כנרת יפה שלי
New member
נצרת. עוז אלמוג.
Oz Almog
השבוע לקחתי את תלמידיי לסיור לימודי בנצרת. העיר ההיסטורית חוגגת את חג המולד, אבל מעל חורבות מעונם של יוסף הנגר ומרים הבתולה רובצת עננה. אווירת סנטה קלאוס מבליטה לרגע את התרבות הנוצרית, אבל נושאי הצלב איבדו מזמן את הרוב בעיר.
שמעתי שהנשיא סרקוזי הציע בזמנו למיעוט הנוצרי במזרח התיכון לשנע את עצמו לצרפת. צאצאי משפחתו של ישוע זקוקים למחווה הומניטארית ואילו הציוויליזציה האירופית משוועת לסיוע דמוגרפי במלחמת המאסף מול השתלטות האסלאם. אבל ערביי ישראל הנוצרים אינם זקוקים לתמריץ; במילא הם מהגרים לחו"ל ואוכלוסייתם מתדלדלת, גם בשל שיעורי פריון נמוכים.
נצרת מלאה וגדושה בשכיות חמדה, אבל לרוב אזרחיה אין טיפת כבוד לעירם ולעברה המפואר. מבנים מונומנטאליים נהרסים ומתכלים והבניה החדשה פראית וזולה. באין יד מכוונת, וכאשר איש הישר בעיניו יעשה, נצרת הופכת לעיר מגובבת, פקוקה, חסרת סדר וכיוון, ובעיקר מבוזבזת להדהים. בתוך הדירות, הכנסיות והמסגדים הכל ממורק, אבל מטר אחד החוצה זוהמה ועזובה.
את סיורנו מיקדנו בעיר העתיקה, בהדרכתו האדיבה של חאלד עווד. חאלד הוא איש אכפתי ומלומד שהקים את עמותת "אלסיבאט" לשימור המורשת ההיסטורית וקידום התיירות בנצרת. "תראה מה קרה לפנינה שבכתר", הוא אומר בצער. "אני רואה את החנויות הסגורות ואת הסמטאות הריקות והמלוכלכות ושואל את עצמי: איך זה שאתר היסטורי שיכול היה להיות אחד ממוקדי הנדל"ן והתיירות בישראל נעשה כל כך עלוב ומוזנח". נכון שפה ושם אפשר למצוא בית קפה, צימר או אכסניה רומנטיים, אבל אלה פרחים זעירים בשדה קוצים.
אז מי אשם? כולם! תושבים אדישים, השבויים בקודים של הלבנט; עירייה חסרת חזון, השקועה בסכסוכים פנימיים ונכשלת בניצול משאבים ובגיוס תרומות (הרי עם קצת יוזמה אפשר היה לגייס הון באמצעות הוותיקן, האו"ם ותורמים אחרים); מנהיגות ערבית ברמה הארצית, שעסוקה בעיקר בהאשמת אחרים ולא בביקורת עצמית; ומערכת חינוך שמחפשת תעודות יותר מערכים (בעיקר ערכי רגישות למרחב הציבורי).
אבל מעל הכל, מדובר במחדל ממשלתי זועק לשמים. מעל מחצית מהתיירים שמגיעים לישראל מבקרים בנצרת. זה נתון מדהים, שממחיש את גודל הכישלון. נצרת היא מחצב תיירות בינלאומי, שפשוט יורד לטמיון. מי שתולה את ההסבר באפליית הערבים, עושה "הנחות" לראשי השלטון, שהרי הנפגעים כאן אינם רק תושבי נצרת, אלא אזרחי ישראל כולם.
הגיע הזמן לקחת על עצמנו את נצרת כפרויקט פיתוח לאומי ולהושיע את בירת הגליל.
Oz Almog
השבוע לקחתי את תלמידיי לסיור לימודי בנצרת. העיר ההיסטורית חוגגת את חג המולד, אבל מעל חורבות מעונם של יוסף הנגר ומרים הבתולה רובצת עננה. אווירת סנטה קלאוס מבליטה לרגע את התרבות הנוצרית, אבל נושאי הצלב איבדו מזמן את הרוב בעיר.
שמעתי שהנשיא סרקוזי הציע בזמנו למיעוט הנוצרי במזרח התיכון לשנע את עצמו לצרפת. צאצאי משפחתו של ישוע זקוקים למחווה הומניטארית ואילו הציוויליזציה האירופית משוועת לסיוע דמוגרפי במלחמת המאסף מול השתלטות האסלאם. אבל ערביי ישראל הנוצרים אינם זקוקים לתמריץ; במילא הם מהגרים לחו"ל ואוכלוסייתם מתדלדלת, גם בשל שיעורי פריון נמוכים.
נצרת מלאה וגדושה בשכיות חמדה, אבל לרוב אזרחיה אין טיפת כבוד לעירם ולעברה המפואר. מבנים מונומנטאליים נהרסים ומתכלים והבניה החדשה פראית וזולה. באין יד מכוונת, וכאשר איש הישר בעיניו יעשה, נצרת הופכת לעיר מגובבת, פקוקה, חסרת סדר וכיוון, ובעיקר מבוזבזת להדהים. בתוך הדירות, הכנסיות והמסגדים הכל ממורק, אבל מטר אחד החוצה זוהמה ועזובה.
את סיורנו מיקדנו בעיר העתיקה, בהדרכתו האדיבה של חאלד עווד. חאלד הוא איש אכפתי ומלומד שהקים את עמותת "אלסיבאט" לשימור המורשת ההיסטורית וקידום התיירות בנצרת. "תראה מה קרה לפנינה שבכתר", הוא אומר בצער. "אני רואה את החנויות הסגורות ואת הסמטאות הריקות והמלוכלכות ושואל את עצמי: איך זה שאתר היסטורי שיכול היה להיות אחד ממוקדי הנדל"ן והתיירות בישראל נעשה כל כך עלוב ומוזנח". נכון שפה ושם אפשר למצוא בית קפה, צימר או אכסניה רומנטיים, אבל אלה פרחים זעירים בשדה קוצים.
אז מי אשם? כולם! תושבים אדישים, השבויים בקודים של הלבנט; עירייה חסרת חזון, השקועה בסכסוכים פנימיים ונכשלת בניצול משאבים ובגיוס תרומות (הרי עם קצת יוזמה אפשר היה לגייס הון באמצעות הוותיקן, האו"ם ותורמים אחרים); מנהיגות ערבית ברמה הארצית, שעסוקה בעיקר בהאשמת אחרים ולא בביקורת עצמית; ומערכת חינוך שמחפשת תעודות יותר מערכים (בעיקר ערכי רגישות למרחב הציבורי).
אבל מעל הכל, מדובר במחדל ממשלתי זועק לשמים. מעל מחצית מהתיירים שמגיעים לישראל מבקרים בנצרת. זה נתון מדהים, שממחיש את גודל הכישלון. נצרת היא מחצב תיירות בינלאומי, שפשוט יורד לטמיון. מי שתולה את ההסבר באפליית הערבים, עושה "הנחות" לראשי השלטון, שהרי הנפגעים כאן אינם רק תושבי נצרת, אלא אזרחי ישראל כולם.
הגיע הזמן לקחת על עצמנו את נצרת כפרויקט פיתוח לאומי ולהושיע את בירת הגליל.