שאלה גדולה שאלת.
אקדים קטע או שניים מהספר "קלח פתחי חכמה" - למרות שיש מקומות שזה כתוב יותר "קולע" : "ועוד דבר זה נראה בבחינת הנשמה והגוף גם כן. כי בגוף הוא חילוק האברים, ומה שמוטבע באבר אחד, אינו מוטבע באבר אחר. אך הנשמה כולה היא נשמה אחת, ולא נאמר שחלק הנשמה בחוטם אינה חלק הנשמה שביד, אלא כל הנשמה בכל חלק. והרי היא שוה בכל חלק מן הגוף, והפעולות משתנות בחלקי הגוף. אך הנהגת הגוף הוא על ידי הנשמה. הרי נמצא שהנשמה מנהגת את הגוף בכל שינוי פעולות בלא שתשתנה היא. והקו הוא כנשמה לגוף, שכבר פירשנו שהכחות מחולקים ברשימו כגוף, אך הקו מנהיגו כנשמה, אם כן צריך שיהיה שוה בכל המדרגות. . . אך הנשמה שהיא לבוש שלו, הלבוש בענין הנשמה הוא ענין אחד בינה ובין הגוף, מתיחס אל הגוף, שבהתלבשה בו - פועלת הפעולות הצריכות לפי הגוף ההוא, וכשהיא חוץ ממנו - אינה פועלת כך. וזה הלבוש שמלביש הקב"ה את הנשמה בבואה לגוף, כמו שפירש בזוהר. שאם לא היה זה הלבוש - לא היה לה להתיחס עם הגוף כלל, והרי קודם שבאה לעוה"ז היתה כמו מלאך בלא יצה"ר, בלא בחירה. ובהכנסה בגוף, נעשית בעלת יצה"ר ובעלת בחירה. אך הכלל נמשך מהתלבשה בזה לבוש הגוף. וכל עניני הלבושים למעלה הם בסוד זה - משנים פעולה למתלבש בהם כפי ענינם. וכן אמרו בענין הנחושת שהוא לבוש שלובשת השכינה. כשרוצה לזון את הקליפות. וכן בתיקונים, לבושים דלביש ברמשא לא לביש בצפרא. כי העצם הוא אחד תמיד, ומתלבש בלבושים שונים, ועל פי ענינם פועל כל הפעולות השונות שפועל. ותראה שכן מצינו שכתוב, "ויעט כמעיל קנאה וילבש צדקה כשריון". ועוד קטע מהספר "דעת תבונות" : ותראי עוד, שהגוף הנה יש בו חילוקי אברים וחלקים, כל אחד לתשמישו, שהרי העין רואה ולא שומעת, והאוזן שומעת ולא רואה; מה שאין כן הנשמה, שכל הכוחות יש בה, אבל בלא חילוק אברים אלה כאברי הגוף, אלא כולה בכל חלק, וזה ידוע. בעיקרון הגוף ואיבריו הם "כלים" , ואילו הנשמה על כל חלקיה הם "אורות". הנשמה עצמה יכולה לראות ולשמוע ולהשכיל , בדרך שהיא שונה לחלוטין מדרך החושים. הנשמה לא זקוקה למוח כדי להשכיל. אבל כאשר הנשמה יורדת לעולם הזה לגוף הגשמי , ממועט ונחסם אורה הגדול , והיא יכולה לפעול כאן אך ורק באמצעות איברי הגוף הגשמיים. כל זאת כדי שתתאפשר הבחירה. לכן אם אדם אין לו עין , הוא לא יכול לראות. זה לא שהנשמה איננה רואה , אלא שחסר לה כלי הראיה הגופני. כי בעולם הזה הנשמה לא יכולה להתבטא ללא כלי. מה שאין כן כאשר האדם בעולם הנשמות לאחר הפטירה והנשמה משוחררת מהגוף , היא רואה ושומעת ומשכילה וכו' וכו' והכל בדרך שאיננו יכולים להבין כאן. כי שם יש לה "לבוש" המתאים לעולם ההוא. אז לסיכום - בעולם שלנו ההשכלה מגיעה מהשילוב של החומרי והרוחני , אור וכלי. אבל בעולמות אחרים הנשמה איננה צריכה את לבוש המוח הגשמי כדי להשכיל. כמו כן השכל הוא החלק היותר רוחני באדם , והוא יותר קרוב ומיוחס לנשמה מאשר ההליכה , למשל. גם איבר המוח עצמו נקרא "כלי פנימי" , לעומת איברים אחרים כמו רגליים , למשל , שהם כלים חיצוניים.