"נפשי יצאה בדברו"
נפשי יצאה בדברו חיים ומוות ביד הלשון - השפעתם של איברי הגוף ומצבים נפשיים על הדיבור דיבור הלב – דברים היוצאים מן הלב הלב נחשב לאיבר השולט על יתר איברי הגוף – הקיסר, תפיסה זו נגזרת מהאמונה שהלב ודם הלב הם מקום משכנה של הנפש. יכולת הדיבור של האדם היא פעולה השייכת לרמת הנפש, זהו כלי הביטוי של הנפש בגוף. מכיוון שהנפש שוכנת בלב, יכולת הדיבור היא נגזרת של מצב הלב ברמה הפיזית וברמת הנפש. כאשר מצב הלב בשתי הרמות הללו מושפע ממצבם של יתר איברי הגוף. לכן, דרך הדיבור ניתן לאבחן את מצבו הפיזי של האדם וגם את מצבו הנפשי – רוחני. איברים והשפעת על הדיבור הכבד: אחד האיברים המשפיעים ביותר על הלב ברמה הפיזית והנפשית הוא הכבד. מכיוון שאחד מתפקידי הכבד העיקריים הוא טיפול בדם – ניקוי הדם ושימורו, מצב הכבד משפיע ישירות על מצב הדם ומכאן שגם על הלב. חום או אש בכבד, יתבטאו בדרך כלל בדיבור עצבני, קול צועק וחוסר שקט בולט. חוסר תנועה של הכבד יכול לגרום לגמגום או לדיבור הנתקע בגרון. הטחול: הטחול אחראי על ייצור וסילוק הליחה והלחות בגוף. במצב כרוני של חולשת טחול והצטברות של לחות באזור החזה נוכל לראות שני מצבים אפשריים: מצב של ליחה החוסמת את פתחי הלב המתבטא בדיבור מקוטע לא ברור, עד למצב של חוסר יכולת לדבר ומצב של לחות המכבידה על פעולת הלב המתבטא בדיבור איטי, נמרח ולא ברור. הריאות: מצב הריאות יבוא לידי ביטוי ביכולת הפיזית להוציא קול – עוצמת הקול. ריאות חלשות יתבטאו בקול חלש, צרוד וחסר חיוניות. מצבים נפשיים חוסר איזון בנפש משפיע באופן ישיר על הלב וכך גם על הדיבור. דיכאון: מתבטא בד"כ בחוסר רצון לדבר – חוסר חיוניות בנפש, שגורם לחוסר יכולת להתבטא או ליצור קשר חיצוני. מאניה: בד"כ מצב של עודף אש המתבטא בדיבור מהיר, חסר מעצורים ולא תמיד עם הקשרים בין המילים. פחד- חרדה: מתבטא בדרך כלל בדיבור עצור או בחוסר יכולת פיזית לדבר – הקול נעלם, משתתק. פחד גורם לשיתוק גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית ולכן במצבי פחד חזקים אנשים לא מסוגלים להגיב בדרך כלל, אבל לאחר מכן עלולה להיווצר תגובת יתר של התפרצות רגשות. טראומה: מצבי טראומה עלולים להשפיע בשתי דרכים מרכזיות - 1. מצב של פחד מתמשך – חוסר יכולת או יכולת דיבור מוגבלת – גמגום. 2. מצב של התפרצות רגשות החוצה בדומה למצבי מאניה. "נפש כי תחטא" אומר הבעל שם טוב שהאדם מעיד על עצמו דרך דבריו באופן לא מודע. עבירה גורמת לכתם – פגיעה בנפש, ומכאן בהכרח ישנה השפעה או התבטאות בדיבור. אולם כאן ההתבטאות תהיה של וידוי דברים בצורה לא מודעת – בלשון הבעל שם טוב "עבירה שאדם עבר בלילה בהכרח שידבר עליה ביום". http://www.elima.org.il/articles/article.asp?Article_ID=1005 עזר כנגדו
