נקודה למחשבה
בני, היה מאוד פעיל באחד הפורומים שעסקו בדייטים. לא בתפוז. היתה שם קבוצה מגובשת של בנים ובנות שבמהלך שנה שלימה ניהלו ויכוחים פילוסופים על אהבה ועל חתונה. הבן הכיר אחת (והיחידה...) מהפורום ולבסוף התחתנו. אבל לא זו הפואנטה. אחרי כמה חודשים הקבוצה החליטה שהגיע הזמן להפגש. הם נפגשו לראשונה בחייהם באיזו מסעדה שעל האירוע מנצחת אחת הבנות הפעילות. היה נחמד, אבל...ההיכרות האמיתית עשתה להם משהו. הפורום הפך להיות דליל יותר ויותר. אנשים שכתבו מה שעל ליבם והיו פתוחים הפסיקו לכתוב. התחילו לעבוד זה על זה. המצב נהיה עכור ולאט לאט פרשו מרביתם עד שהפורום פשוט נסגר. מה אני בא להרהר, לשאול ולתהות: האם חברי הפורום הזה, עדיף להם להישאר וירטואלים ואו אז ימשיכו לתמוך , לעודד ובעיקר לכתוב מהירהורי ליבם, או שמא, תקדים הפורום בו היה בני עלול לחזור על עצמו? אשמח לשמוע דיעות. שלכם, עציון.
בני, היה מאוד פעיל באחד הפורומים שעסקו בדייטים. לא בתפוז. היתה שם קבוצה מגובשת של בנים ובנות שבמהלך שנה שלימה ניהלו ויכוחים פילוסופים על אהבה ועל חתונה. הבן הכיר אחת (והיחידה...) מהפורום ולבסוף התחתנו. אבל לא זו הפואנטה. אחרי כמה חודשים הקבוצה החליטה שהגיע הזמן להפגש. הם נפגשו לראשונה בחייהם באיזו מסעדה שעל האירוע מנצחת אחת הבנות הפעילות. היה נחמד, אבל...ההיכרות האמיתית עשתה להם משהו. הפורום הפך להיות דליל יותר ויותר. אנשים שכתבו מה שעל ליבם והיו פתוחים הפסיקו לכתוב. התחילו לעבוד זה על זה. המצב נהיה עכור ולאט לאט פרשו מרביתם עד שהפורום פשוט נסגר. מה אני בא להרהר, לשאול ולתהות: האם חברי הפורום הזה, עדיף להם להישאר וירטואלים ואו אז ימשיכו לתמוך , לעודד ובעיקר לכתוב מהירהורי ליבם, או שמא, תקדים הפורום בו היה בני עלול לחזור על עצמו? אשמח לשמוע דיעות. שלכם, עציון.
