נקודה למחשבה.

[joshh]

נקודה למחשבה.

היי לכם, שמי josh אני מנהל קומונה ששמה "http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?CommunaId=1521 target=_blank>גורו יחסים". בזמן האחרון עלינו (אני וקולגה) נושא מעניין שנאי קורה לו "מרד ההורים" (בקרוב אני אפרסם בקומונה שלי), מידי סופ"ש אני מפרסם "נושא לסופ"ש" - ששמו הוא כי אני מפרסם אותו רק בסופ"ש (מבובול ?) בקיצור, רציתי לדעת את דעתכם בנושא הנ"ל. אני אכתוב בקצרה, הרעיון מאוחרי זה הוא כך: ילדים בגיל ה"טיפש עשרה" (12-17) נוטים להיות מרדנים: הצורך לבלוט ולהתבטות בצורות שונות, הם מתקבעים על אורח חיים שהם בוחרים לעצמם (כמו:"סטייליסטיות, פנקיסטיות, פצפיזם, צימחוניזם, וכ"ד..) מאחר והם חושבים שהם מודעים לעצמם ולאישיותם הם חושבים שהם יודעים הכל וכל העולם טועה. לאומת זאת ההורים בד"כ מודעים לבעיה ונילחמים עם המרד הזה שמוציא אותם מהכלים. לבסוף, בילד גודל מוצא את מקומו, כלומר, מודע לעצמו יותר, אישיותו מקובעת, והופך בוגר גילאים 19-20-21 ומעלה. הילד מתאפס ומסיים עם המרד שלו. רק הבעיה קטנה...ההורים עכשיו לא יודעים להתמודד עם הילד... עכשיו יש לו דעות בוגרות, וקשה להם להתמודד אם תשובות בוגרות ורציניות. קשה להם עם העובדה שהילד גדל ועכשיו יש דברים שהוא יודע יותר טוב מהם. אני קורה לשלב הזה "מרד ההורים" כי עכשיו הם חושבים שהם יודעים הכל. יש טיפ חשוב שאומרים להורים בגילאי "הטיפש עשרה":" לעולם אל תפסיד לילד שלך, אחרת אתה עלול לאבד את הסמכות שלך עליו" מה שהילד גבר בן 25-28 ? הוא כבר לו רואה אותך כסמכותי, אלה כבן משפחה שהוא חיי איתו, ועדיין ההורים מסרבים שלא להפסיד בוויכוח. מה דעתכם בנושא ? יש ציין : - אני עדיין בשלבי ליטוש בנושא. - ילד = בן או בת. - ואני חלילה מכליל (אילו מקרים). תודה מראש. אני מזמין אותכם להיכנס לקומונה : http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommunaMsges.asp?CommunaId=1521

 

[faith2]

שמע,

לפי דעתי זה טיפשי...."לנצח את המתבגר"....גם הורים הם בני אדם - ובני אדם טובים. זאת אימרה שהייתה מתאימה אולי לפני 50 שנה. היום יש יותר מודעות לבני הנוער, היום יש זרמים שדוחפים את הנוער להגשים את הדעות שלהם...ואת האמונות שלהם. אני לא חושבת שזה רלוונטי כל כך היום...:-\ ובעיניי גם שאני אהיה בת 27- לאמא שלי עדיין תהיה השפעה עליי...גם הניסיון שלה יכול להועיל לי שאני אגדל

 

[joshh]

היי faith2

לפני הכל אני אציין שהמשפט ניכתב על ידי ד"ר פיל - "לעולם על תפסיד לילד שלך" (הכוונה בריב). אני קצת מסכים אם האמרה הזאת. מפני שילד מתבגר נוטה לבדוק את גבולות הוריו. היום אני בן 26 עוד קצת ו27 וכן ההורים שלי מהווים השפעה כזאת או אחרת עלי, אך ההבדל הוא שאני מתיעץ איתם ומקבל את הביקורת שלהם. מזלי, שאני הייתי מתמרד "לייט" לא משהו שההורים שלי היו צריכים לדאוג. לכן ההורים שלי סומכים עליי בעניים עצומות. בקיצור לדעתי, הכל ניבנה על ניסיון, עם ילד בן 16 מתחיל לעשן גרס (לדוגמה) לדעתך ההורה צריך לוותר לו על כך ? למרות כל הזרמים שדוחפים את הנוער של היום? (בכוונה אני קצת קיצוני למרות שהיום שום דבר לא קיצוני) אגב לגבי "לנצח את המתבגר" אני גם מסכים שזה טיפשי, אף אחד לא אמר לנצח אותו, אלה לדעת לבחור את המלחמות ולהעמיד אותו במקום בדברים החשובים. (ילד שמקלל את ההורים שלו מראה לך כמה סמכות יש להם) אני מסכים איתך ילדים יש יותר מודעות בהמון דברים, השאלה היא: האם לדעתך זה נותן להם את הזכות להיות אדון לעצמם, אם אין להם ניסיון חיים שבא עם כל המודעות הזאת ? או, האם יש להם מספיק כלים לדעת מה נכון ומה לא כשאין להם ניסיון חיים ? לכל דבר יש רלוונטיות, הורה בס"כ רוצה לטובת הילד (בד"כ), והוא פועל עפ"י ניסיון חיים. יחסים בין אדם לאדם לא ממש השתנו ב1000 שנים האחרונות (קחי דוגמה - "שייקספיר"), למרות שאין ספק שקיים היום מודעות חברתית גדולה ורחבה יותר. אבל גם היום הורים וילדים עושים את אותם הדברים וההבדל הוא שינוי טכנולוגי. זהו דעתי, מה את חושבת ?