נפשי יצאה בדברו חיים ומוות ביד הלשון - השפעתם של איברי הגוף ומצבים נפשיים על הדיבור דיבור הלב – דברים היוצאים מן הלב הלב נחשב לאיבר השולט על יתר איברי הגוף – הקיסר, תפיסה זו נגזרת מהאמונה שהלב ודם הלב הם מקום משכנה של הנפש. יכולת הדיבור של האדם היא פעולה השייכת לרמת הנפש, זהו כלי הביטוי של הנפש בגוף. מכיוון שהנפש שוכנת בלב, יכולת הדיבור היא נגזרת של מצב הלב ברמה הפיזית וברמת הנפש. כאשר מצב הלב בשתי הרמות הללו מושפע ממצבם של יתר איברי הגוף. לכן, דרך הדיבור ניתן לאבחן את מצבו הפיזי של האדם וגם את מצבו הנפשי – רוחני. איברים והשפעת על הדיבור הכבד: אחד האיברים המשפיעים ביותר על הלב ברמה הפיזית והנפשית הוא הכבד. מכיוון שאחד מתפקידי הכבד העיקריים הוא טיפול בדם – ניקוי הדם ושימורו, מצב הכבד משפיע ישירות על מצב הדם ומכאן שגם על הלב. חום או אש בכבד, יתבטאו בדרך כלל בדיבור עצבני, קול צועק וחוסר שקט בולט. חוסר תנועה של הכבד יכול לגרום לגמגום או לדיבור הנתקע בגרון. הטחול: הטחול אחראי על ייצור וסילוק הליחה והלחות בגוף. במצב כרוני של חולשת טחול והצטברות של לחות באזור החזה נוכל לראות שני מצבים אפשריים: מצב של ליחה החוסמת את פתחי הלב המתבטא בדיבור מקוטע לא ברור, עד למצב של חוסר יכולת לדבר ומצב של לחות המכבידה על פעולת הלב המתבטא בדיבור איטי, נמרח ולא ברור. הריאות: מצב הריאות יבוא לידי ביטוי ביכולת הפיזית להוציא קול – עוצמת הקול. ריאות חלשות יתבטאו בקול חלש, צרוד וחסר חיוניות. מצבים נפשיים חוסר איזון בנפש משפיע באופן ישיר על הלב וכך גם על הדיבור. דיכאון: מתבטא בד"כ בחוסר רצון לדבר – חוסר חיוניות בנפש, שגורם לחוסר יכולת להתבטא או ליצור קשר חיצוני. מאניה: בד"כ מצב של עודף אש המתבטא בדיבור מהיר, חסר מעצורים ולא תמיד עם הקשרים בין המילים. פחד- חרדה: מתבטא בדרך כלל בדיבור עצור או בחוסר יכולת פיזית לדבר – הקול נעלם, משתתק. פחד גורם לשיתוק גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית ולכן במצבי פחד חזקים אנשים לא מסוגלים להגיב בדרך כלל, אבל לאחר מכן עלולה להיווצר תגובת יתר של התפרצות רגשות. טראומה: מצבי טראומה עלולים להשפיע בשתי דרכים מרכזיות - 1. מצב של פחד מתמשך – חוסר יכולת או יכולת דיבור מוגבלת – גמגום. 2. מצב של התפרצות רגשות החוצה בדומה למצבי מאניה. "נפש כי תחטא" אומר הבעל שם טוב שהאדם מעיד על עצמו דרך דבריו באופן לא מודע. עבירה גורמת לכתם – פגיעה בנפש, ומכאן בהכרח ישנה השפעה או התבטאות בדיבור. אולם כאן ההתבטאות תהיה של וידוי דברים בצורה לא מודעת – בלשון הבעל שם טוב "עבירה שאדם עבר בלילה בהכרח שידבר עליה ביום". http://www.elima.org.il/articles/article.asp?Article_ID=1005 עזר כנגדו