרו לכם מגשר/ת מתחום הטיפול המשפחתי ,העו``ד יגיע מאוחר יותר. מגשרים ניתן למצוא בשרותי הרווחה, ויצ``ו ונעמת ובמגזר הפרטי ושוב זה לא מאוחר מידי בהצלחה
 

האלי

New member
לא סתם מלאה הספרות בסיפורים

על האימא החורגת. וזה מה שאת עבור שני בניו של בעלך. אינני יודע מה הסיבה שהוא נפרד מאימם של ילדיו, אבל כמעט בטוח שהם רואים בך את האשמה (אפילו שאת לא). ולכן הם כועסים עליך, דבר המקשה מאד על ניהול חיים נורמאליים בבית. אבל... תקשורת, תקשורת ושוב תקשורת. לא נשמע כאילו יש תקשורת שזורמת בחופשיות בינך לבין בעלך. האם אתם יכולים לומר אחד לשני את הדברים האמיתיים והכואבים שבלב, בלי חשש מביקורת פוגעת? כדאי אולי להתחיל לבדוק את השאלה הזו. כי אם יש לך תקשורת שאין בצידה חשש מביקורת, נסי להסביר לו את הקושי שנובע מהיחסים עם ילדיו. ולא בקטע של ``לרדת עליו`` ולהאשים אותו, אלא מתוך רצון להעזר ביכולת שלו להסביר לילדיו את המצב החדש שאליו נקלעו. וליצור תנאים שיאפשרו לכם לחיות יחד. קשה לי להאמין שאם תיפרדו, תוכלי לגלגל את הגלגל לאחור ולחזור לחיות איתו יחד. שלך, האלי.
 
למעלה