הגזמת קצת או קצת הרבה אפילו ...
אמנם אני התחלתי בביקורת - במרכאות או לא במרכאות - על ה"סקסיות" של הסדרה, בוא נקרא לזה. אני מניח כי רציתי להגחיך מעט את הסדרה בעיני עצמי ובעיני באי הפורום. שלא נתחיל להאמין כי אלה החיים, וכך אחד לאחד מתרחשים טיפולים, וכי המטופלים במציאות רובם ככולם "מוצלחים". עם זאת, הסדרה לדעתי אמיצה ומקורית ונבונה as humanly possible (ביטוי שאני מאד מוקיר וחבל שאין לו מקבילה קולחת בעברית). בסופו של דבר זוהי טלוויזיה, ואף כי מהוגנת כפי שאת/ה כנראה מסכים/מה, היא אינה מכוונת להיות אזוטרית ומכאן כי היא בהכרח נוסחתית במידת מה. ובכלל, האם יש אמנות (והסדרה לא טוענת שהיא כמו טיפול) שהיא אינה נוסחתית. האם שייקספיר אינו נוסחתי בעצם? האם התנ"ך אינו נוסחתי במידה כלשהי? גם מוסיקת פאנק או ג'קסון פולוק או Free Jazz או מחול מודרני מתקדם כביכול או לא יודע מה עוד, הם נוסחתיים כשבודקים אותם לעומקם בהקשר בהם הם פועלים. יותר מכך, האם אין כולנו נוסחתיים בחלקים מרובים מפעולות חיינו במציאות? על כן אני רוצה קצת דרמה טלוויזיונית איכותית, ואני ארשה לעצמי להיסחף קצת עם נוסחתיותה כי זוהי דרמה, אבל גם אפעיל בה את הראש כי דרמה זו מצביעה על חלק מהתהליכים הלא מודעים המסתתרים מהגיוננו היומימי, ושזיהוים כרוך במאמץ. וכך נצא אל מסע התודעה. הפעם עם הסדרה. ונראה מה יהיה. ובניגוד לטלנובלה אין לאף אחד באמת מושג מה יהיה עם הדמויות, וגם סוף רע או אפור מקובל על רוב צופי הסדרה. לקרוא לזה טלנובלה נראה לי נעדר ניואנסים בלשון המעטה. ויחי ההבדל הקטן, במיוחד כשהוא גדול. מעניין גם, למה נראה לך שהדמויות בסדרה הם כמו ייצוגים קולנועיים שחוקים? אני חושב שמורכבות הדמויות והסיטואציות בהקשר טיפולי, לא נראתה קודם על המסכים. אני, ועוד רבים כאן וגם מבקרים רבים, לא ראינו כסדרה הזאת בנושא הזה. לא בסופרנוס, לא אצל וודי אלן, לא ב"נסיך הגאות והשפל" (משם הכינוי?) של סטרייסנד, אפילו לא ב"בוא נדבר על זה" עם דה-נירו ובילי קריסטל. סלח/י לי על כי קצפתי קמעה. אם אנתח את עצמי פסיכולוגית, נראה לי שפשוט הנימה הסוציולוגית-ביקורתית של דבריך פשוט הזכירה לי את עצמי יתר על המידה, לפני שהתחלתי בטיפול (שאני רק באמצעיתו). באותם ימים נפלאים ונוראים של צדקתי המבודדת. כיום, מבוית ומסורס למדי, אני אכן אנושי מדי אך אנושי בכל זאת.
) מי היה מסתכל על הסדרה, הא? אגב, אם אני פותח פה יותר מדי נושאים רק תגידו לי. יש לי חרדה מלהיות חמור קופץ בראש.
. בנוסף, גם מאוד חורה לי העדר ההומור בסדרה. איך זה ייתכן? הרי הומור הוא הגנה כל כך נפוצה וחשובה ומקסימה.
